תכלס נמאס לי.

תכלס נמאס לי.

יש לי ידידה שעמוק בתוך המחלה......
תמיד היא שאפה להיות מושלמת ורזה..
הבאתי לה לקרוא ספר בשם מבוזבזת.
על בחורה עם בעיות אכילה - בולמית.
רציתי שהיא תבין עד כמה החרא של "לרזות לרזות לרזות" סתם דופק לה את הראש ואת החיים.
היא לקחה את זה לכיוון קצת אחר ממה שחשבתי.
היא התחילה להקיא.

המצב החמיר.
היא התחילה טיפול..
והפסיקה.

בכנות שאני כבר לא יודע מה אני יכול לעשות.
היא הולכת לשרותים להקיא.
ומרוב תסכול.. אני כבר לא מנסה להניא אותה..
אני פשוט צוחק עלייה.
גם כדי שהיא תבין עד כמה המצב אבסורד ופתטי.
להרוג את עצמך..
בשביל הנאה של הסביבה המזדיינת. זה כל כך לא שווה,

וגם כי לי כבר נגמר הכח.

אני גם סבלתי מאנורקסיה ובלאגנים.
אני כן רוצה להיות שם בשבילה.. כי אני יודע שיש מעבר.

ישבתי איתה על ספר "בוחרים להרגיש טוב" בעל ההמלצות הרבות להתגבר על האנורקסיה.
אבל גם זה מקרטע.

פשוט.. נגמרו לי הטריקים.
 

levshavur

New member
לרסט ליין

שלום לך
זה מרגש אותי לקרוא כמה את דואגת לחברה שלך!
אבל לדעתי מי שלא רוצה לעזור לעצמו עד שהיא לא באמת תירצה להפטר מהמחלה שלה המאמצים שלך לא יעזרו...וחבל...אוליי תמליץ לה על הפורום דעתך? אם אדם לא רוצה לעזור לעצמו זה לא יילך.
לדוגמא השותפה שהייתה לי היא אנורקסית (בעבר היא הקיאה היום כבר לא, לפחות זה...) היא לא עושה שום דבר לעזור לעצמה והיא גם חולה מאוד חוץ מהאנורקסיה והיא תמיד מזניחה את הבעיות הרפואיות שלה עד לרגע הקריטי וכמה שלא ניסיתי לעזור לה זה לא הלך, היא תקועה בשלה...תמיד יש לה תירוצים למה היא לא אוכלת... אני תוהה אם בכלל אפשר לצאת מאנורקסיה בגיל כזה...היא בת 67 ...זה כמו עם עישון אם מישהו לא באמת רוצה להפסיק זה לא יילך...
צ
 

levshavur

New member
המשך...

צר לי על החברה שלך וגם על שותפה שהייתה לי , אבל אני ההתייאשתי
מלנסות לשכנע אותה לאכול...אני לא כזאת פסימית באופי שלי אבל איתה
פשוט התייאשתי כבר ממנה (אני עדיין חברה שלה אבל לא נכנסת לנושא של
הפרעות האכילה שלה ושלי...)
לבשה
 
הפרעת אכילה

כמו שאתה יודע, היא דבר שנובע ממצוקה קשה.
הספר "מבוזבזת" הוא טריגר קשה מאוד, אבל לא מספיק בפני עצמו כדי לפתח הפרעת אכילה. אם החברה שלך מקיאה זה כי משהו רע לה מאוד בפנים, לא כי היא קראה ספר, טריגרי ככל שיהיה.
ולכן באמת אי אפשר לעזור לה עם "טריקים" למנהם. טריקים לא פותרים מצוקה פנימית, ולמה שמוביל להפרעות אכילה אין פתרון קסם.
אולי יותר נכון לנסות ולסייע לה לבקש עזרה מקצועית, לאו דווקא על הרקע של ההקאות, אלא על הרקע של שאר הקשיים.

קשה מאוד למי שסבל מהפרעת אכילה וסובל ממנה בעצמו, לסייע בצורה אינטנסיבית כזו למישהו אחר, קרוב אליו ואהוב עליו, שחולה או שמפתח מחלה. זה דורש המון כח ופעמים רבות מזיק לשני הצדדים. אתה אומר שקשה לך ונמאס לך ואולי זה באמת סימן שעם כל הצער אתה צריך להתרחק ממנה כרגע. ואם לא להתרחק בוודאי לא להסכים להיות לצידה כשהיא מקיאה ובוודאי לא לקחת על עצמך את תפקיד המושיע...
 
למעלה