ה"משחקים" עם חשוון וכסלו (או 29 או 30 או אחד כך והשני ארוך
יותר ביום) אין להם קשר לעונות השנה, קרי "ל"לוח (ל השימוש היא במרכאות
שכן ההתאמה היא לא מול שנת השמש אלא מול עונות השנה בלבד.
את היהדות מעניינת השנה היוליאנית/גריגוריאנית כמו שאותך מעניינת הטיפול
בצרעת באלבניה במאה ה-18) הלועזי.
הסברתי, המשחק הזה שנותן 3 אורכים שונים במעוברת ו-3 אורכים שונים בלא מעוברת הוא על מנת להמנע מאד"ו ראש (מצב שראש השנה ביומו הראשון יפול
על ימים ראשון, רביעי או שישי), מצב של אד"ו ראש גורר בהכרח (בשל מבנה לוח
השנה העברי) מצב של בד"ו פסח, קרי ש-א' פסח (יום השבתון הראשון) יפול
על ימי שני, רביעי ושישי.
שים לב, לעולמי עלמיא א' דפסח נופל רק על ימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.
להתאים את הלוח העברי ללועזי יש את עניין העיבור.
בעוד בערך 1,500 עד 2,000 שנה מהיום הפסח היהודו-עברי, בחלק קטן מהשנים,
יפול לפני יום השוויון האביבי (מה שקרה עם הפסחא בשנים מסויימות בתקופת
גריגוריוס).
מהרגע שזה יקרה תוך כמה עשרות שנים כל הפסחים העבריים יהיו בחורף
(בהנחה שלא תבוצע רפורמה/תיקון בלוח השנה העברי).
אילולא התיקון של גריגוריוס כבר בכל השנים פסחא היה נחגג בחורף
(כי שנה לועזית קצרה בבערך רבע יממה מהזמן האמיתי של הקפת כדוה"א את
השמש).
למרות התיקונים של גריגוריוס, שבסוף אפילו הפרובוסלאבים והאורתודוכסים קבלו
אותם לצורך ענייני חולין (אבל לא לצורך חגיגות דתיות, לכן אצלם חג המולד הוא ב-7 בינואר במקום ב-25 בדצמבר)
גם בלוח הגריגוריאני תוך כ-3,000 שנה יהיו מקרים שפסחא יחול בחורף.
ואם לא יבצעו תיקון אזי תוך כ-90 עד 110 שנה נוספות כל חגי הפסחא, בהעדר תיקון, יחולו בחורף.
ה"משחקים" עם חשוון וכסלו (או 29 או 30 או אחד כך והשני ארוךהנוסחה מייצבת ביחס לשנה היוליאני אך ישנו התיקון הגרגוריאני.
לוח השנה הרומי הספיק לנוע 10 יום אל תוך החורף בתקופה דומה לתקופת קיומו של הלוח העברי עם נוסחאת הייצוב שהסברת.
 
התוצאה היא שגם אם במחזור 19 שנים יש יציבות טובה מעידן המשנה אז היא מול הלוח היוליאני (ע"ע מהפיכת אוקטובר) הרי שבמחזור גדול יותר של מאות ואלפי שנים אותה הנדידה עלולה להשפיע על לוח השנה העברי.
 
אבל כמובן שאדר ג' - ח' - יב' הם תירוצים לדחיית הפסח לכל תאריך לועזי שיפתח בו הקו לירושלים ולעזאזל ההצמדה לאביב זה.
 
יותר ביום) אין להם קשר לעונות השנה, קרי "ל"לוח (ל השימוש היא במרכאות
שכן ההתאמה היא לא מול שנת השמש אלא מול עונות השנה בלבד.
את היהדות מעניינת השנה היוליאנית/גריגוריאנית כמו שאותך מעניינת הטיפול
בצרעת באלבניה במאה ה-18) הלועזי.
הסברתי, המשחק הזה שנותן 3 אורכים שונים במעוברת ו-3 אורכים שונים בלא מעוברת הוא על מנת להמנע מאד"ו ראש (מצב שראש השנה ביומו הראשון יפול
על ימים ראשון, רביעי או שישי), מצב של אד"ו ראש גורר בהכרח (בשל מבנה לוח
השנה העברי) מצב של בד"ו פסח, קרי ש-א' פסח (יום השבתון הראשון) יפול
על ימי שני, רביעי ושישי.
שים לב, לעולמי עלמיא א' דפסח נופל רק על ימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.
להתאים את הלוח העברי ללועזי יש את עניין העיבור.
בעוד בערך 1,500 עד 2,000 שנה מהיום הפסח היהודו-עברי, בחלק קטן מהשנים,
יפול לפני יום השוויון האביבי (מה שקרה עם הפסחא בשנים מסויימות בתקופת
גריגוריוס).
מהרגע שזה יקרה תוך כמה עשרות שנים כל הפסחים העבריים יהיו בחורף
(בהנחה שלא תבוצע רפורמה/תיקון בלוח השנה העברי).
אילולא התיקון של גריגוריוס כבר בכל השנים פסחא היה נחגג בחורף
(כי שנה לועזית קצרה בבערך רבע יממה מהזמן האמיתי של הקפת כדוה"א את
השמש).
למרות התיקונים של גריגוריוס, שבסוף אפילו הפרובוסלאבים והאורתודוכסים קבלו
אותם לצורך ענייני חולין (אבל לא לצורך חגיגות דתיות, לכן אצלם חג המולד הוא ב-7 בינואר במקום ב-25 בדצמבר)
גם בלוח הגריגוריאני תוך כ-3,000 שנה יהיו מקרים שפסחא יחול בחורף.
ואם לא יבצעו תיקון אזי תוך כ-90 עד 110 שנה נוספות כל חגי הפסחא, בהעדר תיקון, יחולו בחורף.