תשובה לריטבוה ולאתי אברהמי - שהצעה
בה. אם אצטט את הדברים והמבט שלך, אתי - את רואה זאת נכון: מי שצריך לתקן כסא גלגלים, לדעתי לא צריך אישור לכך. זה כמו תקר בגלגל מכונית. מ(י)שהוא יכול לנהוג עם תקר בגלגל? אם כן שיקום. (והוספה ממני: ו ש י י לך לו – "כאילו שהוא בריא") ומוסיפה אתי אברהמי בהודעה אחרת באותו שרשור- צריך לקבל אישור מהממשלה כדי לתקן תקר?? כנראה שכן על פי המדיניות החדשה שלא לתת??? מצידם שנשב בבית, לא נלך לעבודה, העיקר שוועדת לרון רוצה שנצא לעבודה. כך עולה המבט מדברי ריטהלה. הכל נובע מ"הייצור של התלות במשרדי ממשלה ובעלות ב"רכוש שנחשב לפי הממשל כ'מותרות שחייבות בפיקוח והכוונה'כאילו שהנכים הם אנשים בריאוים נורמליים"... וכשם שהדוגמא שמביאה אתי - היא של רכב "עובר דרך" כהגדרץו בחוק הישראלי, כך גם את "בעלי הרכב כאילו שהם אזרחים רגילים" מריצים "עובדי הפקידות הממשלתית" בתה שנקרא בפשטות - "לך תביא(אישורים, הוכחות, מחירים מאושרים ו"מבעלי רשיון ממשלתי"). בשביח חקבח "פטור" + החזר הוצאות והחזר עלות" - מריצים את הנכה שבכיסא הגלגלים ב"רוץ וחזור" - בדיוק כשמשאירים אותו במצב שאין לו את "הרכב לעבור בדרך" ואין לו גם את האפשרות הכלכלית להיות מוצא ומחפש בתי כיסא ממונע - את מי שיתקן לו את הכיסא-הממונע המקולקל... זו- השיטה של ייצור ביורוקרטיה ו"חוב של אזרחים" במקום שבו גורמים לאזרח להיות ללא כל אפשרות "נראית לעיין" של שימוש ב"מתקנים חילופיים". מונעים מאיתנו - שימוש במה?- ב"רגליים שלנו"? - אז למה אנו מתנהגים כמי "שעצרו להם את המחשבה והאפשרות להשתמש ולממש חשיבה חיובית? ריטהלה ואתי, דברי אמנם היו בגוף זכר - אך נועדו גם לךאוזני ועיני נשים. אני אומנם נכה וסיעודי במאה אחוז - אך לא על פי החלטת רופאי -ייעוץ=לבימ"ש , אלא על פי החלטת בימ"ש - שהחליט כך למרות הרופאים. אחרי מעל 5 שנים של פריקה מלאה בתותב מלא באגן - אני עדיין הולך על רגלי - בעזרת 2 פלטות חיזוק ביד אחת ורולטור. עשר שנים לאחר שהרופא המשתיל את התותב ידע שעליו להחליף את התותב - אני מצליח להתחמק מכיסא הגלגלים - ונכנע לו רק כשהכאבים מונעים ממני את היכולת ללכת... ולכן אני רואה שתי טעויות בשיטה הקיימת ומציע מחשבה ורעיונות שונים:- כלי רכב ונוסעיהם - היו נאלתים לערוך ולהגיש רשימות על שימוש ברכבם "לצורכי עבודה לחוד מצורכי חיים פרטיים" - והמעבידים מצאו לכך פתרון - בהקמת "פול של כלי הרכב של החברה , שכל אחד מהנהגים משתמש באחת מהמכוניות בפול הכללי - ברוטציה... אתי, אם אלך לפי הדוגמא שהבאת ב"פנצ'ר בגלגל" - למה שלא יקים ארגון נכים, המוכר לצרכי פטור כ"ארגון שלא למטרות רווח"- "מוסך מורשה" לתיקון כיסאות נכים? אם הכיסאות יהיו "רכוש המוסד ללא מטרות רווח(שניתנים לעל מי שמעלה תרומה והוא זקוק לכיסא גלגלים)"וינתנו לנכים - שישתמשו בהם כמו שמשתמשים בציוד מושאל של "יד שרה" - ו"יד שרה כזו לעניין בעלות כיסאות גלגלים לנכים" - יוכלו לתקן את הכיסאות ללא כל צורך בביורוקרטיה הקיימת כיום, וללא לחכות לאישורם - וכן יוכלו לקבל כל כיסא בכל מידה אפשרית הקיימת בייצור בעולם - ויהיו פטורים מתשלום מסים בייבוא, כמוסד ללא-מטרות-רווח" שעיסוקו הוא בשירות - לנכים. הצעה זו - מאפשרת לכל עמותה של נכים שהיא עמותה רשומה כחוק - לקיים "יחדת תיקון כיסאות גלגלים" ון לקיים בעלות חוקית של הכיסאות גלגלים. כגוף צדקה ובעלי כיסאות גלגלים "שלא לשימושם האישי" - יהיו רשאים לתקן , וכן להכשיר ולהעסיק אנשי תיקון כיסאות גלגלים ללא צורך להעבירם באיזושהיא הגבלה או תקינה של הביורוקרטיה הממשלתית. הצעה שניה " - עמותות רשומות כחוק של ארגוני הנכים - כדאי שיפתחו במו"מ עם בתי החולים ברחבי הארץ - כדי ליצור בכל בית חולים במחלקת האחזקה של ביתת החולים - "יחידת תיקון שוטף של כיסאות גלגלים שתתן שרות לחברי אותה עמותה רשומה -+ יחזיקו ויתחייבו לההחזיק מספר כיסאות חלופיים לתקופות זמניות עד לתיקון הכיסאות היותר מסובכים. דומני כי פניה לאנשי עסקים ואילי הון כגאידמק וכמנהלי בנקים וחברות ביטוח - שירימו תרומה מתאימה ליצירת הצעה א' או ב'. בכל מקרה - לדעתי - ה"יציאה מהצןרך בתלות המימסדית ודרישות פקידותיות של מנהלנים שממונים לפי מפתח מפלגתי" - תיטיב עם המצב וגם לא יהיו עוד נכים זקוקים להמתנה של כשנה עד שכיסא גלגלים במידה מתאימה יגיע עבורם מחו"ל.
