תיקון הדיבור

תיקון הדיבור

האם נעשה כאן בעבר דיון על נושא תיקון הדיבור שניתן לאתר? עידו ( שנה וחצי) נכנס עכשיו לאוטוסטרדת הדיבור ולפעמים אני נבוכה. שמעתי שלא מומלץ לתקן שיבושים (אומר אמבייט במקום אמבטיה, סיפוט במקום סיפור וכו, אז אני לא מתקנת). מצד שני אני מתקנת כשהוא מבלבל בין אובייקטים ( קורא לתקרה שמיים, לשבשבת מטאטא, וכו.) אני משתדלת לא לאמר "לא" אלא לתת הסבר אחר אבל אני לא רוצה ליצור נסיגה או חוסר בטחון. חשוב להגיד שמאז הולדתו אנחנו מדברים אליו ברצינות ומסבירים לו הכל. האם יש "כללים מומלצים" וכו.
 

נעה גל

New member
תיקון דיבור

קודם כל אני רוצה להגיד שהוא רק בן שנה וחצי. ילדים עושים טעויות בדיבור גם בגיל 7 (ורבים מהמבוגרים ממשיכים לעשות טעויות... לצערנו). היום אומרים לא להעיר, לא לתקן ולא לשנות. הילד ילמד "לישר" את עצמו עם הזמן, וצריך לתת לו את הזמן הזה. בעיקרון, במשפחה בה מדברים עברית תקנית - גם הילד ידבר עברית תקנית אם לא תעירי ולו מילה אחת. אני בבית, לא מתקנת, אבל כן שואלת שאלות (גם אם מדברים נכון, אגב
). כלומר, אם אורן כשהייתה קטנה הצביעה על התקרה ואמרה "שמיים" אז הייתי שואלת אותה "התכוונת לתקרה?" או "מה יש על התקרה?" וכו´ ולא הבנתי למה את נבוכה? אני מבינה שמול שטף המילים ולאוו דווקא מול הטעויות... נכון?
 

אפרת_ח

New member
אפילו אם במשפחה הדיבור לא תקני ...

רוב ילדי-העולים (ומבוגרים שהיו ילדי-עולים) שאני מכירה מדברים עברית טוב מהוריהם... לילדים יש אוזן מצויינת לדעת מה נכון. אין אפשרות לעדכן, אבל ההצעה המצויינת של כרמית היא בד"כ לחזור מתוך הרחבה ואז את גם מוודאת שהבנת וגם מבטאת בקול את הנכון. לדוגמה עדו אומר "ע(כ)ש(יו) אמבייט" ואת אומרת "אתה רוצה לעשות עכשיו אמבטיה, נכון?"
 

נעה גל

New member
כן ולא

כן על זה שאכן לילדים יש אוזן טובה מהוריהם לקליטת השפה. ולא - על זה שאני חושבת שדוגמא של עולים חדשים לא מתאימה לצברים בני צברים, בעיקר מהטעם, שילדי עולים מעבר לעובדה שהם צעירים וקולטים טוב יותר, הם גם מסתובבים בצורה אינטנסיבית יותר בחברה שדוברת עברית, מאשר הוריהם. לגבי שפה בכלל. זה נושא שבוער בעורקיי. כל פעם שאני נכנסת לפורום של ילדים ונוער אני חוטפת חלחלה מרמת העברית שלהם. ואני כן חושבת שיש חשיבות רבה לכך שמשפחה תדבר עברית תקנית (וגם תקריא ספרים) ובעיקר משום שהסביבה מדברת עברית מאוד לא תקנית. רוב האוכלוסיה אומרת: גרביים אדומות, צומת מסוכנת, מכנסיים קצרות - כל אלה הן מילים במין זכר שמשום מה נאמרות כמעט בכל מקום בלשון נקבה. "וגם: אני יעשה/ירחץ/יקח/יקנה" - במקום - אעשה, ארחץ, אקנה, אקח. ויש את: "תשע שקל" - במקום תשעה שקלים. "שבעה בנות" - במקום שבע. "תשימי נעליים/גרביים" - במקום תנעלי ותגרבי. "איך עושה סוס/חמור/פרה/עז?" - במקום איך הוא צוהל/נוער/גועה/פועה. ועוד מליון ואחת טעויות שצורמות לי באוזן כל יום כל היום מכל מקום. וגם אני עושה שגיאות בעברית וגם זה חבל.
 

כרמית מ.

New member
לגבי מכנסיים

בניגוד לצומת, למשל, שזו מילה ש"נשמעת" כמו נקבה (למרות שצומת הוא זכר) וזו הסיבה לטעות הנפוצה, מכנסיים הם מילה "זכרית" מובהקת... אז למה בכל זאת כולם טועים? לדעתי, זה בגלל שיר הילדים "זלמן יש לו מכנסיים, מגיעות עד הברכיים...". זה שיר מאד מאד קליט וילדים אוהבים אותו והוא מטמיע את הטעות היטב....
 
לא בשל הטעויות

אלא בשל העובדה שאני "מתבקשת" להגיב על שאלות או הצהרות ( לצורך העניין "שמיים") וצריכה לחשוב מהר על תשובה "נכונה". הרעיון של לשאול במקום לתקן נראה נכון, מצד שני הקישור בין המושג "שמיים" ל"תקרה" הוא לא לגמרי לא נכון ואז אני כאילו משאירה את ההקשר המקסים הזה חסר תגובה או חיזוק. אני אכן משתמשת בעיקר בהרחבות לא מאד מסובכות כמו "יש שם שמיים? זו תקרה, ובחוץ יש שמיים" ומקווה לא לבלבל. תהיתי בעיקר בנושא של להגיד "לא" אבל אני רואה שיש קונצנזוס לתקן כמה שפחות וכך אנהג.
 

רותי&ע

New member
טעויות בדיבור אני לא מתקנת אלא

חוזרת על אותה מילה בצורה נכונה בתוך משפט. אבל בניגוד לדעה שמקובלת - אני לפעמים כן מתקנת אותו. בנושא צבעים. הוא עכשיו בקטע של להגדיר צבע לכל דבר. בהתחלה הכל היה אצלו אדום. אח"כ אדום וכתום. בהמשך התחילו להיכנס צבעים נוספים. כשהוא אמר צבע לא נכון תיקנתי אותו לצבע הנכון. כמובן שהכל עם חיוך ולא בלחץ. והנסיון של החודשים האחרונים מראה שזה לא מיאש אותו או מוריד לו את הביטחון העצמי אלא להפך - מעודד אותו ללמידה.
 

נעה גל

New member
צבעים

הכרה ואבחנה בין צבעים תלויות בין השאר בבגרות מסוימת של כל מיני מערכות במוח. כך שלמעשה, התיקונים לא ישנו דבר עד שהכל יבשיל והילד יהיה מסוגל להבחין בין אדום/כתום/כחול וכו´. זה לא שהוא לא רואה צבעים. הוא כן. אין לו את היכולת להגדיר אותם.
 

גלית+

New member
לגבי צבעים

אסף, יודע להצמיד צבעים זהים באותה קבוצה (כל הכחולים, כל הירוקים וכו...) רק מה, כשהוא מתבקש לקרוא להם בשמם - הוא אומר מה שבא לו - ולא את הצבע הנכון... זה גם קשור בבשלות?....זה כאילו הוא לא מייחס לזה בכלל חשיבות...
 

רותי&ע

New member
הנקודה הזו ברורה לי ומה שרציתי

להגיד זה שאם מתקנים ילד לא פוגעים בו ולא מורידים לו את הביטחון העצמי. ולא רק בנושא צבעים. אני מרחיבה לו את אוצר המילים בכל מיני תחומים ע"י תיקון. זה לא X זה Y. והוא אוהב את זה וחוזר אחרי המילה החדשה בהתלהבות. לגבי צבעים - בשלב שהוא ידע להגיד רק "אדום" כל הצבעים היו אדום אבל כששאלנו על צבע אחר אם הוא אדום הוא היה אומר "לא".
 

גלית+

New member
לא התיחסתי לעניין התיקון ../images/Emo8.gif

פשוט שאלתי אם זה "תיקני" שיהיה שלב כזה, שילד ידע להפריד צבעים ולא ידע לקרוא להם בשמם
בכל אופן, לגבי תיקון דיבור, אני מתקנת דיבור בצורה עדינה - משלבת את המילה הנכונה בתשובתי...
 

לאה_מ

New member
ודאי שזה "תקני"

ההבנה של מהותו של דבר מסויים תמיד באה לפני שיודעים לבטא את האבחנה הזו באופן מילולי - שימי לב שילדים נותנים לך אינדיקציה להבנה הרבה לפני שהם יודעים לבטא זאת במילים (למשל, ילד יכול להביא את הכדור בתשובה לבקשתך, למרות שעדיין אינו יודע לומר "כדור". ועל אחת כמה וכמה בצבעים, שזה מושג מופשט יותר.
 
למעלה