תיעוד מידע במחשב.

תיעוד מידע במחשב.

לחברי הפורום שלום רב.
נושא שמירת המידע המצטבר בזמן חקר תולדות המשפחה עלה בפורום מספר פעמים אך לא התייחסתי אליו בעבר.
אני מעלה את הנושא שנית.
הצטבר אצלי חומר רב על תולדות המשפחה-עדויות, תמונות, מסמכים, צילומי אתרים באינטרנט,
כמו כן יש לי אתר של עץ המשפחה.
ברצוני להעלות את כל החומר למחשב בצורה מסודרת והייתי מעוניין לקבל עצות ממי שהתנסה בכך.
בתודה
אבי
 

Ayana KimRon

New member
לאיזו מהאפשרויות התכוונת?

אם התכוונת להעלות למחשב:פשוטו - אפשר להעלות כל חומר שתרצה כצורה של קבצים סרוקים/מתועתקים/מועתקים. מגדירים תיקיות לפי הנושאים שתבחר ואליהם מעלים את כל הקבצים.
לניהול קבצי תמונות אפשר להשתמש ביכולות ניהול של פיקאסה אבל זה לא מתאים לניהול קבצי PDF ואופיס.
(זה ככה בקיצור)

אם התכוונת לשמירת המידע במאגר ממוחשב - זה כבר משהו אחר ואולי תוכנה כמו MYHERITAGE באופליין תעזור לך.

ואם התכוונת למשהו מתוחכם יותר - זה כבר נושק לארכיונאות.
 
העלאת חומר למחשב

תודה לכל המגיבים.
כנראה שלא הבהרתי את עצמי .
אני אכן מחפש להעלות את החומר למחשב לפי הנושאים.
שאלתי היא האם כדאי להעלות את החומר לפי שמות האנשים? אולי לפי שנים?
ואם בחרתי לפי נושאים האם יש כללים לקביעת שמות הקבצים ?
ושוב תודה.
אבי.
 

Ayana KimRon

New member
אז ככה

הכל תלוי בצרכים ואופן העבודה שלך. אשרבט כאן כמה רעיונות בקצרה (בלי "אחריות יצרן", מפאת השעה האקזוטית
)

שב וחשוב איך חיפשת עד היום באוסף שלך - האם חיפשת לפי משפחה? לפי תאריך? לפי מקום? לפי סוג קובץ?
תגדיר את סדר החשיבות 1 הרצף. לדוגמה: החיפוש שלך הוא בד"כ לפי משפחה, בתוך זה לפי שם פרטי, בתוך זה לפי שנה.
לפי הדוגמה, הכי חשוב שיהיו תיקיות ראשיות לפי שמות משפחה.
אם אתה ב-WIN, דפדפן התיקיות שלך (אקספלורר) יודע למיין לפי שם קובץ.
לכן ב FILENAME חשוב לכתוב שם (משפחה/פרטי) תוכן הקובץ והשנה בסדר שחשוב לך כשתעשה מיון מסמכים (כמו באקספלורר).

אפשר להגדיר תיקיות משנה תחת שם משפחה לפי הנושאים שיש לך.
ואפשר גם להגדיר תיקיות כלליות כמו מפות, מקומות, יומני משפחה, וכו'.
הזכרתי את היכולות של פיקסה בניהול תמונות. פיקסה טובה כשיש הרבה מסמכי JPEG. בתוכנה הזו אתה יכול להגדיר תגי חיפוש רוחביים כמו "תמונות חתונה", וכו'. היתרון בתגים של פיקסה הוא שהן לא נוגעות בתיקיות הפיזיות.

- - -
עד כאן תקציר קצר בהחלט. יש עוד מה להוסיף אבל אני הולכת לישון....
נראה לי שלארנון הרשקוביץ יהיה מה להוסיף מהזוית של צרכי מיון.
 

yagury

New member
מציע שתבדוק תוכנת Family Tree Maker

ראשית, איני סוכן מכירות של תוכנה זו, אני לא מקבל עמלות / הטבות וכד'. אני משתמש בתוכנה זו לדורותיה מאז שנת 1995.
החסרון של התוכנה הזו בהשוואה ל-Family Tree Builder של My Heritage הוא העבודה בסביבת השפה האנגלית בלבד; שמות שדות, לוח שנה. ניתן להכניס מידע בעברית על ידי יצירת שדות מידע חדשים והכנסת המידע הזה בהם, אך לפעמים המידע הזה לא עובר כפשוטו בזמן שידרוג מגירסה לגירסה. חיסרון נוסף (בעיני חלק מהצרכנים) הוא התשלום החד-פעמי ברכישת התוכנה - 30 או 40$.
היתרונות הגדולים של התוכנה הם אפשרויות שילוב כל קבצי מדיה למיניהם, סימוכין לכל פריט מידע ועוד - הכל בשילוב הדוק לאנשים ולמשפחות הנמצאים בעץ. אין כל מגבלות לגבי גודל העץ (מספר הנפשות) והנפח הכולל של קבצי המדיה הקשורים אליו.
לך לאתר של החברה, קח כמה שעורי התנסות, ותחליט.
יוסי יגור
 
אז איפה מתחילים?!

כללית, התחום אליו קשורה השאלה הזו נקרא PIM=Personal Information Management (ניהול מידע אישי), והוא דן באופן בו אנשים מנהלים את המידע לצורך אחזורו על ידם (בניגוד, למשל, לספריה או ארכיון, שם מאחסנים מידע לצורך אחזורו על ידי כל אדם). בשורה התחתונה - ניהול מידע אישי מתבצע באופן סובייקטיבי ביותר. כלומר, כל אחד פועל על פי דרכו. יתרה מזאת, מחקרים מראים שבעידן הדיגיטלי, ועם כמויות המידע העצומות אותן אנו אוגרים, אנשים מתקשים מאוד לאתר מידע אותו שמרו (נסה לחשוב על תמונה דיגיטלית כלשהי שאחסנת במחשב לפני שנתיים או שלוש ונסה לאתר אותה היום).

לענייננו - כמה נקודות למחשבה (ואל דאגה, לא תהיה תשובה מוחלטת בסוף
):
אנלוגי ודיגיטלי
במהלך המחקר, נאסף חומר רב, הן אנלוגי והן דיגיטלי. חלק מן החומר האנלוגי אפשר להפוך לדיגיטלי (למשל, לסרוק תמונות או מסמכים) - חלקו יישאר אנלוגי (למשל, ספרים, חפצים). מכאן שיש לנהל במקביל שני עולמות.

ריבוי פורמטים
גם אם מתייחסים רק לחומר הדיגיטלי (בין אם מקורו באנלוגי ובין אם תמיד היה דיגיטלי) - יש המון סוגים של מידע. יש קבצי תמונות ומסמכי טקסט, יש טבלאות אקסל, יש מיילים וקישורים, ועוד הרבה סוגים. אחד מעקרונות ה - PIM שהוצעו היה לנהל את המידע האישי לפי פרויקטים ולא לפי פורמט, וזאת בניגוד לנורמה. למשל, היום אתה עשוי להחזיק תיקיית "משפחת לוי" בתיבת המייל ותיקיית "משפחת לוי" בתיקיית התמונות. על פי הגישה שהזכרתי, היית צריך להחזיק תיקיית "משפחת לוי" אחת, ובה לרכז גם תמונות וגם מיילים וגם קבצי טקסט וגם קישורים לאתרים רלוונטיים. אני לא מכיר אנשים שעובדים כך...

תוכנות גנאלוגיות
נדמה לי שאפשר לומר שאף תוכנה גנאלוגית המוצעת היום אינה מטפלת בבעיות הללו של ניהול הארכיון הביתי. המקסימום שחלקן מציעות הוא לצרף קבצים שונים ומקורות שונים לאנשים בעץ המשפחה, אבל זה ממש לא עונה על הצורך האמיתי שלנו. תוכנות רציניות לניהול ארכיון קיימות, אבל הן בדרך כלל "מקצועיות מדי", כלומר לא נועדו למשתמש הביתי, ומכאן - יקרות מדי.

אז מה עושים בכל זאת?!


קטלוג
ניהול קטלוג של החומר שברשותך הוא הבסיס לארגון מסודר של החומר. הקטלוג יכול להיות דיגיטלי (כלומר, להיות מנוהל באמצעות קובץ בתוכנה הנוחה לך) ולכלול גם את החומר האנלוגי.

מדריך מפורט אחד לרפואה
המדריך שכתבה בזמנו כוכה שלנו הוא חשוב ביותר ועוסק גם באופן שמירת החומרים וגם באופן קיטלוגם. אני ממליץ לכולם לקרוא את המאמר הזה.

ושוב: מה עושים בפועל?

קודם כל, מדברים על הנושא. כאן, שם, ובכל מקום. לטעמי, אין מספיק דיון בנושא הזה בקהילה הגנאלוגית (בארץ ובעולם).

שנית, פועלים באופן עקבי ומסודר, תוך תיעוד הארגון. שימו לב, מדובר כאן על תיעוד ברמת המטה, כלומר לא תיעוד של החומר אלא תיעוד של האופן בו החומר מתועד. הקטלוג מהווה מעין שלד לארגון החומר, ממש כמו שיומן המחקר מהווה שלד לניהול המחקר עצמו. יומן המחקר הופך להיות פריט אחד מני רבים בארכיון הביתי. גם עץ המשפחה הוא פריט אחד מני רבים.

שלישית, חושבים על כל אחד מן הפורמטים האפשריים - תמונות, מסמכים, ספרים, עצי משפחה, מפות, חפצים, קבצי אקסל, קבצי עדויות, קישורים, מיילים, וכו'.

ורביעית, מגבים את כל החומר הדיגיטלי ושומרים היטב על כל החומר האנלוגי.

אני מנהל במחשב האישי תיקיית "גנאלוגיה", תחתיה יש חלוקה לפי משפחות. כל תיקייה משפחתית מחולקת לענפים. בשלב מסוים, כמובן, יש חפיפה בין הענפים (למשל, מידע אודות אמא שלי יכול עקרונית להימצא גם בתיקיה שמוקדשת למשפחת אביה וגם בזו המוקדשת למשפחת אמה), ולכן צריך להחליט על איזשהי דרך ולפעול לפיה. אפשר לפתוח תיקיות שיהיו קיצורי דרך, אפשר לציין הפניות - והכל צריך להופיע בקטלוג. בנוסף, יש גם תיקיות נושאיות/גיאוגרפיות. אני, אישית, מנהל קטלוג דומה גם בתיבת המייל.

במרחב הפיזי, יש לי תיקיות שמסודרות לפי משפחות/נושאים ומופיעות גם הן בקטלוג.

וזה, כמובן, רק על קצה המזלג...

ארנון
 

yagury

New member
ובכל זאת, רצוי להשתמש בתוכנה רצינית

קטונתי, אבל בכל זאת אעיר מספר הערות לסקירה המפורטת של ארנון:
1. צריך להחליט די בהתחלה (וזה קשה), עד היכן אתם מתכוננים לצלול בעולם השרשים המשפחתיים. אם הדרישה היא ליצירת עץ משפחה קטן לעבודת שורשים של הילד בביה"ס - אזי ניתן לשמור חומר בכל שיטה שהיא. אם המחשבה היא על עבודה שיטתית שעשויה להגיע להרבה מאות ואפילו אלפי נפשות - יש לתכננן את הכלים מראש. הבעיה: לפעמים חושבים בקטן בתחילה ואח"כ נדבקים בחידק ונקלעים לצרות. הפתרון במקרה זה הוא פשוט בהגדרתו ומייגע בביצועו - יש לפצוח במסע אירגון מחדש של כל המידע שנאסף עד אז.
2. מידע בפני עצמו אינו ולא כלום, אלא אם כן הוא מקושר לאנשים, מקומות או אירועים. בימינו הקישור מתבצע באמצעות pointers או Links. המידע יכול להיות אנלוגי - ואז הקישור יהיה רשומה קטנה בסגנון "ראה ספרו של ... ".......", הוצאת ..., שנת .... ע' ....", ואולי אפילו ציטוט קטע נבחר. עבור מידע דיגיטלי הדבר פשוט אף יותר - כל תוכנת ניהול אילן יוחסין אשר תומכת ביצירת קישורים בסגנון Many-to-many (רבים אל רבים) מספיקה לשם כך. ובפירוש: אם ניתן לקשר ללא כל הגבלה בין קבצים, נפשות, עובדות, סימוכין וכו' - הרוב המוחלט (אם לא כל) הדרישות שפירט ארנון מקבלות תשובה מספקת.
3. כמובן שרצוי מאד שתהיה אפשרות לסווג קבצים. זה עוזר כאשר רוצים לחפש קובץ, אבל אין לזה חשיבות עליונה. ברגע שהקובץ מקושר לנפש / עובדה / מקום אחד או יותר, אין חשיבות מרובה למבנה הספריות בו הוא נמצא. הקישור דואג לפעולה תקינה בצורה שקופה למשתמש. במקרה שרוצים לקשר קובץ קיים אל נפש / עובדה / מקום נוסף, ניתן לעשות זאת על ידי יצירת קישור חדש (תוך עיון בספריות הקבצים), או ע"י Copy / Paste של אחד הקישורים הקיימים לאותו קובץ.
4. איני רוצה להישמע כמו הסנטור הרומאי קאטו, אשר היה מסיים כל נאום בסנט במילים "ואת קרתגו צריך להחריב" ללא קשר לנושא הנאום. אבל, אני מציע שנית לעיין בתכונות של תוכנות מודרניות לניהול אילן יוחסין. אני אמנם משוחד כמשתמש ותיק של Family Tree Maker, אבל אני מתאר לעצמי שיש עוד תוכנות בעלות תכונות אלה. וכפי שכבר כתבתי בפורום זה בעבר, מי שעומד להקדיש שנים של זמנו הפנוי לתחביב הזה - ראוי שיוציא תחילה מעט כסף ויחסוך לעצמו הרבה עגמת נפש בהמשך.
יוסי יגור
 
אם כן, דעותינו שונות

אני לא חולק על דעתך ש"מידע בפני עצמו אינו ולא כלום", אך כן חולק עליך שמידע כזה הוא בעל ערך רק אם "הוא מקושר לאנשים, מקומות או אירועים".

המידע מאפשר להבנות ידע, ואופן סידורו וסיווגו הוא חלק חשוב בתהליך זה. למעשה, על ידי כך שהחוקר (וכל אדם, לצורך העניין) בונה אפיסטמולוגיה אישית של החומרים שתחת ידיו, הוא עשוי ללמוד על התמונה הכוללת.

למשל, אם אני מוסיף תמונה של קרוב משפחה לתיקייה של תמונות משפחתיות מאותו ענף - אני יכול מיד לבחון את התמונה החדשה בהשוואה לאלו הקיימות, ובתוך כך ללמוד על מאפיינים משותפים לענף זה של המשפחה.

מעבר לזה, יש את העניין הקריטי של אחזור מידע. נדמה לי שאם כל המידע מאוחסן בעץ המשפחה - אחזורו יהיה בעייתי.

בנוסף, לפיסות ידע שונות עשויה להיות משמעות שונה במקודות זמן שונות. ולכן, חשוב להקפיד על כך שהמידע זמין תמיד ל"עיון ישיר".
 

yagury

New member
הבה נצמצם חילוקי דעות

אין כל סתירה בין תיוק מידע בקבצים, ובין יצירת הקישורים אל אנשים, מקומות או אירועים בתוך תוכנת ניהול עץ המשפחה. בתוכנה שאני משתמש בה קיימת אפשרות הבחירה בין יבוא כל קובץ אל תוך מאגר קבצי המדיה המנוהל בתוך מאגר המידע הפנימי, לבין שימוש בקובץ במקום בו הוא נמצא (כלומר בעץ ספריות שתיארת בפירוט). הבחירה היא לגבי כל קובץ לחוד, ולמיטב ידיעתי אינה משפיעה על הפונקציונליות הכוללת.
כך ניתן להשיג הן את הקישורים והן את הגישה הישירה.
כפי שכתבתי, לחוקר רציני דרושה תוכנה רצינית
 

Ayana KimRon

New member
לא צמצמת הרבה

רצינות במחקר איננה קשורה בפופיק לתוכנות ניהול עצים.
אצל הרבה חוקרים רציניים מצטבר חומר שאיננו משויך לאדם ספציפי במשפחה ספציפית. ואז עולה השאלה שפתחה את הדיון הזה.
תוכנה לניהול עצי משפחה איננה התשובה האולטימטיבית. חשוב מאד לארגן נכון את הקבצים בתיקיות.
 

Ayana KimRon

New member
מסכימה. ועוד דבר

קישור של תמונה לאדם בעץ משפחה הוא למעשה העתקה (COPY) של הקובץ מתיקית מקור. כך שממילא צריך לנהל את תיקיות המקור. ככה לפחות זה אצלי.
באשר לאיחזור מידע המאוחסן בעצי משפחה - עדיף לעשות גיבוי שבועי לכל הספריות...
 

yagury

New member
הבהרה לסיום

הכנסת קבצי המידע לתוך מבנה מסודר של ספריות היא מלאכה ששכרה בצידה, יש לה יתרונות רבים, ורצוי מאד להקפיד על כך. אין לי כל חילוקי דעות עם הכותבים מעלה בנושא זה.
כל שרציתי להדגיש הוא ששימוש בתוכנת אילן יוחסין מתקדמת בנוסף לשימוש במבנה מסודר מאפשר הכנסת Links בין האילן, הנפשות הכלולות בו, עובדות בקשר לכל נפש וכד' ובין הקבצים המסודרים. הקישור הוא דו-כיווני, ומאפשר צפייה מיידית כגון לאילו עובדות / נפשות מקושר כל קובץ מדיה (ומעבר ישיר ביניהם), וכן גם בכיוון ההפוך.
אני מדגיש הקישור אינו copy!, אלא קישור בסיגנון ניווט בדפי אינטרנט - והא מציג בין השאר את המסלול המלא אל הקובץ בתוך היררכית הספריות.
המגבלה היחידה על העבודה הדואלית (ספריות קבצים מחוץ לתוכנת ניהול העץ <=> מערכת קישורים מהתוכנה לסיפריות) היא שהקישורים אינם דינמיים, כלומר אם מזיזים קובץ בין ספריות לאחר שבוצע אליו קישור - יש לתקן את מסלול הקישור.
פגשתי לפני שבועות מספר אדם יקר ועתיר פעלים במישור הגינאלוגי, אשר משתמש עד היום בתוכנת Brothers Keeper for DOS, בצירוף למספר רב של טבלאות Excel ועזרים נוספים. הוא מרוצה. אני יוצא מנקודת הנחה שחוקר מתחיל בימינו (כמו זה שהעלה את השאלה הראשונית) ראוי שיתחיל מנקודת זינוק טובה, וזו מטרת כתיבתי.
למותר לציין שתוכנות חדישות תומכות גם ב-features רבים, שימושיים וטובים נוספים לקישורים שעליהם דנו ארוכות.
שבת שלום
יוסי יגור
 

Ayana KimRon

New member
MYHERITAGE עושה COPY

של קובץ "מקושר" מתיקית מקור לתוך תיקיה של התוכנה. בעצם דיברנו על תוכנות שונות.
ההבהרה שלך סגרה את כל ה"פינות". עכשיו זה ברור.
כן, הנושא מוצה. לגמרי.

להתראות ברביעי הקרוב, ועד אז - שבת שלום ומבורך,
עיינה
 
למעלה