אני מנסה להבין : להפוך לחילוני זה -
זה הרבה יותר קל ונוח כי האמונה היא עול וטורח שצריך להתמודד אתם. במלים אחרות- להיות חילוני זה לחמוק מן הקונפליקט, זה לברוח מהתמודדות הרשה לי לי לחדש לך, אחד המוקדים החזקים לחזרה בתשובה נמצא בבתי הכלא. האנשים, בחייהם החילוניים, צריכים להציב לעצמם את הגבולות, צריכים לסגל ערכים, את הטוב שבהם הם מפיקים מהתוכן הפנימי שלהם.לכן, אנשים שכשלו בהצבת גבולות, בסיגול ערכים ובהכרת הטוב, מוצאים מפלט בציות רובוטי למצוות. הם לא באמת מאמינים. הם לא באמת מתמודדים. הם לא באמת מתלבטים. הם בעיקר מטילים אחריות על ישויות עליונות וצובעים את הנפסדות של חייהם בהילה של נסיון והתמרקות. אם נסכם - הרי שהדת, בהרבה מקרים, היא המחבוא הטוב ביותר מפני החיים האמיתיים לכן, ההבחנה הקטיגורית שלך בין הדתיות לבין החילוניות - היא קשקוש. ובזמן שאני כותב לך את הדברים האלה, מזמזם בראשי שירם של עלי מוהר, חיים מרין ויוני רכטר- שיר התשובה דפקתי חנויות רבות בכל העיר פיצחתי כספות מקיר אל קיר משכתי ת'שטיחים מעל החבלים מלאתי ת'כיסים בתכשיטים רמסתי אלמנות פוצצתי גם זקנים היו לי עסקים קשים עם יתומים מכרתי להם חומר במחיר מחיר שחור וחום וגם לבן בהיר חיפשתי חיפשתי ושוב חיפשתי הלכתי עם ראש בקיר וגם נכנסתי יגעתי יגעתי ולא מצאתי את האור בקצה המנהרה אכלתי בחורות מתחת ועד בזז דפקתי בקיצור כל מה שזז מאנגליה מטורקיה ומיוון דפקתי להן ברז לא קטן הרמתי מיידלך בכל רחבי עיר איך שאומרים - אני זיינתי למכביר ולא הרמתי ככה סתם בסיטונות הרמתי כדי להוריד אותן לזנות חיפשתי חיפשתי ושוב... עד שסוף סוף, נפתח האופק ויש לי ביד את התשובה יש אלוהים - ואללה יסתור אם הוא לא מביא לי את המכה, יאללה. חיפשתי חיפשתי ושוב חיפשתי הלכתי עם ראש בקיר וגם נכנסתי יגעתי יגעתי והופ - מצאתי את האור - חזרתי בתשובה!
