תיסכול או דרך חיים????
הבוקר בעת יציאתי ביחד עם בת זוגתי לעבודה ולרואה החשבון שלי, קיבלתי הודעה קולית בנייד : יוחאי אני בבית חולים, הילדים בסדר, הם עם ההורים שלי, וזהו רק רציתי שתדע. התקשרתי לגרושתי, (הטלפון מכוון לדיבורית) כך שגם בת זוגתי תשמע, והיא עונה לי: כן....??? אני שואל: בוקר טוב או בוקר טוב בית חולים??? היא עונה: בגיחוך.... לא משהו לא משנה, העיקר תדע שהילדים עם הוריי. ואני עונה: טוב מחר אני אאסוף את הילדים בערב, לקראת 7 בערב, ואחזיר אותם בערב שבת. היא עונה בחוסר סבלנות: טוב ביי. למה התכוונה המשוררת בדבריה??? האם אני צריך לעזוב הכל פרנסה, בית, חיים, ולרוץ להחליף את הוריה?, בגלל שהיא מודיעה לי כך במענה הקולי, איזו מן התייחסות זו לעזאזל.... הבנות שלי בכו בגן והסברתי להן שאני אבוא מחר בערב להיות איתן שישי שבת, אבל במה לעזאזל חטאתי שאני צריך להרוס יום עבודה במחשבות על ילדיי שהתנתקו כך מאימם בסיפור של כאבי בטן והיא נשארת בבית חולים , והם לחוצים , מבוהלים , ומחפשים את המגע החם והאוהב של אחד מהוריהם. על מה ולמה אני אמור לחיות עם איזה שהוא תיסכול פנימי לרגשות ילדיי, בשעה שאימם מציבה עובדות שכאלה, ועוד בלי התייחסות מספקת וגיחוך טלפוני. האם זו היא דרך החיים שבה אני נאלץ לחיות???? לעזאזל הסטטוס הזה שנקרא גירושין או יותר מזה משמורת על הילדים.
הבוקר בעת יציאתי ביחד עם בת זוגתי לעבודה ולרואה החשבון שלי, קיבלתי הודעה קולית בנייד : יוחאי אני בבית חולים, הילדים בסדר, הם עם ההורים שלי, וזהו רק רציתי שתדע. התקשרתי לגרושתי, (הטלפון מכוון לדיבורית) כך שגם בת זוגתי תשמע, והיא עונה לי: כן....??? אני שואל: בוקר טוב או בוקר טוב בית חולים??? היא עונה: בגיחוך.... לא משהו לא משנה, העיקר תדע שהילדים עם הוריי. ואני עונה: טוב מחר אני אאסוף את הילדים בערב, לקראת 7 בערב, ואחזיר אותם בערב שבת. היא עונה בחוסר סבלנות: טוב ביי. למה התכוונה המשוררת בדבריה??? האם אני צריך לעזוב הכל פרנסה, בית, חיים, ולרוץ להחליף את הוריה?, בגלל שהיא מודיעה לי כך במענה הקולי, איזו מן התייחסות זו לעזאזל.... הבנות שלי בכו בגן והסברתי להן שאני אבוא מחר בערב להיות איתן שישי שבת, אבל במה לעזאזל חטאתי שאני צריך להרוס יום עבודה במחשבות על ילדיי שהתנתקו כך מאימם בסיפור של כאבי בטן והיא נשארת בבית חולים , והם לחוצים , מבוהלים , ומחפשים את המגע החם והאוהב של אחד מהוריהם. על מה ולמה אני אמור לחיות עם איזה שהוא תיסכול פנימי לרגשות ילדיי, בשעה שאימם מציבה עובדות שכאלה, ועוד בלי התייחסות מספקת וגיחוך טלפוני. האם זו היא דרך החיים שבה אני נאלץ לחיות???? לעזאזל הסטטוס הזה שנקרא גירושין או יותר מזה משמורת על הילדים.
