תינוק
שמחתי אתמול. באמת ששמחתי. על התקווה, על הסיכוי לשינוי, על האפשרות להרגיש טוב עם מי שאני, על להפסיק להתחבא ולעשות דברים בסתר. אבל חלק מהלב שלי הרגיש קפוא ומכווץ. ממען לפעום בשמחה. הרגשתי אותו שם עמוק- תינוק אפור וגוסס, גוף יפה ועדין שניתקתי מחבל הטבור שלו. תינוק שהיו בו עוד משאלות, הבטחות, רגשות עמוקים, מקומות רחוקים שרצה לחקור, רצון לגדול ביחד, לאהוב, להתמסר, לפנטז. תינוק שבחרתי לוותר עליו. כי לפעמים מגיע רגע שחייבים לבחור. בזמן הקרוב אני אכתוב רק בבלוג שלי. מוזמנים לקרוא אותי שם.
שמחתי אתמול. באמת ששמחתי. על התקווה, על הסיכוי לשינוי, על האפשרות להרגיש טוב עם מי שאני, על להפסיק להתחבא ולעשות דברים בסתר. אבל חלק מהלב שלי הרגיש קפוא ומכווץ. ממען לפעום בשמחה. הרגשתי אותו שם עמוק- תינוק אפור וגוסס, גוף יפה ועדין שניתקתי מחבל הטבור שלו. תינוק שהיו בו עוד משאלות, הבטחות, רגשות עמוקים, מקומות רחוקים שרצה לחקור, רצון לגדול ביחד, לאהוב, להתמסר, לפנטז. תינוק שבחרתי לוותר עליו. כי לפעמים מגיע רגע שחייבים לבחור. בזמן הקרוב אני אכתוב רק בבלוג שלי. מוזמנים לקרוא אותי שם.
