תינוק מת.

צימעס

New member
../images/Emo31.gif למה שם בדוי?

כל כך בושה לתת קישור לאתר הזה? מסתבר.
 
בחיי שאם לא היית מגיבה כך

לא הייתי טורחת להכנס לקישור. סתם ביזבזת לי קליק. מה שלומך? מה שלומה? מה שלומו? איך אנחנו יכולים לעזור?
 

צימעס

New member
תינוק מת.

תינוק פצפון - פג של 700 גרם נפטר אתמול (בגיל שבוע). של חברה. היום העברתי את כל היום אתה. כמה דברים... התחיל הבוקר מהבן שלי שהבין מיד במה מדובר, ואמר שהוא רוצה לקבור אותו. העמק יפה. כל כך יפה. ירוק. פורח. הנסיעה היתה כמעט שעה של מדיטציה, בדרך ל- המשיך בלהכנס אליהם הביתה (כלומר אל ההורים - מזל - יש מי שמאכיל, משקה, מטפל בילדה הגדולה שלהם, דואג לכביסה, נקיון...), ולמצוא את שניהם שוכבים/יושבים על ספה וכורסה, מחזיקים ידיים. כל כך שבורים הם נראו. (לבושתי אודה, שכמעט לא חשבתי עד אותו רגע על השבר של האב. כל כך הייתי מרוכזת בחברתי, שאושפזה לפני שבועיים עם רעלת (*), שהייתי אתה בשיחות טלפון ארוכות, שתדרכתי אותה איך דואגים לחלב אם עבור הפצפון הזה). הלאה - לשמוע איך הכל קרה. לראות תמונות שלו (מלא בחוטים וצינורות, קטנטן וחפון בשתי ידיים של אמו). ומצד שני - לטפל באמא. כדורים שקיבלה (מלאנתלפים שיחות טלפון כדי לברר אם הם טובים לה בכלל), קומפרסים, כאבים, עוד טלפון בשביל עוד תרופה (חברה אחרת הביאה לה מההרבולוג "של החבר'ה"). ושוב לקלוט שגם האבא לגמרי לא מפוקס. ועם זאת - מטפל באמא. בין לבין - אני הייתי שם עם הקטנה שלי, החברה הנוספת באה עם שני ילדיה. היתה שם הילדה הגדולה שלהם. החיים כאילו זורמים - הילדים צוחקים, נהנים, מביאים נחת, מצחיקים גם את ההורים האבלים. וההורים שלה (של האמא). ההורים שלו (חברתי ובעלה גדלו באותו קיבוץ). כמעט לא מראים עצב. יעילים. נורא רוצים לעזור (ועוזרים), הולכים-באים-הולכים-באים. כאילו לא מוצאים את עצמם, אבל נוכחים כל הזמן. נעימים. מחליקים דברים מסביב - עושים שיחות טלפון וסידורים בשביל הילדים (הכל. הכל יכול להוסט הצידה, רק צריך להסביר לאנשים. אבל נורא קשה לומר "איבדתי ילד, אני צריך..."). והתהיות - מה זו הרעלת הזאת לעזאזל? איך יכול להיות שאנחנו לא יודעים מה קורם לה? איך יכול להיות שזו פשוט רולטה? חייבים למצוא איזשהו פתרון. אני חשבתי ואמרתי. היא אמרה שזה מעסיק גם אותה. מחר הלויה. ילד בן שבוע. לפי ההלכה היהודית - הוא לא זכאי ללויה "רגילה" - אני לא מתמצאת בפרטים, אבל זו קבורה טכנית, לא בנוכחות ההורים. שער הקיבוץ חוסם הלכות דראקוניות כאלה, ותהיה מחר לוויה ממש. עם ההורים, עם משפחותיהם, עם איזשהו טכס. אמהות שאיבדו ילדים כה קטנים אומרות שטכס כזה, כלשהו, מאוד עזר להן בהתמודדות, בהתגברות. אני שמחה בשבילם שזה מתאפשר להם. תודה על הבמה. (*) לנוער: רעלת הריון היא מחלה שקשורה בהריון. אם היא מאוד מחריפה, הדרך היחידה להציל את אמא היא להפסיק את ההריון.
 

צימעס

New member
אני עייפה

הם - לאט לאט. (אני לא כל כך מצליחה להתקשר - בגלל הילדים - והאמת שגם היא לא בעניני טלפון. בטח אראה אותם שוב רק בשבוע הבא) לעזור - להקשיב.
 
אוי. אוי. אוי.

זה כל מה שאני יכולה לומר. זה עשה לי רע. מקווה נורא בשבילה ובשביל בעלה שהם ייצאו מזה ויתחזקו מהר. עצוב!
 

De-Panther

New member
זה נוראי... נקווה שהם יעברו את זה..

כמה שיותר בשלום ושאיכשהו יצליחו להתגבר על זה זה נשמע נוראי לאבד ילד כל כך קטן
 

De-Panther

New member
ואת יודעת להיות חברה טובה... תמשיכי

להיות כזו זה מאוד יפה
 

shoshi1940

New member
בחודש השני להריוני נאמר לי אין דופק

ביום שבת בתוכנית של רפי גינת הוא סיפר שבחודש השני עדיין לא נשמע ברור ליבו של ההעובר וחייבים להתייעץ שנית עם הרופא. על בריאותו של העובר . גינת הסביר שמאות עוברי תנוקות , סתם נרצחו ע"י גרידה , בגלל טעות רופאים שלא שמעו בבירור , פעימות הלב.,ושלחו את האם לבצע גרידה. . גם אני הייתי הקורבן. נאמר לי שהיה בן שנרצח בגלל רופאה לא אחראית .היא לא שמעה ברור את פעימות הלב של התינוק ושלחה אותי לעשות גרידה. ילדתי לאחר 5 שנים בת, לכן ההורים למרות שמאוד כואב, ישנה תקווה לתנוק חדש. חייבים להתעשת ולהתגבר. החיים חזקים מהכל.
 

gitta

New member
צימעס יקרה, יש קרן אור בסוף החשכה

אם ההורים מאמינים בקיום הנשמה, לאו דווקא דתיים, אולי יוקל להם במקצת אם ישמעו שנשמת אדם כזה, שמת בטרם הספיק לחיות, חוזרת כעבור שנים ספורות אל אותה אם. אם יתנו הזדמנות לעוד הריון או שניים, עשויה נשמת התינוק לחזור אליהם ולהחזיר להם את חדוות החיים. העיקר להאמין.
 
למעלה