תינוקת...

תינוקת...

ישבתי במרפסת ביתי, מביטה לעבר ביתי בת ה-8 חודשים שזוחלת... ולפתע הבריק החלום מול פניי. ובחלומי, הקטנטונת שלי חבולה. פניה מכוסים חבורות גדולות, סגולות וכחולות, ומין עיוות בפניה, כאילו עברה אירוע שגרם לאיזשהו שיתוק חלקי. ברקע, לא רחוק עומדים מספר מבוגרים שאינני מזהה.. אני צורחת בכל כוחי, אך שום הגה לא יוצא מגרוני. חלום טוב חלום שלום... (כך אחיותיי הדתיות מייעצות לי לומר לאחר חלום קשה.
)
 
דעתי האישית...

את מביטה בתינוקת שבך...קטנה,מחפשת את עצמה,לאט לאט,זוחלת.את כואבת,חבולה אך בכל זאת זוחלת.הסביבה לא מגיבה לזעקות הפנימיות שלך.את מצפה ש"יקראו אותך" ללא מילים.אבל אין תגובה.אולי זה הזמן להרים קול ולהגיד בבירור לסובבים אותך על כאבייך האמיתיים?? שתהיה לכולנו שינה נפלאה.
 
למעלה