תינוקת קטנטנה - כותבת כאן כדי להתחזק
אני אמא לתינוקת בת שנה וארבעה חודשים. היא מעולם לא הייתה גדולה, אבל בגיל חצי שנה התחילה לשבור עקומות עד שהגיעה לאחוזון שלוש המכובד. ואז גם אחות טיפת חלב הבאמת מקסימה ותומכת שלנו, שכל הדרך עודדה ואמרה שהירידה באחוזונים אופיינית לתינוקות יונקים בגיל הזה, הפנתה לבירור גדילה והמליצה שנראה רופא אנדוקרינולוג. וזהו, על אף שידעתי שזו טעות, ושברגע שאתה רואה רופאים הם רק מחפשים את החולי ואת הבעיה, והנחת המוצא היא שמשהו לא בסדר ונותר רק להניח להם למצוא אותו, וכבר עברתי את זה פעם אחת על עצמי, ופעם נוספת בהריון לחינם, הלכנו לרופא.
אז זכינו לכותרת הנעימה והמעודדת "כשל בשגשוג"
ולעוד כמה השערות שפשוט לא הגיוניות בעיני, הפנייה לדיאטנית ולבדיקות דם, וכמובן המלצה חמה להפסיק להניק. ואני מרגישה כל כך חסרת אונים, כי אני לא רופאה, ואני באמת חושבת שהדבר הנכון לעשות הוא להניח לה לנפשה ולראות מה קורה, אבל אין לי את הכלים להעריך נכון את הסיטואציה. ולמרות שאני יכולה למצוא נסיבות מקלות, כי גם אני קטנה וכשהייתי ילדה תמיד היו שואלים את אמא שלי אם הכל בסדר, ואם אני אוכלת, והיא באמת תינוקת מאד נמרצת, שלא יושבת יותר מדקה אחת על הטוסיק הקטן שלה בלי לזוז, אז אני נלחצת, ונסחפת למעגל הזה של בדיקות דם ורופאים.
אז האנדוקרינולוג אומר שאי אפשר לומר שילד דומה להוריו עד שהוא מגיע לבגרות, ושעד גיל שנתיים הגודל נקבע בעיקר ע"י התזונה, ואחרי גיל שנתיים ע"י ההורמונים. ושיכול להיות שהיא לא צורכת מספיק קלוריות ולכן לא גדלה. היא שברה קודם את אחוזוני המשקל, ורק אח"כ את אחוזוני הגובה וזה תומך בטענה הזו, לדבריו. אבל אנחנו מעולם לא מנענו מהילדה הזאת אוכל, ומאז שהתחילה לאכול, ובמיוחד בתקופה האחרונה, אני מקפידה על תזונה משמינה ככל האפשר, והיא אוכלת טחינה, ושקדיה וירקות תמיד עם שמן זית ומאד אוהבת אבוקדו. ולאחרונה כבר רק רציתי שתשמין, אז הוספתי לתפריט גם חמאה וגבינות שמנות, והיא אוכלת גם הרבה צ'יפס. ובכלל, הטענה שהיא לא יודעת לווסת בעצמה את כמות הקלוריות שהיא צריכה נשמעת לי מוזרה. ואם היא הייתה רעבה, לא הייתי יודעת? ומה הייתי יכולה לעשות אם כן, להאכיל אותה בכוח?
כמו כן, נאמר לנו שבבדיקות דם שעשינו הסוכר נמוך בשביל בדיקות דם שנעשו לא בצום, וייתכן שהדבר מרמז על חוסר בהורמון גדילה (שבין היתר מסייע בפירוק סוכרים וחלבונים). וקיבלנו הפנייה לעשות בדיקות דם בצום. עשינו שוב, לא בצום (יונקת בלילה), ושוב יצא נמוך. גם הטריגלצירידים בדם יצאו גבוהים, והופננו ליעוץ גסטרו..
טוב, בטח הבן אדם היחיד שהגיע עד כאן היא אני. אבל למקרה שלא - מה הייתן עושות? בדיקת דם בצום? זה אומר לילה של צרחות..
אני אמא לתינוקת בת שנה וארבעה חודשים. היא מעולם לא הייתה גדולה, אבל בגיל חצי שנה התחילה לשבור עקומות עד שהגיעה לאחוזון שלוש המכובד. ואז גם אחות טיפת חלב הבאמת מקסימה ותומכת שלנו, שכל הדרך עודדה ואמרה שהירידה באחוזונים אופיינית לתינוקות יונקים בגיל הזה, הפנתה לבירור גדילה והמליצה שנראה רופא אנדוקרינולוג. וזהו, על אף שידעתי שזו טעות, ושברגע שאתה רואה רופאים הם רק מחפשים את החולי ואת הבעיה, והנחת המוצא היא שמשהו לא בסדר ונותר רק להניח להם למצוא אותו, וכבר עברתי את זה פעם אחת על עצמי, ופעם נוספת בהריון לחינם, הלכנו לרופא.
אז זכינו לכותרת הנעימה והמעודדת "כשל בשגשוג"
אז האנדוקרינולוג אומר שאי אפשר לומר שילד דומה להוריו עד שהוא מגיע לבגרות, ושעד גיל שנתיים הגודל נקבע בעיקר ע"י התזונה, ואחרי גיל שנתיים ע"י ההורמונים. ושיכול להיות שהיא לא צורכת מספיק קלוריות ולכן לא גדלה. היא שברה קודם את אחוזוני המשקל, ורק אח"כ את אחוזוני הגובה וזה תומך בטענה הזו, לדבריו. אבל אנחנו מעולם לא מנענו מהילדה הזאת אוכל, ומאז שהתחילה לאכול, ובמיוחד בתקופה האחרונה, אני מקפידה על תזונה משמינה ככל האפשר, והיא אוכלת טחינה, ושקדיה וירקות תמיד עם שמן זית ומאד אוהבת אבוקדו. ולאחרונה כבר רק רציתי שתשמין, אז הוספתי לתפריט גם חמאה וגבינות שמנות, והיא אוכלת גם הרבה צ'יפס. ובכלל, הטענה שהיא לא יודעת לווסת בעצמה את כמות הקלוריות שהיא צריכה נשמעת לי מוזרה. ואם היא הייתה רעבה, לא הייתי יודעת? ומה הייתי יכולה לעשות אם כן, להאכיל אותה בכוח?
כמו כן, נאמר לנו שבבדיקות דם שעשינו הסוכר נמוך בשביל בדיקות דם שנעשו לא בצום, וייתכן שהדבר מרמז על חוסר בהורמון גדילה (שבין היתר מסייע בפירוק סוכרים וחלבונים). וקיבלנו הפנייה לעשות בדיקות דם בצום. עשינו שוב, לא בצום (יונקת בלילה), ושוב יצא נמוך. גם הטריגלצירידים בדם יצאו גבוהים, והופננו ליעוץ גסטרו..
טוב, בטח הבן אדם היחיד שהגיע עד כאן היא אני. אבל למקרה שלא - מה הייתן עושות? בדיקת דם בצום? זה אומר לילה של צרחות..
