תינוקת צועקת משנתה

[צימעס]

מה שעבד אצלינו מצוין, וטעים

גרעינים לבנים (של דלעת). לא קלויים, לא מבושלים. ילדים גדולים יכולים פשוט לאכול מזה הרבה. שלי היו קטנים, אז טחנּו להם את זה, וערבבנו - ביוגורט, סלט - כל אוכל קר שנאכל עם כפית. אמנם טיפול ממושך - מספר שבועות - אבל התולעים נעלמו לחלוטין.

 

[mummy]

גם אצלנו זה קורה די הרבה

ומאוד מדאיג, בעיקר לנוכח הפער המשמעותי בין הרגעים האלו של ההתעוררות בבי, לבין שאר היום, ואפילו שניה אחרי שהוא מיד עור למצברוח מעולה . שאלתי את הרופא, שאמר שאין מה להתרגש או כדבריו - "יש אנשים שמתעוררים קשה ואין מה לעשות". אני מנסה לברר בעוד אפיקים, ומרגישה שעוד לא קיבלתי תשובות מספקות. למען האמת, התשובות שלכן כאן קצת מלחיצות אותי (תולעים?). אחד הדברים המוזרים ביותר בעיני זה שגם כשהוא ישן עלי במנשא, או איתי במיטה צמוד לציצי (הוא בן 8 חודשים ויונק) - מקומות שלכאורה אמורים להיות הכי נעימים ובטוחים בשבילו - גם שם הוא מתעורר בבכי. למה?

 

[לאה_מ]

לא נשמע לי שהשאלה שלך דומה לשאלה

המקורית (אז אל תלחצי

). את מדברת על מצברוח לא טוב בהתעוררות. וזו, לדעתי, תופעה תלוית-אופי. יש אנשים שלא מתעוררים טוב. אגב, הבן הצעיר שלי בנסיבות מסויימות (שאני כבר יודעת לצפות אותן ולא להעיר אותו) מתעורר גרוע מאד. גרוע עד כדי כך שיכול לקחת לו שעה-שעתיים להרגע. אבל בדרך כלל הוא מתעורר שמח וטוב לב. אז פשוט למדתי בדיוק מה "עושה לו את זה" ואני יודעת איך להמנע מזה. אבל יש לי חברה, שגם אחרי גיל 30 היא תמיד זועפת כשהיא מתעוררת, וזה עובר לה אחרי 20-30 דקות.

 

[mummy]

אז את אומרת שזה פשוט ענין של מצברוח

ומכיוון שהדרך היחידה שלו לבטא את זה היא בבכי, אז יש בכי? אני מוכנה לאמץ את ההסבר הזה מיד כמובן... עדיף על פני כל היתר

 

[לאה_מ]

אני אומרת

(מתוקף הכשרתי כאמא, כמובן

), שאם רק הקטע של ההתעוררות מלווה בבכי, ואת מצליחה בזמן קצר להרגיע אותו, ואחר כך אין בעיות, זה נשמע לי כמו עניין של מצברוח. למישהי כאן יש נסיון שונה?

 

[dana3111]

כמה נקודות שלדעתי עזרו אצלנו, לפחות

בתקופה האחרונה, לפני כן מור היה בוכה כשקם, זה עדיין קורה לפעמים, ואני עדיין לא ממש יודעת לפתור את זה, אבל בגדול זה המצב שלנו 1.לא לרוץ מיד כשמתעוררים, לתת זמן מסויים לקלוט ש"קמנו" 2. אם מתעורר בבכי, נותנת לו כמה דקות (דקה עד 5, תלוי במה שקורה לו) מסתבר שלפעמים קימה בבכי היא מעייפות והוא צריך לנמנם עוד כמה דקות 3. שיפור הזפה ויכולת להסביר לפחות חלקית מה קורה 4. אוירה לא מתוחה בבית 5. הרגלי שינה קבועים

 

[mummy]

ותודה גם לך דנה + כמה שאלות

בהנחה שענית לי (ובעצם גם אם לא) - בן כמה מור? למה את מתכוונת בלתת לו כמה דקות? שיבכה עם עצמו, במקום לגשת אליו? אין לי ספק שכשתגיע גם השפה, הכל יהיה הרבה יותר פשוט. הבעיה היא שזה כרגע נראה מאוד מאוד רחוק... ולעניין הרגלי שינה קבועים - אהמממ.... גם זה נשמע לי כמו לקוח מספר מדע בדיוני בשלב שבו אנחנו נמצאים, כשכל שבועיים בערך משתנים אצלו הרגלי השינה. וזה לחלוטין בא ממנו, וכל עוד אני יכולה לאפשר לו הולכת עם זה. אבל תודה בכל מקרה

 

[dana3111]

ממי, מור בן שנתיים ושלושה, ואני מדב

מדברת על אירגון השינה רק החל מגיל שנה, באמת בן 8 ח' איכשהו פיספסתי הוא קטנצ'יק לדעתי בשביל להגדיר את מצבי הרוח שלו, או להרגיל אותו למשהו, החל מגיל שנה תבדקי את הדפוסים, תראי מה את יכולה כבר לנסות לשנות למענו, אם הוא מבדיל בין יום ללילה זו הנקודה היחידה החשובה בעיניי כרגע, ואם הוא הבכור באמת תני לו את כל המרחב האפשרי, אני ממש מתטערל שפיספסתי את עניין הגיל, כי התושבה שלי באמת מתייחסת לגיל הרבה יותר גדול, לתת לו כמה דקות, זה אגב זמן מאד לא מוגדר לפעמים 5 קריאות לאמא, לפעמים שתיים, לפעמים עזר, תלוי בטון הקריאה לאמא, אבל זה נורא מהיכרות על הילד שלי, אז באמת אל תטרידי את עצמך, לדעתי כרגע בעניין...ותזרמי כמו שאמרת שאת עושה...ושיהיה בהצלחה, וחג שמח

 

[mummy]

אה...../images/Emo8.gif וחג שמח גם לכם ../images/Emo140.gif

 

[mummy]

תודה, לאה!

 

[ליליה והגמדים]

קראתי קצת את השרשור

נשמע לי על פניו שהפסיכולוג שאמר שכל מה שתינוקות יכולים לחלום עליו זה חלב ושד צריך ללכת שוב להבחן בפסיכולוגיה, או לחלופין בהיותו פסיכולוג ולא פסיכולוגית - בפטרנליזם מצוי. הסיוטים של כולנו שאובים מאוסף דימויים שחלקו מופשט ורגשי. המעברים החשמליים במח יכולים לייצר הזיות וסיוטים - מופשטים ככל שיהיו - שיכולים להפחיד תינוקות נטולי הגנות כמו גם מבוגרים (כי החווייה היא רגשית וסובייקטיבית). רגשות של אבדן, פחד, נטישה וכיו"ב נולדים עם התינוק/ת, הם חלק ממי שאנחנו ויכולים לבוא לידי ביטוי בכל זמן. אוף, איך "בעלי מקצוע" כאלה מעצבנים אותי.... ולגבי הבכי הזה, זה קרה לי כמה פעמים בגיל מאוד זערעורי עם שני הילדים. לא ממש התעמקתי בסיבות אולם הכלה מלאה, חיבוק, הרגעה, מסרים מילוליים שמכילים את הבעטה הזו ("משהו הציק/כאב/הפחיד אותך"), היו חלק מה"טיפול". זה קרה פעמים ספורות בלבד עם כל ילד, אולי כי הכלתי ואהבתי והרגעתי, ואולי כי זה היה עובר ממילא. אין לי מושג.

 

[ליליה והגמדים]

בעטה = בעתה

 

[sol73]

אפשרות נוספת לבעיה

אני לא יודעת אם היא מאפשרת לילדה לראות טלויזיה במידה וכן ממולץ לא לתת לילד לראות טלויזיה בשעה האחרונה לפני השינה מכיוון שהדבר גורם להם לראות תמונות בזמן השינה דבר שעלול לגרום להם להתעורר בלילה בבהלה גם אם מדובר בתוכניות לילדים.