תינוקות

[אריסטושמאט]

תינוקות

ילדתי הקטנה בת 6 שבועות וכבר מייצרת חילוקי דיעות קשים ביני לבין אמא שלה. התינוקת בוכה כל לילה בקול צווחני וחזק במיוחד ונרגעת רק כשמישהו מההורים מרים אותה על הידיים ,אני מעדיף להרים ,להרגיע ולהרדים ככה ואילו האם שוללת את האפשרות הזו מהטעם שהתינוקת תתרגל לכך וחיינו יהפכו לקשים לאין שיעור בעתיד. בטיפת חלב ובקורס העיסוי לתינוקות הצדיקו את האם ואילו חברינו הטובים וסתם מכרים אומרים שאין לזה קשר ואפשר ורצוי להרים את הילד וזה לא משהו שהיא תתרגל לכך. אני אובד עצות, אנו "מתכסחים" המון ואין פתרון. מישהו יכול לעזור??

 

[איילת פלוס]

אתה צודק

 

[אמא של חמוצי]

אני בצד שלך

התינוקת לא מזמן יצאה ממקום בטוח שעטף אותה והגן עליה, והיא מחפשת חום וקירבה. חוצמיזה, אמרו לי שתינוק לא "מתרגל" עד גיל 3 חודשים בערך, אז זה בסדר.

 

[אימא של בתאל]

אני בצד שלך, אני חושבת שאתה צודק

תינוק שיצא מהבטן צריך את החום והאהבה של אימא שלו, הבת שלי עד גיל חודשיים וחצי ישנה על הגוף שלי או איתי במיטה רק אחר כך זה מסתדר, במשך היום וקצת בלילה הייתי מניחה אותה במיטה שלה אבל רק בגיל שלושה חודשים זה מסתדר לאט לאט, ועד היום היא ביידים שלי הרבה והכל...... תמשיך ככה אתה צודק

 

[SUEN]

../images/Emo45.gif להרים

 

[or 333]

איך בטיפת חלב אמרו לתת לה לבכות?

היא לא כזה גדולה שצריך כבר "ללמד" חוץ מיזה צריך להבין שעד לפני 6 שבועות בלבד היא היתה בבטן במקום מוגן חמים ונעים בלי הרבה גירויים אם היא בוכה סימן שהיא זקוקה למגע ולאהבה שלכם גם שלי היתה ככה ולא נתתי לה לבכות כשהיא היתה צריכה אותנו תמיד הינו לחבק ולאהוב להרים ולהרגיע ולאט לאט אם הזמן היא מקבלת את הביטחון שלה ופחות בוכה ודורשת שנחזיק אותה

 

[efratga]

../images/Emo32.gif למה "צווחני וחזק"

יש לכם תינוקת בריאה שיודעת להביע את עצמה, למה ההתיחסות השלילית לדרך התקשורת היחידה שיש לה אתכם בשלב זה?

 

[a t g n]

אולי מספיק כבר עם תיקוני הניסוח????

ככה הוא חווה את הצעקות של התינוקת שלו בלילות וזו זכותו. מספיק עם השיפוטיות הזאת, זה מתיש ואין לזה מקום בעיניי!

 

[אמא של חמוצי]

ההתייחסות השלילית היא שלך

אני חושבת שהוא מנסה להסביר שלא מדובר ב"סתם" קיטור של הילדה, או קול תינוקי אחר שאפשר להרגיע באמצעות מוצץ או ליטוף. הוא מתכוון לבכי חזק שמראה שמשהו באמת מפריע לה.

 

[חוגי1]

יש שיטת אמצע אך לוקחת קצת זמן.

כשהתינוקת בוכה...מרימים ומרגיעים בלי לדבר איתה ובלי לנענע יותר מדי ומחזירים איך שהיא מפסיקה לבכות אפילו אם לא נרדמה. יכול מאוד להיות שתבכה הרבה פעמים כשתחזיר אותה אבל בסוף היא תרגע וכל יום היא תרגע יותר בקלות עד שלא תבכה בהתעוררות ותרדים את עצמה. למה השיטה טובה???? כי התינוקת בכתה כי הייתה במצוקה ואבא ואמא באו ולא השאירו אותה במצוקתה ויחד עם זאת לימדו אותה להתמודד עם ההתעוררויות בכוחות עצמה. וחוץ מזה............לתינוק בוכה....קודם כל ניגשים. מה עושים איתו זו כבר שאלה אחרת.

 

[חוגי1]

ולגבי החילוקי הדעות והויכוחים הקשים

זה בעייה כשכל אחד מאמין במשהן אחר ועוד יותר מזה......ניזון ממידע שונה לחלוטין שגורם לו להיתבצר בעמדתו. הפיתרון לכך (אם זה ראלי מבחינתכם ) הוא להירשם ביחדדדדד וללכת ביחדדדדד לאחד הקורסים של הורות והתפתחות הילד ואז שניכם שומעים ביחדדדדדדדד את אותו מידע והנה ירדו כמה ריבים במשפחה. בהצלחההההההההההההההה

 

[אמא של תומר ודניאלה]

ברור שאתה צודק

היא בסה"כ בת 6 שבועות! צריכה חום, אהבה ואת ההורים שלה. אין כזה דבר פינוק לפני גיל חצי שנה.

 

[lulyK]

אני איתך.

מפתיע אותי שכ"כ הרבה אנשים תמכו באופציה של נטישת תינוק שזה עתה נולד לבכות בעריסה.

 

[תמריהאחת]

מחזיר אותי כמה חודשים אחורה...

זוג הורים טריים (כאילו שעכשיו אנחנו מנוסים...) שלא יודע להתמודד עם בכי. כל אחד חשב אחרת, וכמעט התמוטטנו מחוסר שינה. אני חושבת, והחודשים שעברו רק חיזקו את הדעה שלי, שבשבועות והחודשים הרא/ונים לחייהם תינוקות חייבים חום. וזה אומר להרים אותם כשהם בוכים, לדבר אליהם במילים מרגיעות, וממש לא להתעלם. למרות שנדמה שזה גום להם להתרגל, זה לא נכון. גם אחות טיפת חלב אמרה לי בפירוש שאין דבר כזה פינוק לפחות עד גיל חצי שנה, ואם תינוק בוכה צריך להרגיע אותו. כשהתינוקת תגדל, תראה כמה שחום גורם להם לתחושת ביטחון. מצד שני - אני ממש מבינה את אשתך, כי לא לישון כל לילה זה נורא, ויש להניח שהיא זאת גם ששומרת על התינוקת ביום, כך שזה קשה. עצתי - לעטוף בהמון חום, לדבר במילים מרגיעות גם כשהיא בוכה, ולא לשדר לחץ. בשלב הזה - בגיל הזה - להרים. מאוחר יותר - מציעה לנסות שיטות להרדמה. אני למשל התנגדתי מאוד לספר הלוחשת לתינוקות ולפני כחודשיים, אחרי שכמעט התמוטטתי מכך שהתינוקת לא רצתה לישון בכלל- גם ביום - התשמשתי בספר וזה עזר. ב ה צ ל ח ה.

 

[happy00]

ברור שאתה צודק

ועוד בגיל כזה צעיר אין פה עניין של "חינוך" והרגלים. חבל מאוד שבטיפת חלב ובקורס המליצו לא להרים.

 

[חולצה לקטית]

הורים מפונקים מגדלים ילד בספרטה

אני מבינה מאוד את אשתך, שהיא בטח עייפה ומבולבלת ולא יודעת אם להקשיב למה שאומרים לה מסביב, או לא, ולמי בכלל להקשיב. יש לי המון מה לומר על הנושא, ניסיתי לקצר, אבל לא ממש יצא: הבת שלך יצאה מתוך רחם חמים, חשוך ושקט אל עולם מלא גירויים חושיים. בכל יום קורים לה דברים חדשים, שמציפים אותו. בנוסף, הגוף שלה משתנה וגדל מהר, הקיבה שלה כואבת כי היא לא רגילה לאכול ואחרי כל זה, עוד עוזבים אותה לבכות רחוק מאמא/אבא שלה, במקום לחבק אותה. כשמיקה נולדה החלטנו באופן חד משמעי, שננסה להקל עליה את החיים פה גם אם זה יקשה עלינו. אנחנו הבאנו אותה לעולם הזה, ואנחנו צריכים לשלם את המחיר יחד איתה. בנוסף, אנחנו לא מאמינים שבגיל כזה צעיר נוצרים הרגלים שיילכו איתה עד לצבא. יהיה לנו מספיק זמן לחנך אותה. להבנתנו, כשעוזבים ילד לבכות הוא לא מבין שההורים שלו אוהבים אותו אבל מנסים לעזור לו - הוא פשוט חש נטוש וחרד. כמה זה משפיע על העתיד? אין לי מושג. אבל מבחינתי, ההווה חשוב לא פחות. רוב המבוגרים מסביבי אוכלים זבל כי זה טעים, נוסעים לכל מקום במקום ללכת כדי לא להתאמץ ומזינים את מוחם בשטויות של רייטינג, כי זה יותר קל לעיכול. הסביבה שלנו מקדשת את הנוחות עבור מבוגרים, אבל מתינוק בן יומו הם מצפים להתיישר לפי חוקים כדי שלא יגדל מקולקל. או, מה שלפעמים נדמה לי כנימוק האמיתי - כדי שלא יתרגל להפריע לאבא ואמא. אז זה לא שהילדה תישאר צמודה אלינו לגוף עד גיל שלוש, אבל אנחנו הולכים צעד אחר צעד, ובכל יום שעובר בודקים מה נראה לנו נכון עבורה ואיך אנחנו מתמודדים עם זה. לא קל, בלשון המעטה, ואנחנו חוטפים המון ביקורת מאנשים שטוענים שבכי "מפתח את הריאות". אז לא נורא - היא לא תהיה אלופת העולם בניפוח בלונים!

 

[a t g n]

מסכימה עם כל מילה ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[Tula1]

ניסוח מצוין- מסכימה מאד עם דברייך!

 

[a t g n]

אולי אפשר להתפשר...יש לי הצעה

אני אקדים ואומר שאני בעד הגישה שלך וזה מפתיע (ואולי בעצם לא?) שדווקא "אנשי המקצוע" תמכו בגישה של "חינוך" תינוקת שאך לפני 6 שבועות עוד הייתה עטופה בחום וביטחון בתוך רחם אמה. אבל- אם זה כל כך חשוב לאשתך, אז אולי תעשו "סידור עבודה" תחלקו ביניכם את ההתעורריות. כשתורך להתעורר ולהרגיע אתה תעשה את זה על הידיים וכשתורה-שתנסה בדרכה. לדעתי-מהר מאוד אשתך תתפתה להרדים גם על הידיים, כי זה פשוט עובד יותר בקלות והיא נורא תרצה לחזור לישון

בכל אופן, מקווה שההתכסחויות יחלפו במהרה, כי אתם מספיק עייפים ומוציאים אנרגיה על עניינים אחרים. לא סתם מי שתמך בדרך שלך זה החברים. הם אנשי ה"שטח" שחוו ו/או חווים את אותם הדברים "און ליין" ולא מייעצים "ממרום מעמדם" כפי שיש תחושה שאחיות ט"ח/רופאי ילדים עושים לעיתים קרובות, ללא טיפת רגישות או מחשבה על צרכיהם של תינוקות בני מספר שבועות. בהצלחה

 

[annes]

אוי ואבוי מה שאת מציעה

התינוקת האומללה תתבלבל לגמרי ואף פעם לא תדע למה לצפות, למישהו שירגיע אותה או שישאירו אותה לבכות לבד במיטה, מה שרק יעשה אותה יותר חרדה ויהיה יותר קשה להרגיע אותה.