תימרון
שבת בבוקר. שלא כמו בד"כ, השבת לא העזתי לצאת עם הילדים מהבית. בעיקרון, כל שבת בבוקר אנו יוצאים לביהכנ"ס, לטייל ולגינה. אפילו הרופאה אסרה עלי להוציא אותם במזג האוויר הזה. וכך נראה הבוקר שלי: אינהלציה לנטע ולאחריה הנקה ולמיטה. שחר מבקשת שאשחק איתה ובאותו זמן אני מביאה לעומר משהו לאכול. תוך כדי הפאזל עם שחר, עומר מתיישב עלי ודורש את תשומת ליבי. אני מביאה משחק לגילו וביד ימין משחקת איתו וביד שמאל ממשיכה עם הפאזל ועם שחר. מסיימים עם הפאזל ואוספים ושחר מבקשת משחק אחר "והפעם אני אשחק לבד". מביאה לה לגו קטן והיא משחקת איתו על שולחן (בגלל החלקים הקטנים...). אני מביאה משחק אחר לעומר ומתיישבת שוב על הרצפה לשחק איתו. נטע מבקשת לישון. אני נשארת על הרצפה כאשר יד ימיני בתוך העריסה ואני מנסה לשכנע אותה לקחת מוצץ (3 חודשים ואני מתעקשת...). לבסוף היא נרדמת ושחר מבקשת שאעזור לה לבנות בית מהלגו. אני מתיישבת ליד השולחן ובונה איתה. עומר, שחשבתי שעסוק במשחק אחר מבקש לשבת עלי. אני מבינה שזה לא יילך ואני חוששת מהחלקים הקטנים, אני מחליטה להביא לגו גדול. שוב מתיישבים על הרצפה ושחר מצטרפת אלינו. שתינו בונות ועומר (שבשבילו הבאתי את הלגו) בכלל רוצה לשחק דג מלוח. שחר גם רוצה אבל לי כבר אין כח לקום. אז מה עושים? אני נשארת לשבת ומתקדמת במשחק כאשר אני על הרצפה. אבסורד. ואז אבא מגיע. אני מנופפת לו עם היד לשלום (העברת פיקוד על הילדים) וניגשת לחדר השינה. נשכבת. קצת נאנחת. מותחת רגליים ו..... נטע התעוררה................
שבת בבוקר. שלא כמו בד"כ, השבת לא העזתי לצאת עם הילדים מהבית. בעיקרון, כל שבת בבוקר אנו יוצאים לביהכנ"ס, לטייל ולגינה. אפילו הרופאה אסרה עלי להוציא אותם במזג האוויר הזה. וכך נראה הבוקר שלי: אינהלציה לנטע ולאחריה הנקה ולמיטה. שחר מבקשת שאשחק איתה ובאותו זמן אני מביאה לעומר משהו לאכול. תוך כדי הפאזל עם שחר, עומר מתיישב עלי ודורש את תשומת ליבי. אני מביאה משחק לגילו וביד ימין משחקת איתו וביד שמאל ממשיכה עם הפאזל ועם שחר. מסיימים עם הפאזל ואוספים ושחר מבקשת משחק אחר "והפעם אני אשחק לבד". מביאה לה לגו קטן והיא משחקת איתו על שולחן (בגלל החלקים הקטנים...). אני מביאה משחק אחר לעומר ומתיישבת שוב על הרצפה לשחק איתו. נטע מבקשת לישון. אני נשארת על הרצפה כאשר יד ימיני בתוך העריסה ואני מנסה לשכנע אותה לקחת מוצץ (3 חודשים ואני מתעקשת...). לבסוף היא נרדמת ושחר מבקשת שאעזור לה לבנות בית מהלגו. אני מתיישבת ליד השולחן ובונה איתה. עומר, שחשבתי שעסוק במשחק אחר מבקש לשבת עלי. אני מבינה שזה לא יילך ואני חוששת מהחלקים הקטנים, אני מחליטה להביא לגו גדול. שוב מתיישבים על הרצפה ושחר מצטרפת אלינו. שתינו בונות ועומר (שבשבילו הבאתי את הלגו) בכלל רוצה לשחק דג מלוח. שחר גם רוצה אבל לי כבר אין כח לקום. אז מה עושים? אני נשארת לשבת ומתקדמת במשחק כאשר אני על הרצפה. אבסורד. ואז אבא מגיע. אני מנופפת לו עם היד לשלום (העברת פיקוד על הילדים) וניגשת לחדר השינה. נשכבת. קצת נאנחת. מותחת רגליים ו..... נטע התעוררה................
