תיאטרון ויצירה

[חן ש]

תיאטרון ויצירה

שלום אוהבי התיאטרון. רבות דובר פה על סוגי תיאטרון והקשר בין תיאטרון וכסף/פירסום/תהילה... ומה בין תיאטרון ויצירה? האם מה שנעשה היום על במות התיאטרון העברי הוא יצירה? חד וחלק: לא!!! זוהי אינה יצירה. עומד השחקן על הבמה, זז לאן שאמר לו הבמאי, לובש את שאמרה לו המלבישה ואומר מילים שנכתבו על ידי מישהו אחר... זו אינה יצירה! יש לחקור צורות חדשות במעשה היצירה (ע"ע דודי מעיין). אשמח לשמוע תגובותיכם. חן.

 

[מאריאן]

דודי מעיין....

יש לי קצת בעיה איתו, על סמך טראומה מלפני שנה. הוא העביר לנו (בקורס של מתא"ן) לילה הפוך, שהייתה לו איזשהי מטרה, אבל חוץ מלשחק ברגשות שלי, וחוץ מלגרום לי לאבד לילה של שינה, לא חל בי שום מהפך. ולגבי תיאטרון ויצירה, אני אענה לך מחר בבוקר.

מאריאן

 

[WC]

יצרתי יצרתה יצר יצרנו(!) יצרת יצררו

הטראומה שעברת בטו´שקה היא כלום לאומת מה שהשחקנים שעובדים עם האדון מעיין עוברים!!!! וכי נאמר כי האדם סאדיסט- גאון אבל סאדיסט!!!! אישית נפצר ממני לראות עבודות של האדון אבל משמועות שמצאו דרכם לאוזניי האסלה שמעתי כי יש בן מן הגאונות!!!!! (הצגה על השואה של 5 שעות ששמעתי על קטעים ממנה!!) ובקשר לאדון חן- בולשיט! כל מה שאמרת זה בולשיט! בולשיט שמיאש צעירים שאוהבים את התחום לנסות בו את מזלם מהעובדה שהם מניחים כי מילה לא תהיה להם!! בולשיט!!!! נכון שאתה לובש מה שהמלבישה בחרה! נכון שאתה עומד איפה שהתפאורן עיצב ונכון שאתה עושה מה שהבמאי ביקש שתעשה! אבל במאים מבקשים ממך להביא רגש! ולכל רגש יש מעל 30 דרכים להביא אותו!!!! ואתה בתור שחקן בוחר איך!!!! הנה תרומתך ליצירה!!! וקשה לי להאמין שבמאים לוקחים שליטה כלכך טוטאלית על פרוייקט ולא מתיעצים עם השחקנים איך לעשות את הסצנה- סה"כ השחקן צריך לגרום לזה להראות אמיתי וכנה!!!!! שום במאי לא ינהל הצגה כשהוא אומר לשחקנים איפה הם עומדים והאינטונציה שלהם בכל רגע ורגע!!!!!! לומר בצורה כלכך בוטה השחקן הוא חסר ערך בתאטרון הישראלי- זה בולשיט!!! והרי כל התאוריה של התאטרון העני (איך קוראים לפולני שפיתח את התאוריה הזאת???) היא שצריך שחקן וקהל- כל השאר מותרות הם!!!! כלל הבמאי!!!!! התפאורן!!! והמלביש!!!!! בתור מי שמציע ידע וניסיון ועזרה בלבביות שכזו- הודעות כמו הנ"ל נראות לי מיותרות! אתה רוצה תפתח דיון- תגיד לדעתי התאטרון בארץ שוחק את מקומו של השחקן!!!! ואני אגיד את שלי!!!! ואחרים יגידו את שלהם!!!! אבל בצורת הניסוח שלך- יכולת להפחיד הרבה מאד אנשים מהעולם הזה של תאטרון מהעובדה הפשוטה שמילה לא תהיה להם!!!! חוץ מזה עם במאים היו רוצים להגיד לך מה ואיך לעשות עכל רגע על הבמה הם היו משיגים רובוטים או משהו- כי לתכנט אותם זה הרבה יותר פשוט!!!!!!! WC נדהמתי לגלות קוצים של מרירות על הכתף התומכת!!!

 

[מאריאן]

תיאטרון ויצירה

בוקר טוב כולם. WC, לפני שאני אשכח - אני מבקשת ממך קצת למתן את רמת העיצבון שלך. זה יותר מעניין לקרוא תגובות כשיש רמה נורמלית של סימני קריאה. לא צריך ישר להתנפל, חבל על העצבים שלך, יהיה לך התקף לב בגיל צעיר.... ועכשיו לעניין עצמו - חן, כניראה שאת אומרת את הדברים האלה בגלל אחת משתי סיבות: או שדודי מעיין שטף לך את המוח (טוב אני לא מכירה אותו, אבל זה לא ניראה לי כל כך רחוק מהמציאות) או שלא הששתפת מעולם בהפקה בא הבמאי אמר לך, השחקנית, מה לעשות. מכיוון שאני כן השתתפתי בכמה וכמה הפקות שכללו במאי, אני יכולה להבטיח לך שמה שאמרת הוא לא נכון. הבמאי הוא לא זה שנותן לדמות חיים. רק, ואני חוזרת - רק לשחקן יש את הפריווילגיה הזאת. כניראה שאת חושבת שלשחק זה משהו חיצוני בלבד. זה שהבמאי אומר לי לאן ללכת, ובמקרים קיצוניים - עד איפה להרים את היד כשאני אומרת היי, זה לא לוקח ממני אפילו חצי אחוז מהעבודה שלי. העבודה שלי, כשחקנית, היא עבודה מפרכת, של להבין למה הדמות שלי הולכת ממרכז הבמה לקצה הבמה, ולא עומדת במקום. למה היא אומרת היי בגובה יד כזה ולא אחר, והכי חשוב - החיים של הדמות! הרגשות, הזיכרונות, הילדות של הדמות, השאיפות והתקוות שלה, זה הכל הכל רק את עושה. והכי הכי חשוב - ניתוח הדמות, והעבודה עצמה - על הבמה. זה רק השחקן עושה. אף במאי לא ינתח את הדמות בשבילך. ובאמת בגלל זה, התיאטרון העני מורכב רק משחקן וקהל. להזכירך, בימי שייקספיר, לא היו במאים. היה רק מחזאי ושחקנים. התפאורה הייתה דלה, והתלבושות היו אותם תלבושות מהצגה להצגה. אפילו הטקסט, המחזה עצמו, היה נתון לשינוי בפי השחקנים. המרפסת של יוליה, למשל, היא רק בגלל שיש מרפסת מעל הבמה בתיאטרון הגלוב ששיקספיר הקים. המרפסת הייתה במקור מיועדת כדי לתלות תפאורה, או להוריד דברים כמו רוחות רפאים (אבא של המלט) מלמעלה. חוץ מזה, אל תשכחי שהתלבושן, התאורן והתפאורן כולם תלויים אך ורק במילתו של המבאי. אך האם חופש היצירה נגזל גם מהם? במילה אחת - לא. יום טוב,

מאריאן

 

[חן ש]

WC הנח את הנשק, מאריאן הסכיתי

ידידיי התובעים את עלבון השחקן, הפכתי והפכתי בדבריכם היוצאים עלי בקצפם ומנסים לחנך/ללמד/להרחיב את השכלתי. ראשית, אם כן, תודה על התגובות, גם על הפחות נעימות שבהן... לא, דודי מעיין לא שטף לי את המוח. היה לי הכבוד ללמוד אצלו במשך שנה באוניברסיטה, והיה לי העונג האומנותי לצפות בחלק מיצירותיו, ביניהן, אגב, "ההצגה שאורכה 5 שעות על השואה" אשר שמה "ארבייט מאכט פריי מיטויטלנד אירופה" והיא, לא מן הסתם, אחד האירועים התיאטרוניים החשובים שנוצרו בארצנו הקטנטונת אם לא החשוב שבהם. איני יודע אם הוא גאון ו/או סאדיסט, על כך ניתן להתווכח. מעיין הוא, ללא ספק, יוצר מוכשר וחדשני המנסח עם להקתו שפת יצירה ישראלית חדשנית. שימו לב: שפת יצירה. עבודתו של מעיין, הבוחנת את "הגלוי והנסתר במעשה היצירה" מציעה אלטרנטיבה מרתקת ומאתגרת ליוצרים ולקהל ביחס לתיאטרון המכני-אוטומטי הנוצר היום על במות העברי. הנושא המרכזי שנוסח בעבודה זו הוא: מיצירת הוויתי להוויית יצירתי (ולהיפך...). כלומר, יצירה הבודקת את הקשר בין האני היוצר לאני הקיים. מה הקשר בין היוצר ויצירתו ועד כמה הוא מעורב בה. לכך התכוונתי בהודעה הראשית: רק בשיטת עבודה כזאת (שהיא, במטותא WC, קצת יותר מורכבת מ"בולשיט") היוצר יכול ליצור את יצירתו האמיתית, הכנה ואפילו, תאמינו או לא, המרתקת מכולן!!! דמות היוצר ואישיותו מרתקת אותי הרבה יותר מכל דמות אחרת שנכתבה ע"י מישהו אחר אשר עליו לגלם על במה זמנית זו או אחרת. התיאטרון העברי מתקיים, כיום, כמו שוק עבדים: פס ייצור שתפקידו לייצר מוצר תיאטרוני תוך פרק זמן מוכתב מראש. זוהי אינה יצירה. זהו מפעל תעשייתי, ובמפעל לא יכולה להתקיים יצירה. אני מקווה שהצלחתי להבהיר עצמי קצת יותר טוב וגם אם לא, כדאי לכולנו לשמור על רמת דיון נאותה, WC, כולנו נרוויח מכך... שבת טובה לכולכם ושבוע נפלא! (יש לי היום הצגת בכורה של "הזוג המוזר" ואני הולך להתארגן...) חן.

 

[WC]

אני פאציפיסט

צר לי שאנשים לוקחים את מתקופותי בצורה אישית!!! ובענין סימני הקריאה- זהו סימן הפיסוק החהביב עלי ואין קשר בין עצבים לבין חוליות סימני הקריאה שבהודעותיי!!!! מר חן- 1)שיהיה בהצלחה בהצגה שלך!! 2) חבל לי שלקחת את דעתי כמתקפה אישית!!!! 3)לא הגדרתי את תהליך היצירה כבולשיט! ואם זה מה שהובן מהודעתי- צר לי מאוד!!! הבולשיט הוא האמירה הנונשלננטית שאין יצירה בארץ!!!! ויצירה כן יכולה להתרחש במפעל יצור של הפקות!!! כןכן - היא אולי לא תגיע ליצירתיות של הפקות של דודי מעיין( מסתבר שמעיין חביב בעיניו של אדון חן ולכן הפורום או האסלה יחפצו בעיקרו) אבל לשלול כל סיכוי של יצירה תאטרונית יצירתית בתנאי המעבדה של הבימה- נראה לי מוגזם (בלשון המעטה) ולזה אני קראתי ועדיין קורא בולשיט!!!!!! 4)בנוסף לכך נראה לי נורא יהיר לומר שלעבוד בתאטרון יוצר זה המקום היחידי שיש לשחקן מילה!!!! אם כל תאורית התאטרון העני- לא הייתי ממהר להשליח את מותרות הבמאי והמחזאי ושאר אנשי הצוות!!!!!! צר לי שסימני הקריאה שלי התפרשו כעצבים זו אינה מתרתם!!! WC לייב אובסיטקל

 

[מאריאן]

נשמע מרתק,

מה שכתבת חן, ממש נשמע לי מרתק, למרות שאני לא לגמרי מסכימה עם כל מה שכתבת. אתה צודק שהתיאטראות הגדולים רודפים אחרי כסף, ובשנים האחרונות יש מגמה להעלות רק הצגות ריאליסטיות, מה שהמורה שלי לתיאטרון קוראת להם - "הצגות משעממות במיוחד לקהל המנויים הזקן של הבימה". צודקת. אני יותר מוצאת את עצמי במקומות הקטנים יותר, תמונע למשל, או ההצגות שנמכרות לרשויות המקומיות. לקמארי אני הולכת רק בשביל ההצגות של חנוך לוין. ואולי תוכל להרחיב קצת על שפת היצירה של דודי מעיין? כמו שאמרתי, זה נשמע מרתק. אה, ובהצלחה בהפקה!

מאריאן

 

[WC]

מרוץ הכספים

גם הריאליזם הזקן הזה הוא ג´אנר- וג´אנר יפה ואפילו מאד!!!!!!! הבעיה שיש היא בעינין הרמה של ההצגה- שהיא על סף החלטוריסטיות- אבל אין הדבר אומר שאין תהליך יצירה!!!! מי המורה שלך לתאטרון בטי???? סתם בשביל לדעת!!!! WC את רוחצת אחרי המספר????

 

[מאריאן]

רוחצת אחרי המספר???

לא כל כך הבנתי למה אתה מתכוון... אין לי שום דבר נגד הריאליזם, הבעיה היא, כמו שאמרת, זה כשהופכים את זה לחלטורה, או כשהבימה בוחר דווקא בהצגות ריאליסטיות משעממות ומשמימות. המורה שלי לתיאטרון, האמת אני לא יודעת אם מותר להגיד את השם בצורה כזאת באינטרנט.... אבל אתה בטח לא מכיר אותה. בספטמבר אני אזמין אותה לכתוב כאן בפורום, ואז תכיר אותה

מאריאן

 

[WC]

מה לא הבנת

רוחצת אחרי המספר- ציטוט ישיר מאשכבה של אהובך משמכבר חנוך לוין!!!!!! וזה לא חלטורה- כי מבחינה ויזואלית- זה עומד בסטנדרטים של תאטרון יציב- אבל מבחינת רמת משחק... חודש וחצי הכנה על דמות לא נראה לי סביר בשביל מחזה שלם!!! וזה לא מונע תהליך יצירה - זה אולי מקצר אותו- אבל מונע- בפרוש לא!!!!!!! ד"א אנסמבל הרצליה עובד על הפקות כ 5 חודשים!!! וכל הרעיון של האנסמבל היה להפוך את התאטרון חזרה למשהו יצירתי שמושקעת לתוכו מחשבה יותר מעמיקה מאשר להכנס לסתנדרטים של פסי יצור של הפקות הבימה!! ובנוגע לרפרטואר- לא ידעת מהו רפרטואר זקן ויבש עד אשר לא היית בלונדון- בירת התאטרון היא שיאו של המיין סטרים המרובע והתפל- פרט לקבוצות פרינג´ קטנות- התאטרון הלונדוני הצמיח שיבה לזקנו!!!!! ולא נדבר על ניו יורק שמה שרץ שם על הבמות אני אישית לא מחשיב תאטרון- זה מן ערבוב של מוזיקה מחול ומימיקה- משחק לא תראו שם (כן! אני מדבר על מחזות זמר)- קאטס למשל: איפה הקונפליקט הדרמתי?? איפה??? WC שגלש מעבר למה שרצה לכתוב

 

[מאריאן]

אסלה יקירי,

את מחזותיו של חנוך יקירי אני לא יודעת בע"פ. בלונדון הייתי שבוע, התאהבתי בעיר המדהימה הזאת. בתיאטרון הספקתי להיות רק בעלובי החיים ובאחים בדם. אחים בדם, מבחינה תיאטרלית - יצירת מופת, לדעתי לפחות. את עלובי החיים ראיתי דרך משקפת, אז קשה לי להגיד לך עד כמה המשחק שם היה טוב או לא טוב. מעבר לזה, אני אצטרך לחיות בלונדון ולעקוב יותר מקרוב אחרי מה שקורה שם. אבל לפי התיאור שלך, תל אביב לא כל כך רחוקה מלונדון.

מאריאן

 

[WC]

אלף אלפי הבדלות

מה השוואה הנבובה הזאת של לונדון ת"א!!!!!! אפילו אם נרכז את ההשוואה לענין תאטרון- בארץ אין הצגות שעושות 25 שנה !!!!!!! עם כמעט אותו קאסט!!!!! ועוד אלף דברים שיבדילו- שאין לי את הכח והזמן לרשום כרגע איתך הסליחה!!!!!! WC השוואות הן דבר מסוכן ילדתי!!

 

[מאריאן]

דברי הוצאו מהקשרם!!!!

התכוונתי לזה שאמרת שהתיאטרון בלונדון הוא (רגע, אני אביא ציטוט מדויק "זקן ויבש". אז אמרתי שאם התיאטרון הלונדוני באמת זקן ויבש, אז תל אביב לא כל כך רחוקה מזה.

 

[חן ש]

גיאוגרפיה או תיאטרון?

ידידיי, אני חייב להודות שהדיון המרתק על הקשר בין ת"א ולונדון הצליח להעלות חיוך על שפתיי. לרגע חשבתי שהגעתי לפורום גיאוגרפיה. רק לידע כללי, המקום המוביל היום מבחינת עשייה תיאטרונית הוא לא ניו יורק או לונדון, אלא דווקא גרמניה... כן, כן, גרמניה. את ההוכחה הטובה ביותר לכך תמצאו אם תפתחו את לוח השידורים של הערוצים הגרמניים בטלויזיה: לא עובר יום, כמעט, בלי שתשודר איזושהי הצגת תיאטרון באחד הערוצים (כן, כן, גם בפריים טיים). מאריאן, לגבי הסברים בעניין שפת היצירה של דודי מעיין, אני אשמח להסביר, אם כי קצת קשה לפרט בפורום את כל העניין (תקצר היריעה, את יודעת...). ישנה ביבליוגרפיה עניפה מאוד לגבי עבודתו ובעיקר לגבי ההצגה "ארבייט מאכט פריי". הסברים מעניינים ומפורטים יותר, תוכלי למצוא בגיליון מס´ 4 של כתב העת "התיאטרון", שם ישנה כתבה ארוכה ומעמיקה הכוללת ראיון איתו. הכתבה, אגב, עוסקת בפרוייקט היחסית חדש של דודי "השולחן המשפחתי" בקיבוץ כברי. כדאי מאוד לקרוא!!! בנוסף, אם את מעוניינת, נפתח השנה "מרכז שלומי לעבודה ויצירה" שכולו מוקדש לשיטת העבודה הנ"ל. אם תרצי אוכל להעביר את פרטי המרכז (טלפון, אי מייל) כך תוכלי ליצור עימם קשר, והם ישמחו להסביר ולעזור. המרכז מקיים פעילויות והתנסויות רבות. שיהיה לכולכם שבוע מוצלח. חן.

 

[WC]

תכוון את המצפן

איך מדיון על מקומות בהם פעם היה תאטרון יצירתי וחדשני שהפכו למקומות בעלי בידור בימתי זול (ניו יורק) ולתאטראות זקנים וטפלים- הפכת את זה לדיון על מי מוביל בתחום התאטרון בעולם!!!!! ועוד ביהירות ויומרנות שכזאת!!!!! כי בשביל הידע הכללי - האסלה יודע את חשיבות התאטרון הגרמני!!! ובל לנו לשכוח את התאטרון הצרפתי והספרדי שהם גם מן הסקאלה הנעלה של הגרמני (למקרא ולא ידע זאת מר חן!!!)!!! חוץ מזה- שידורי הצגות בפריים טיים לא אומרים על שגשוג של תאטרון- ואפילו לא מרמזים על כך!!!!!!!!!!!! הם מרמזים את ההיפך- שהקהל נשאר בבית ומשדרים לו את הבמה הביתה- וכך הורגים שלא לומר רוצחים או טובחים את האספקט החי של תאטרון!!!!!!! ומעבר לזה- איך היתה ההצגה???? WC הכפפות הללו, הכפפות הניצחיות הללו (מי יודע מאיפה זה???)

 

[אורן ג]

היי לך

אני לא מסכים, מכמה סיבות: אם הבמאי הוא נותן את ההוראות והמלבישה את הבגדים והתסריטאי את התסריט אז זאת יצירה של הבמאי, מלבישה, תסריטאי וזוהי יצירת אומנות שלהם, יחד עם זאת גם השחקנים תורמים מסגנונם להצגה ושטפים ליצירה, זאת דעתי.

 

[WC]

שוש ושוב!

שוב ושוב אני עד לביזיונות בפורום! אך שלך קל לכן העביר אותו בניחותה תסריטאי- זה בקולנוע! בתאטרון יש מחזאי!!!! ונעמוד על ההבדלים! מחזות נכתבים כמו כל יצירה ספרותית אחרת - בכדי שיקראו אותם! הפונקציה הקיימת של להחיות אותם ולמקמם על במה היא משהו נלווה- אך במקורם הם אינם לשם הפקה! לדוגמא פר גינט שנכתב ע"י איבסן ובמחזה בהקדמה נכתב לא להעלות על במה!!!!! זה שהבקשה הופרה זה משהוא אחר אבל הנקודה שלי נעשתה! לאומתם תסריטים נכתבים לשם הפקת סרטים בלבד!!!! ללא כל אוריאנתציה ספרותיתי ארטיסטית - אלא לשם הפקה קולנועית!!!! WC בין סקוסיזה ללוין!

 

[אורן ג]

תודה על התיקון

 

[מאריאן]

לא בטוחה שאתה צודק

אני לא חושבת שמחזה נועד כדי לקרוא אותו. מחזות של לוין למשל, ישנם הרבה מחזות שלו (הבכיינים לדוגמא) שנכתבו אך ורק כדי להעלות על הבמה. לאחר שראיתי את הבכיינים, קראתי את המחזה וראיתי שיש קשר ישיר, אם לא בלתי נפרד בין מה שקרה על הבמה לבין מה שכתוב במחזה. זאת אומרת, אי אפשר היה להבין חלקים רבים של המחזה בלי לראות את ההצגה קודם.

 

[WC]

למה בעצבים?????????

חשבתי איך לנסח לך הודעה שלא תראה כמו מתקפה- בטו´שקה יקרתי!!!!! אבל זה מה שיצא: אם את רואה הצגה ואז קוראת מחזה את ישירות מושפעת מההצגה!!! דברים שאולי היית חושבת עליהם ומפרשת אחרת יופיעו במוחך כפי שהוצגו בהצגה- עם הקונספציה של הבמאי!!!!!!! ואם היית סופרת היית רואה שלוין כתב שלל דסרים שלא הועלו מעולם על במה ועוד דברים שהועלו אחרי פרסום המחזה!!!!!! נכון שיש מחזאים שעובדים כמו תסריטאים על פרוייקטים של הפקות- אבל במקור ההבדל הוא בכך שמחזה נכתב בתור יצירה ספרותית ותסריט בתור לאייאוט של סרט!!!!! WC אתה תפסת את זה אדון ברוך!!!!!!!