תיאוריה

תיאוריה

כל הספר השישי סנייפ הוא דמבלדור וההפך (שיקוי פולימיצי). אתם שואלים איך "דמבלדור" בכ"ז התנהג בנחמדות אל הארי? ובכן, כבר ידוע שסנייפ הוא שחקן טוב, והוא אפילו טרח לציין זאת בפרק השני של ספר 6. ויש כמה פעמים בספר שהם יש אסמכתות לזה, לדוגמא: גאווה יוצאת דופן. יש כמה מקרים שבהם "דמבלדור" מתגאה עד כמה שהוא חכם ("ובהיותי, סלח לי שאני אומר זאת, חכם מרוב האנשים...") ויש אפילו פעם אחת שהוא מדבר בציניות ("כן, הארי, ניחנתי ביכולת שיכלתי מרשימה עד כדי כך שהבנתי מה אמרת," הוא אמר מעט בעוקצנות), וכבר ידוע שדמבלדור לא מתגאה או מדבר בציניות, לפי מה שאנחנו יודעים עליו מספרים קודמים. אחת ההוכחות הטובות שתומכות בתיאוריה שלי (אך לא הטובה ביותר, אליה אגש בקרוב) היא הזיכרון "שדמבלדור" הראה להארי- הזיכרון "שלו" עצמו שמזג מבקבוקון. היו פה אנשים שאמרו שהוא שם אותו בבקבוקון כי הוא רצה לשמור עליו. ואני שואל- איזה מקום בטוח יותר יש מהמוח שלו עצמו? אם זה היה באמת הוא, הוא פשוט היה מעביר את הזיכרון להגיגית ישירות מהמוח שלו. ועכשיו נגיע להוכחה הטובה ביותר, לעניות דעתי: דמבלדור לעולם, אבל לעולם לא היה עוזב את הוגוורטס לפרקי זמן ממושכים, אפילו בשביל מידע על ההורקרוקסים, ומפקיר את הבי"ס ללא הגנתו החשבוה מאוד, בייחוד בזמנים אלו, שהמלחמה בעיצומה. הוא לעולם לא היה מסתכן שהתלמידים יפגעו. אלא אן כן, כמובן, זה לא היה הוא שיצא מביה"ס להתחקות אחר ההורוקרוקסים, אלא סנייפ. עוד הוכחה טובה- איפשהו בספר, לפני אחד השיעורים של הארי עם "דמבלדור", כשהארי אומר לו את החשדות שלו על מאלפוי ואז כש"דמבלדור" מסרב לשף פעולה הוא חושב מה יקרה אם הוא ימשיך ללחוץ עליו, ואז כתוב "וכאילו שדמבלדור קרא את מחשבותיו..." ואז הוא אומר לו שכל אחד חושב שמה שהוא אומר הכי חשוב, וכו'. עכשיו ידעו שדמבלדור טוב בביאור הכרה, אבל גם ידוע שהוא לא משתמש בה, ובעיקר לא על תלמידים. אלא אם כן, כמובן, זה לא דמבלדור- זה סנייפ. וסנייפ, כידוע אוהב לעשות את זה לכולם. יש עוד כמה הוכחות שאני אכתוב כאן ברגע שאני אגמור שוב את הספר, אני רק צריך להיזכר.
 

AnGeLiNa JoNsOn

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif../images/Emo141.gif

כל התיאוריה שטותית למדי...
 

אלאסטור

New member
הפוך

התיאוריה של דמבלדור לא מת, הרבה יותר הגיונית, היא לפחות מובילה לתוצאה סבירה, מה שאי אפשר להגיד על תיאוריית דמבלדור - פולימיצי, ולגבי מה שאמרת על כך שהתיאוריה מופרכת, הקדשת זמן לעבור ברצינות עליה? אני שמעתי כבר תיאוריות הרבה יותר מופרכות, הקטע שהכי תפס אותי, היה בלויה, אחרי שהניחו את הגופה על השולחן, פתאום היא נעלמה מאחורי אש, ומהעובדה שכולם נבהלו מסתבר שזה לא חלק מהטקס, וגם לא מוזכר מישהו שביצע את הקסם הזה, מה שמשאיר את דמבלדור כאחראי, ומתחבר לשורה ארוכה של קסמי - אש שלו, ולהעלמויות שלו עם פוקס.
 

אלאסטור

New member
גם השרביט שלא נקבר איתו

ונעלם, (כמו בשיר של סלגהורן והאגריד, שהשרביט נקבר עם הקוסם) פתאום פליטיק או מקגונגל לא יודעים לעשות קסמי זימון? אולי פשוט מישהו משתמש בו.. ופוקס, אם הוא כל כך נאמן לדמבלדור למה לא הציל אותו כמו בחמישי, או אולי היה חוזר לעזור להארי, בתור האדם הכי נאמן לדמבלדור? (מה שאמרתי קודם על פוקס וקסמי אש, התכוונתי לכך שכשפוקס היה מופיע או מסתלק היה הבזק של אש, ולא מסתבר שדמבלדור כישף את עצמו בחייו רק כדי להרשים את הצופים בלויה)
 

אלאסטור

New member
הפוך

התיאוריה של דמבלדור לא מת, הרבה יותר הגיונית, היא לפחות מובילה לתוצאה סבירה, מה שאי אפשר להגיד על תיאוריית דמבלדור - פולימיצי, ולגבי מה שאמרת על כך שהתיאוריה מופרכת, הקדשת זמן לעבור ברצינות עליה? אני שמעתי כבר תיאוריות הרבה יותר מופרכות, הקטע שהכי תפס אותי, היה בלויה, אחרי שהניחו את הגופה על השולחן, פתאום היא נעלמה מאחורי אש, ומהעובדה שכולם נבהלו מסתבר שזה לא חלק מהטקס, וגם לא מוזכר מישהו שביצע את הקסם הזה, מה שמשאיר את דמבלדור כאחראי, ומתחבר לשורה ארוכה של קסמי - אש שלו, ולהעלמויות שלו עם פוקס.
 
ועוד משהו טוב

הנדר הכובל- לא שווה כלום!!! כי מי שנדר אותו היה דמבלדור, ולא סנייפ. והיא נרקיסה אמרה "האם אתה, סוורוס..." וזה בכלל לא היה סנייפ! הנדר ננדר בכוונה שהנודר הוא סנייפ, אבל בעצם הוא היה דמבלדור! אז הנדבר מבוטל!
 
אני חייב לשאול אותך שאלה

בגדול זו תיאוריה מעניינת להפליא וגם מתוחכמת חבל``ז... השאלה שלי נורא פשוטה: למה שדמבלדור ירצה להתחזה לסנייפ ובכן לעבוד על הארי? מה יצא לו מזה שבסוף סנייפ לימד את הארי על ההור` ושדמבלדור לימד התגוננות מפני כוחות האופל?
 

אלאסטור

New member
אפרופו התגוננות מפני כוחות האופל

דמבלדור לא היה יורד על הארי כמו שסנייפ ירד עליו בשיעור, וגם לא היה בוחר דווקא אותו להדגמה, ולא היה מבין ישר מהיכן הגיעה ה`סקטומסמפרה`, ולא היה מדבר כך על אביו ומפעיל עליו קללות אפלות כמו ההצלפת שוט ההיא, בזמן שהוא רדף אחריו אחרי שהוא הרג את `סנייפ`.
 
צודק

ויש לי עוד הוכחה שהם לא השתמשו בפולימיצי: סנייפ שברח עם מאלפוי זה לא דמבלדור, כי דמבלדור לא היה צורח על הארי כך, ונפגע מזה שהארי קרא לו פחדן.
 
יכול להיות

שיש חלקים בספר שדמבלדור הוא באמת דמבלדור וסנייפ הוא באמת סנייפ. בכל אופן- אי אפשר לומר שהתיאוריה שלי לא נכונה ב100%, כי פשוט אי אפשר לדעת. הכל אפשרי.
 

AnGeLiNa JoNsOn

New member
אוקיי אוקיי../images/Emo141.gif

התיאוריה עלתה, לכן יש לי טיעון מוכן מראש- רולינג לא תשתמש שוב בקטע של הפולימיצי, לפחות לא כתפקיד כה מרכזי בהבנת העלילה. בנוסף...שאלה: מה אתה מנסה להגיד בזה? כאילו, סבבה, פולימיצי, ואז מה? מה קרה? אז מה כל זה אומר? אם אתה מתכוון שדמבלדור הרג את סנייפ, אז זה סבבה, אבל תגיד כאילו מה התיאוריה, כי לא הבנתי לאן חתרת.
 
למה? הוא צודק...

זה תוכנית די טובה לגרום לוולדמורט לחשוב שהוא חיסל את דמבלדור. והוא עכשיו חושב שהדרך אל הארי פנויה. אבל זה יתברר שהוא טועה, כי דמבלדור יחזור למערכה האחרונה. בתקווה.
 

rds15

New member
לא נראה לי.

בעיקר בגלל כמה דברים: א. לא משנה עד כמה סנייפ שחקן טוב, לא נראה לי שהוא יוכל להיות כל כך נחמד להארי, במיוחד לא כשהארי ודמבלדור חוזרים מהמערה, ודמבלדור אומר להארי שהוא לא דואג כשהוא איתו. אי אפשר לזייף חיבה כזאת, וזה פי כמה וכמה קשה כשאתה מתעב את האדם שאיתך. ב. ועל הצד השני של הדברים - לא נראה לי שדמבלדור יכול להיות כל כך רשע לתלמידים כמו שסנייפ היה במהלך שיעורי DADA. הוא יותר מדי נחמד בשביל להתנהג ככה. זה לא משהו שמשתנה, לא משנה כמה האדם שחקן טוב. ג. יש דברים שנעשו בספר שרק דמבלדור יודע, למשל כל הקטע עם סלאגהורן, לפני תחילת השנה. לא נראה לי שסנייפ מכיר את סלאגוהרן כל כך טוב שהוא ידע על איזה כפתורים ללחוץ כדי לשכנע אותו לבוא ללמד בהוגוורטס. וגם בהמשך השנה, לא נראה לי שסנייפ היה יודע לשלוח את הארי להביא את הזיכרון. ד. לפי דעתי בספר הזה אנחנו רואים בפעם הראשונה את דמבלדור כמו שהוא באמת, מהסיבה הפשוטה שבספר הזה אנחנו רואים את דמבלדור בפעם הראשונה. לאורך כל הספרים הראשונים, לא ראו את דמבלדור, וחוץ משיחת סיכום עם הארי, לא שמענו אותו מדבר. בספר החמישי רולינג עושה את הצעד הראשון להפוך אותו לדמות קצת יותר אנושית, עם הטעות שהוא עושה. הספר הזה, הוא המשך ישיר לכך. לדמבלדור כן מתאים להיות יהיר, וכן מתאים לו להיות קצת שחצן. את זה אנחנו רואים בספר הזה בפעם הראשונה, פשוט כי התפקיד שלו והנוכחות שלו יותר גדולים מבכל שאר הספרים.
 
למעלה