'תיאוריה' שפיתחתי...

[נתנאל531]

אתה טוען ששינוי נטיית כדור הארץ

יוצר שינוי בעונות השנה? זה לא מה שנאמר בערכים אליהם קישרת. לפי דבריך, ימי שיא הקיץ והחורף, וימי השיוויון משתנים?

 

[יניב ריז]

לא לפי דברי... הקרדיט לפיזיקאים אחרים...

 

[יניב ריז]

גם למילנקוביץ מגיע קרדיט.

http://en.wikipedia.org/wiki/Milankovitch_cycles

 

[נתנאל531]

אז 21 ביולי הוא היום הארוך ביותר, או לא?

לפי מה שאתה כותב, היום הארוך ביותר צריך לנוע כמה ימים קדימה או אחורה.

 

[יניב ריז]

עבור ההמיספירה הצפונית. כמובן ההפך בדרומית.

וכעבור 12,500 + שנים, יהפוך ליום הקצר ביותר בהמיספרה הצפונית, ולארוך ביותר בדרומית.

 

[נתנאל531]

חודשיים?!

עד ללפני כ־2,000 שנה הלוח נקבע באופן אנושי, ועל כן נעשו התאמות ללוח השמשי. רק החל מקביעת הלוח השנה העברי באופן שרירותי, נוצרת הקדמה קלה של יום ל־216 שנה. בהתחשב באורך הזמן שעבר, יש כיום הקדמה של כ־9-10 ימים, אך בוודאי לא חודשיים.

 

[יניב ריז]

פרסציה, פרסציה, פרסציה!@

גם לפי הלוח האסטרוני הפרסציה לא מחושבת.
גם לפיו, בעוד 12,000 שנים, יולי יהיה שיא החורף בישראל.
ואוקטובר בעוד כ-3,500 שנים יהיה שיא החורף בישראל.

 

[יניב ריז]

כמו שביולי-אוגוסט שיא החורף בחצי הדרומי

קרי, אין קשר בין סיבוב כדה"א סביב השמש, שנמשך 365 ימים, לבין נטיית כדה"א ביחס לשמש, שלא משפיעה על אורך ההקפה השנתית, אך כן על העונות ביחס לחודשים הקלנדריים האסטרונומיים.

 

[אפיק פרסי]

לא לפי ויקיפדיה

חוקי עיבור השנה בלוח הגרגוריאני מבאים את אורך השנה הגרגוריאנית להיות קרובה מאד לאורך שנה טרופית (שכמובן מתחשבת בעונות השנה), כך שמתקבל פער של יום אחד כל 3,215 שנה.

מה שכן יקרה זה שבעוד כ-13,000 שנה כדור הארץ יהיה ביולי במקום בו הוא נמצא כיום בינואר (ביחס לשמש ולקבוצה כוכבים רחוקה), אבל לא תיהיה לכך השפעה על העונות השנה.

 

[אפיק פרסי]

*מתחשבת בעונות השנה= מתחשבת בפרסציה

 

[יניב ריז]

צודק לגבי הגרגוריאני. אך השגיאה נכונה בעברי.

טעות שלי שהשלכתי את השגיאה שהצטברה בלוח העברי, על החישוב הגרגוריאני.
אכן שנה טרופית גרגוריאנית מתקנת פרסציה.
אך עד שתיקון זה הוחל ב-1582, נוצרה שגיאה של חודשיים ביחס ללוח העברי.

 

[tamirzak1]

יניב, ועדיין , אם ניקח את התנך כאיזה שהוא סוג

של ספר שחלקו היסטורי מתברר שלמרות השינוי של חודשיים , האקלים לפני אלפי שנים והאקלים עכשיו במזרח התיכון נשאר כשהיה.
כבר אלפי שנים סוכות זה ברכת הגשם ופסח ברכת הטל.
גם בתנך יש סיפורים על גשם וברד לפעמים גם בשבועות (דבר שקורה גם בימינו.
גם אז היו שנים טובות ושנים רעות.

נראה שהשינוי של חודשיים אולי דווקא הוא זה הנכון יותר מבחינת מזג אויר. הכל אפשרי.

 

[רוננין]

הלוח היהודי מדוייק מאד הודות לשנים מעוברות.

 

[דן רוזנצביג]

עונות השנה נקבעות בהתאם למחזור השמש

גשם צפוי החל מאמצע חודש ספטמבר

 

[יניב ריז]

לא למחזור השמש, אלא להטיית כדה"א ביחס לשמש.

 

[דן רוזנצביג]

זוית נטיית כדור הארץ היא זוית קבועה

אם הארץ לא הייתה סובבת את השמש לא היו נוצרות עונות שנה כמו גם שנויים באורך היום ומיקום החשיכה בקטבים.

מתוך ויקיפדיה: "הציר של כדור הארץ אינו ניצב למישור המילקה אלא נוטה בזווית של 66.5 מעלות ביחס אליו. נטייה זו של הציר היא הקובעת את חילופי עונות השנה על פני כדור הארץ. לכן, בכל רגע נתון בחורף או בקיץ, חלק מסוים של כדור הארץ חשוף יותר לקרני השמש (ראו ציור). עוצמת החשיפה באזורים השונים על פני כדור הארץ משתנה עם תנועתו במסלולו סביב השמש, וחוזרת למצבה ההתחלתי בעת השלמת הקפה אחת, שנמשכת שנה."

אמנם הנוסח שלעיל מדגיש את הנטיה כסיבה, שאין לערער עליה. אבל ללא תנועת כדור הארץ ( כפי שמופיע בנוסח שלעיל) - גם הנטיה הייתה יוצרת מצב מקומי סטטי.

 

[יניב ריז]

הזווית כמעט קבועה. יש גם נוטציה.

אבל אם נזניח לרגע את הנוטציה, נכון שהזווית קבועה, אך ציר הזווית מבצע תנועה מעגלית (תוך כדי שמירת הזווית) כל כ-25 אלף שנים, ולכן ללא התיקון הגרגוריאני, העונות היו מתהפכות כל כ-13 אלף שנים.

 

[alexhey]

וואו... טוב, אני אצטרך איזה 3,500 שנה

כדי לעכל את המידע...
תודה אנשים! אתם הופכים את הפורום הזה לאחד המעניינים ברשת לדעתי...

 

[יהודי ביתרי]

הלוח היהודי הינו זמני ביותר - (בפנים)

לוח השנה היהודי אמור להיקבע בכל חודש בהתאם לעדות על עיבור הירח ובכל שנה בהתאם לצורך האיזון עם שנת העונות (השמש) (עיבור שנה).
הלוח שבידנו נתקן לתקופה שבה לא יכלו להושיב סנהדרין שתקדש את החודש כנדרש ולכן שיערו לפי הידע והנסיון שהיה בידיהם. - הם האמינו שהסמיכה תתחדש ויושיבו סנהדרין שנית ויקדשו את החודש במהרה.
אין שום טעם להפוך את הלוח היהודי למשהו גאוני או מיסטי. - המתקנים שלו (שהיו מאוד חכמים) לא סיבכו אותו יותר ממה שהיו צריכים (כי גם כך הוא מורכב - עיין רמב"ם הלכות קידוש החודש)