יום ראשון השבועתח"צ - חוויות אישיות אחרונות
יום שני השבועתח"צ - חוויות אישיות אחרונות
חבל שנסעת ברכבת, במקרה הזה היא מאריכה את הדרךיום שני השבוע
נסיעה פחות שיגרתית אבל עדיין מחזורית (אם אפשר לקרוא למשהו שמתרחש פעם בשבוע-שבועיים מחזורי מת"א השלום להראשונים ב-16:16. רכבת שמגיעה ללא איחור, יש מספיק מקומות ישיבה לכולם, אומנם התפוסה כמעט מלאה. בדרך עוצרים בת"א ההגנה. בודקים את מצב העבודות ברציף החדש שעגב מתקדמות מאוד כבר: הושלמו מדרגות החירום לגשר, ריצוף הריצפת הרציף (הםםם... שלוש מילים עם אותו שורש במשפט אחד), מבנה עולם הנוסעים מעל הרציף וכו'. ממשיכים לכיוון לוד-גני אביב ובדרך רואים את התקדמות הפרויקט ההזוי של מסלול ההגרה בכניסה לת"א. בחלק הצפוני של הכביש מוסיפים עוד נתיב לאוך כל קטע כביש 1 מהגשר מעל פסי הרכבת (הגדרה צולעת אבל אני לא טוב בשמות המחלפים אז תעזרו לי) ועד הכניסה לאיילון צפון. בעיקר אלה הם עבודות הפר בנתיים. במקביל בשלבים מתקדמים בניית הכניסות לחניון של מסלול האגרה מכביש 1 והכשרת שטח החניון. פעם היה כאן פרדס. עוברים את גני האביב ונכנסים לתחנת לוד הותיקה. פתאום רואים שני קרונות של סימנס בתחנה (בחלק המערבי), אחד מהם מחובר לקרון DD. מה שקופץ לעין כבר ברגע הראשון - דלתות הכניסה לקרון ממוקמות קרוב יותר לאמצע הקרון. מראה קצת לא רגיל. מצד אחד זה יעזור לפזר נוסעים באופן אחיד יותר לאורך הרציף מצד שני מעניין איך זה ישפיע על סידור המושבים בפנים. ממשיכים לראשונים. מעל הפסים מתנסים הגשרים המפלצתיים של כביש 431. והנה הרכבת עוגנת בתחנת הקצה. אני יוצא מהתחנה לכיוון תחנות האוטובוסים. הכניסה למחלף גן הורדים של 431 עדיין חסומה ועדיין עובדים עליה במרץ. מעניין, הרי היו אמורים לפתוח אותה לפני כמה שבועות. אפילו הפרסום יצא בזמנו... מוזר. נקודת הסיום - קרית ראשון. נשאר רק לעלות לאוטובוס 17א ולהגיע לשם תוך רבע שעה. אלא מה... אין אוטובוס. לא מגיע. בכלל ובאופן כרוני. נסיעת הקו שאמורה לצאת מהראשונים ב-5 דקות לכל שעה עגולה או שכלל לא יוצאת או שהאוטובוס מגיע באיחור של 20 דקות. עד אז רוב הנוסעים הממתינים לקו הזה כבר נוטשים לטובת קוים אחרים (שמחייבים החלפה במרכז העיר הפקוק) או טרמפים ומוניות. הפעם הצטרפתי אל הנוטשים. בדרך התקשרתי למוקד אגד על מנת לשאול מה קורה עם הקו. נאמר לי כי הנושא ייבדק והתבקשתי לחזור בעוד 10 דקות. לא חזרתי (מה זה משנה כבר). אני אוגר בתוכי מסה קריטית של כעס על מנת לנסח פניה לקואופרטיב בנושא. במרכז ראשון ירדתי על מנת להחליף ל-11, 83 או 85. נת"צ החדש ברחוב הרצל לא ממש תורם. הרחוב פקוק, אוטובוסים ומוניות ממש זוחלים והתחנה מפוצצת בנוסעים. צוואר בקבוק. ואני חושב על נת"צ ברחוב בלפור בבת ים שעובר בעמצה הרחוב ולכן לא הופך לנתיב חניה מעודף. נראה שזה הפתרון הטוב ביותר. קו 83 מגיע ואני עולה עליו. נסיעה ממושכת ברחוב רוטשילד הפקוק לכל אורכו. מענין איך ניתן לפתור כאן את העניין. אין מקום לנת"צ ובעלי העסקים לעולם לא יסקימו לכזה. ומה שמחמיר את המצב זאת העובדה שרחוב רוטשילד מרכז את רוב התנוע שבין שני חלקי העיר: החלק המערבי והחלק המזרחי. מה תעשו כאן? הפרדה מפלסית לכל האורך? מגיעים לתחנה מרכזית החדשה (והיחידה כבר). האוטובוס נכנס אל תוך התחנה, אל הרציפים לאוטובוסים הבינעירוניים. והנועים שיורדים נאלצים לנפנף בידיים לאלה שנמצאים בתוך מבנה התחנה על מנת להכנס לבפנים. לא ממש ניתן לפתוח את הדלתות מבחוץ. וכך כמעט כל הקווים העירוניים שעוברים בתחנה: נכנסים לרציפים הבינעירוניים. עוד תחנה וסיימתי את המסע. סה"כ זמן ההגעה: 35 דקות ברכבת, 15 ד' המתנה מיותרת ל17א, 10 דקות נסיעה בקו 174 למרכז העיר, 50 ד' המתנה ל85 ו15 ד' נסיעה לתחנת היעד = שעה וחצי. לחזור לחיפה לוקח שעה (רכבת מהשלום לבת גלים והליכה של מספר דקות). עצוב.
צודק, אבל מה לעשות - אני מת על רכבותחבל שנסעת ברכבת, במקרה הזה היא מאריכה את הדרך
אם היית נוסע לתמח"ת ומשם בקו 163 או מעזריאלי בקו 274 להרצל ומשם 11/83/85 היית מגיע הרבה יותר מהר. לא תמיד הרכבת היא האופציה הכי מהירה.
יש לך 129 של דן יוצא ממסוף אבי האסיריםיום שני השבוע
נסיעה פחות שיגרתית אבל עדיין מחזורית (אם אפשר לקרוא למשהו שמתרחש פעם בשבוע-שבועיים מחזורי מת"א השלום להראשונים ב-16:16. רכבת שמגיעה ללא איחור, יש מספיק מקומות ישיבה לכולם, אומנם התפוסה כמעט מלאה. בדרך עוצרים בת"א ההגנה. בודקים את מצב העבודות ברציף החדש שעגב מתקדמות מאוד כבר: הושלמו מדרגות החירום לגשר, ריצוף הריצפת הרציף (הםםם... שלוש מילים עם אותו שורש במשפט אחד), מבנה עולם הנוסעים מעל הרציף וכו'. ממשיכים לכיוון לוד-גני אביב ובדרך רואים את התקדמות הפרויקט ההזוי של מסלול ההגרה בכניסה לת"א. בחלק הצפוני של הכביש מוסיפים עוד נתיב לאוך כל קטע כביש 1 מהגשר מעל פסי הרכבת (הגדרה צולעת אבל אני לא טוב בשמות המחלפים אז תעזרו לי) ועד הכניסה לאיילון צפון. בעיקר אלה הם עבודות הפר בנתיים. במקביל בשלבים מתקדמים בניית הכניסות לחניון של מסלול האגרה מכביש 1 והכשרת שטח החניון. פעם היה כאן פרדס. עוברים את גני האביב ונכנסים לתחנת לוד הותיקה. פתאום רואים שני קרונות של סימנס בתחנה (בחלק המערבי), אחד מהם מחובר לקרון DD. מה שקופץ לעין כבר ברגע הראשון - דלתות הכניסה לקרון ממוקמות קרוב יותר לאמצע הקרון. מראה קצת לא רגיל. מצד אחד זה יעזור לפזר נוסעים באופן אחיד יותר לאורך הרציף מצד שני מעניין איך זה ישפיע על סידור המושבים בפנים. ממשיכים לראשונים. מעל הפסים מתנסים הגשרים המפלצתיים של כביש 431. והנה הרכבת עוגנת בתחנת הקצה. אני יוצא מהתחנה לכיוון תחנות האוטובוסים. הכניסה למחלף גן הורדים של 431 עדיין חסומה ועדיין עובדים עליה במרץ. מעניין, הרי היו אמורים לפתוח אותה לפני כמה שבועות. אפילו הפרסום יצא בזמנו... מוזר. נקודת הסיום - קרית ראשון. נשאר רק לעלות לאוטובוס 17א ולהגיע לשם תוך רבע שעה. אלא מה... אין אוטובוס. לא מגיע. בכלל ובאופן כרוני. נסיעת הקו שאמורה לצאת מהראשונים ב-5 דקות לכל שעה עגולה או שכלל לא יוצאת או שהאוטובוס מגיע באיחור של 20 דקות. עד אז רוב הנוסעים הממתינים לקו הזה כבר נוטשים לטובת קוים אחרים (שמחייבים החלפה במרכז העיר הפקוק) או טרמפים ומוניות. הפעם הצטרפתי אל הנוטשים. בדרך התקשרתי למוקד אגד על מנת לשאול מה קורה עם הקו. נאמר לי כי הנושא ייבדק והתבקשתי לחזור בעוד 10 דקות. לא חזרתי (מה זה משנה כבר). אני אוגר בתוכי מסה קריטית של כעס על מנת לנסח פניה לקואופרטיב בנושא. במרכז ראשון ירדתי על מנת להחליף ל-11, 83 או 85. נת"צ החדש ברחוב הרצל לא ממש תורם. הרחוב פקוק, אוטובוסים ומוניות ממש זוחלים והתחנה מפוצצת בנוסעים. צוואר בקבוק. ואני חושב על נת"צ ברחוב בלפור בבת ים שעובר בעמצה הרחוב ולכן לא הופך לנתיב חניה מעודף. נראה שזה הפתרון הטוב ביותר. קו 83 מגיע ואני עולה עליו. נסיעה ממושכת ברחוב רוטשילד הפקוק לכל אורכו. מענין איך ניתן לפתור כאן את העניין. אין מקום לנת"צ ובעלי העסקים לעולם לא יסקימו לכזה. ומה שמחמיר את המצב זאת העובדה שרחוב רוטשילד מרכז את רוב התנוע שבין שני חלקי העיר: החלק המערבי והחלק המזרחי. מה תעשו כאן? הפרדה מפלסית לכל האורך? מגיעים לתחנה מרכזית החדשה (והיחידה כבר). האוטובוס נכנס אל תוך התחנה, אל הרציפים לאוטובוסים הבינעירוניים. והנועים שיורדים נאלצים לנפנף בידיים לאלה שנמצאים בתוך מבנה התחנה על מנת להכנס לבפנים. לא ממש ניתן לפתוח את הדלתות מבחוץ. וכך כמעט כל הקווים העירוניים שעוברים בתחנה: נכנסים לרציפים הבינעירוניים. עוד תחנה וסיימתי את המסע. סה"כ זמן ההגעה: 35 דקות ברכבת, 15 ד' המתנה מיותרת ל17א, 10 דקות נסיעה בקו 174 למרכז העיר, 50 ד' המתנה ל85 ו15 ד' נסיעה לתחנת היעד = שעה וחצי. לחזור לחיפה לוקח שעה (רכבת מהשלום לבת גלים והליכה של מספר דקות). עצוב.
אין ויכוח שיש 1000 אפשרויות אחרות אבליש לך 129 של דן יוצא ממסוף אבי האסירים
קרוב מאוד לרכבת עד לקרית 1, כל רבע שעה.
ותודה בכל זאת על העצהיש לך 129 של דן יוצא ממסוף אבי האסירים
קרוב מאוד לרכבת עד לקרית 1, כל רבע שעה.
אתמולתח"צ - חוויות אישיות אחרונות
מתנצל על כל טעיות הכתיב והתחביר בפני כל אלהתח"צ - חוויות אישיות אחרונות
תח"צ - חוויות אישיות אחרונות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.