אליק ומטוטה - לא חושב כמוכם
עקרונית , מי שזוכה בפרס על תחפושת טובה, בהשואה לנוכחים במסיבה - מגיע לו. למה לקנא. אם למשל התחפושת היא העתק משנה שעברה , שהוצגה בהרקדה מסוימת על ידי מישהו אחר - היא כבר פסולה לעד. הרי מי שמצוי במסיבות יודע, שאין חדש תחת השמש. הכל חוזר שוב ושוב. השינוי - במציג. אם המתחפש מוסיף הצגה או מלל, ונראה מוזר , בהשואה לנוכחים האחרים - מגיע לו פרס. אל תשכחו יש מקום ראשון, שני, שלישי והלאה. תנו למסיבה לזרום. אל תכניסו שיקולים אישיים. החוגגים בכל ההרקדות לא יכולים להכתיב למדריך המקומי את הרפרטואר, הכיבוד או ההערכה לתחפושות. זכותו להחליט בעצמו. קראו מה כתב זאב ניסים על האירוע. תמי לא חשבה לבוא להרקדה. רק אחרי שיחת טלפון עם זאב - הגיעה. אני ראיתי את התחפושת שלה בקרית חיים, בהרקדה של אוהד עטיה. היא סרבה להשתתף בתחרות, קבעו אותה - כשופטת. בגמר התחרות הציגה את עצמה. צחקתי מאוד. היא הציגה "מכורה לריקודים", שמנסה להתאים עצמה לבני הזוג שיש לה בכל יום בשבוע. כשטיילה באולם, כזקנה עם מקל , ביום רביעי, כשרקדה בחוג נוסטלגיה, נצבט לבי - ובכל זאת צחקתי , הרי פורים, ומותר "להשתגע". תנו למסיבה לזרום ולכבד את החלטת השופטים. כבר כתבתי ואמרתי לתמי - אם לא היתה מתערבת, ונותנת לקהל להביע את דעתו, היה יותר טוב. לא הפרס עיקר - אלא, השמחה והצחוק. יענקלה לוי