תחרות ספורי אהבה
סרט אמיתי (2) עם הרגשות האלה יצאתי והלכתי עד שהגעתי רחוק מהבית עצרתי פתאום ואמרתי לעצמי מה אני עושה ?! ולמה כל זה ? אני אוהב אותו והוא אותי אוהב ..אני פשוט לא יכול לחיות בלעדיו ..ורצתי מהר הביתה בכדי שאמצא אותו והייתה לי הרגשה שהוא נמצא בבית כי הוא לא יכול בלעדי הגעתי הביתה דפקתי בדלת אף אחד לא ענה דפקתי שוב חזק ושוב אף אחד לא עונה הלב דפק ודפק חזק הוצאתי את מהפתח שיש לי ופתחתי את הדלת נכנסתי ואף אחד לא בבית .. פתאום מבלי לשים לב צעקתי: " לא... לא...לא... אל תעשה לי את זה אל תעזוב אותי אל תהרוס את החיים שלי אל תהרוג את ליבי אתה לא אוהב אותי בגלל זה עזבת אותי אז למה אמרת לי שאתה אוהב אותי למה!!!" הדמעות שלי זולגות בלי הפסקה עד שראיתי שחור בעיניים ונפלתי לרצפה אחרי כמה דקות פתחתי את העיניים וראיתי ת`אור של המחשב דולק אבל האור של הלב לא נמצא .. הסתכלתי על המחשב וראיתי שהוא כתב לי הודעה ושמר אותה על שולחן העבודה של המחשב וזה מה שהיה כתוב: "רצית שאני אומר לך מה אני מרגיש.... אז ככה אני הכי אוהב אותך בעולם תיכנס לבלוג שלי וקרא מה שכתבתי אתמול. זה בדיוק מה שהרגשתי...... שעדיף לי למות מלחיות בלעדיך. אין לך אפילו את המושג הכי קטן לכמה אני אוהב אותך... אז אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם. אני באמת חושב שסבלת מספיק.... אוהב אותך לנצח ולעולם לא אשכח אותך ...... " קראתי את ההודעה ברגע שאני שומע ת`שיר של יהודה פוליקר "איך קוראים לאהבה שלי?" דרך אגב השיר הזה אחד השירים שאני הכי אוהב והייתי אני והוא תמיד שומעים את השיר הזה ואז מתחבקים ומתנשקים והאהבה מתחזקת ניגבתי את הדמעה וצלצלתי אליו: " הלו: מה קורה ? בסדר איפה אתה? באוטובוס אמרתי לך שאני עוזב ונוסע לת"א אבל איפה את עכשיו כבר נסעת ? אני יושב באוטובוס שלוש דקות והאוטובוס נוסע אתה יכול לחזור אלי הביתה? ברגע הזה ניגבתי שוב את הדמעות ולא שמעתי מה אמר ושוב בקשתי ואמרתי " בבקשה תחזור הביתה..אם אתה אוהב אותי תחזור.. טוב שתי דקות אני מגיע ביי ביי " ישבתי עם הדמעות בעיניים וחיכיתי לו מחוץ לבית עצרתי את הדמעות בכוח הסתכלתי עליו בעניים אדומות מרוב דמעות עזרתי לו לקחת את הדברים שלו ואף אחד מאיתנו לא דיבר מילה ,הלכנו בשתיקה עמוקה שנינו עד שהגענו לבית נכנסנו לבפנים זרקנו את הדברים על הרצפה וקפצנו אחד על השני בחיבוק חזק חזק והדמעות זולגות משנינו עם בכי בקול רם... בכינו דקות ארוכות.. ישבנו נרגענו ועל האהבה שלנו דברנו ולישון הלכנו ולמיטה נכנסנו התחבקנו והתנשקנו ואז נרדמנו עם דמעות יבשות נרדמנו ובבוקר התעוררנו בהתחלת יום חדש התאהבנו יותר ויותר התאהבנו יהיה המשך http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=jimosh
סרט אמיתי (2) עם הרגשות האלה יצאתי והלכתי עד שהגעתי רחוק מהבית עצרתי פתאום ואמרתי לעצמי מה אני עושה ?! ולמה כל זה ? אני אוהב אותו והוא אותי אוהב ..אני פשוט לא יכול לחיות בלעדיו ..ורצתי מהר הביתה בכדי שאמצא אותו והייתה לי הרגשה שהוא נמצא בבית כי הוא לא יכול בלעדי הגעתי הביתה דפקתי בדלת אף אחד לא ענה דפקתי שוב חזק ושוב אף אחד לא עונה הלב דפק ודפק חזק הוצאתי את מהפתח שיש לי ופתחתי את הדלת נכנסתי ואף אחד לא בבית .. פתאום מבלי לשים לב צעקתי: " לא... לא...לא... אל תעשה לי את זה אל תעזוב אותי אל תהרוס את החיים שלי אל תהרוג את ליבי אתה לא אוהב אותי בגלל זה עזבת אותי אז למה אמרת לי שאתה אוהב אותי למה!!!" הדמעות שלי זולגות בלי הפסקה עד שראיתי שחור בעיניים ונפלתי לרצפה אחרי כמה דקות פתחתי את העיניים וראיתי ת`אור של המחשב דולק אבל האור של הלב לא נמצא .. הסתכלתי על המחשב וראיתי שהוא כתב לי הודעה ושמר אותה על שולחן העבודה של המחשב וזה מה שהיה כתוב: "רצית שאני אומר לך מה אני מרגיש.... אז ככה אני הכי אוהב אותך בעולם תיכנס לבלוג שלי וקרא מה שכתבתי אתמול. זה בדיוק מה שהרגשתי...... שעדיף לי למות מלחיות בלעדיך. אין לך אפילו את המושג הכי קטן לכמה אני אוהב אותך... אז אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם. אני באמת חושב שסבלת מספיק.... אוהב אותך לנצח ולעולם לא אשכח אותך ...... " קראתי את ההודעה ברגע שאני שומע ת`שיר של יהודה פוליקר "איך קוראים לאהבה שלי?" דרך אגב השיר הזה אחד השירים שאני הכי אוהב והייתי אני והוא תמיד שומעים את השיר הזה ואז מתחבקים ומתנשקים והאהבה מתחזקת ניגבתי את הדמעה וצלצלתי אליו: " הלו: מה קורה ? בסדר איפה אתה? באוטובוס אמרתי לך שאני עוזב ונוסע לת"א אבל איפה את עכשיו כבר נסעת ? אני יושב באוטובוס שלוש דקות והאוטובוס נוסע אתה יכול לחזור אלי הביתה? ברגע הזה ניגבתי שוב את הדמעות ולא שמעתי מה אמר ושוב בקשתי ואמרתי " בבקשה תחזור הביתה..אם אתה אוהב אותי תחזור.. טוב שתי דקות אני מגיע ביי ביי " ישבתי עם הדמעות בעיניים וחיכיתי לו מחוץ לבית עצרתי את הדמעות בכוח הסתכלתי עליו בעניים אדומות מרוב דמעות עזרתי לו לקחת את הדברים שלו ואף אחד מאיתנו לא דיבר מילה ,הלכנו בשתיקה עמוקה שנינו עד שהגענו לבית נכנסנו לבפנים זרקנו את הדברים על הרצפה וקפצנו אחד על השני בחיבוק חזק חזק והדמעות זולגות משנינו עם בכי בקול רם... בכינו דקות ארוכות.. ישבנו נרגענו ועל האהבה שלנו דברנו ולישון הלכנו ולמיטה נכנסנו התחבקנו והתנשקנו ואז נרדמנו עם דמעות יבשות נרדמנו ובבוקר התעוררנו בהתחלת יום חדש התאהבנו יותר ויותר התאהבנו יהיה המשך http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=jimosh