תחרות כלבים

Loosing my life

New member
אני יודעת התייחסתי להודעה שלו

ולא אמרתי שזאת תיאוריה מופרכת,אמרתי שהוא הציג את התיאוריה שזה נכתב למישהי כמשהו מופרך
 
זה כמו עם עמיר בניון.

עם השיר "ניצחת איתי הכל", אני בעצמי חשבתי תמיד שהוא כתב את השיר הזה לאמא שלו, אבל הוא כתב את זה בעצם למוסיקה. פשוט ככה.
 

BecKiY

New member
חח איזו יהירותתת

אישית, מההתחלה כששמעתי את תחרות כלבים הייתי סגורה על הפירוש של עדי. כי זה דיי "כפשוטו" מה שנקרא. אבל מה הקטע לפחד מפירושי אחרים? זה שיר, לכל אחד יש דעה אחרת ואין דעה "נכונה". אולי כשאביתר כתב את השיר הוא חשב על משו אחר לגמריי.. אני נורא נהנית לקרוא פירושים אחרים, באמת. אפילו אם אני לא מסכימה להם, ובעיקר אם הם מופרכים :)
 
......

"הייאוש, הבשר, הגאווה- אוייבים גדולים שאני טיפחתי", זאת לדעתי השורה שמסכמת את כל מה שהוא מרגיש לאורך כל מהלך השיר. כידוע, הוא חזר בתשובה והשירים האלה נכתבו כשהוא חזר בתשובה או בתהליך שקדם לזה, אז אני דווקא אלך על זה שהייאוש, הבשר, והגאווה, שיש להם התייחסות רצינית בדת, הם האויבים הגדולים שהוא בעצמו טיפח, אחרי שרדף אחרי החומריות, ועשה את הטעויות שהוא עשה, שבסוף גרם לו לכוון את התנועה בלי לדעת לאן. ופשוט עכשיו הוא מבין את כל הטעויות האלו שהוא עשה והוא הבין שהרוחניות זה העיקר ולא הבשר, הגאווה והייאוש שעוטפים את כולנו גם אם אנחנו לא שמים לב לזה.
 
זה מה שאמרתי ../images/Emo13.gif

לא קישרתי את זה ספציפית לדת, אבל שיהיה..
 

bmt29

New member
האמת שתמיד אימצתי את הפירוש שלך לשיר

אבל היה חסר לי משהו קטן בו. נראה לי שזה משלים את העניין... JB
 

izzys

New member
שווה להפסיק להיות סמויה רק בשביל להתייחס

לתגובה. נתת פה משמעות שונה לגמרי לשורה מזו שאני פירשתי לעצמי. סחתיין מברום, נתתי לי נקודה למחשבה. מעניין!. מור , ד"א
.
 
חוץ מזה

שבמבט ראשון, כשאמרת "סחתיין מברום" אפילו לא הבנתי שאמרת את זה כי זה הכינוי שלי בסוליד, חחח עד שנפל לי האסימון...
 

izzys

New member
פירושים שלי בד"כ נשארים ביני לבין עצמי,

מהסיבה הפשוטה שבמעבר לכתב ולמילים, הם בד"כ מאבדים מהעוצמה והמשמעות שלהם עבורי. "הרצון לדייק במילים, תכונה מרגיזה מאוד." ואין צורך להוסיף בעצם. נחמד לראות גם אותך פה, מאוד שמחתי לדסקס איתך בכל הנוגע לאביתר עוד בסוליד
.
 
א' כל תודה לכולם על ה"ברוכים הבאים" :))

ודבר שני-פירוש ממש טוב...בערך כמו שאני חשבתי. בדבר אחד אני רק חושבת אחרת-המשפט "בנעליים היפות אני רץ יחף" לדעתי מתכוון שהמששתף שבתחרות חושב כביכול שיש לו נעלים יפות וזה הכל אבל בעצם הוא רץ יחף (הממן הוא דבר חומרי בלבד) באיזה תקופה בחיים הוא כתב את השיר? לפני או אחרי שחזר בתשובה? ודרך אגב הייתי ממש שמחה לשמוע מאיבתר בנאי עצמו מה הפירוש של השיר. הוא נכנס לפורום מתישהו או שלמישהו בפורום יש איזה קשר איתו?
 
אני חושב שזה כבר אחרי.

למשל קראתי טקסטים שלו משיר טיול, ושם הוא התחיל, לפחות ע"פ המקורות הרשמיים של מומה, את המסע הרוחני שלו אחרי שהוא שהה בהודו אם אני לא טועה, והם שונים לגמרי, למשל בראשית, שם הוא מדבר (לדעתי) נגד האדם, שיוצר לעצמו מין בורא עולם, ונותן לו פירוש משל עצמו. ואביתר עצמו יוצא נגד זה, ואומר- נו את זה אפשר לראות כל ערב בטלויזיה. זה באופן כללי מה שיצא לי לחשוב על השיר. אלה הטקסטים שמאפיינים את התקופה הזו, אבל תחרות כלבים לגמרי שונה, ושם אביתר נשמע הרבה יותר בטוח באמונה שלו, והרבה פחות ספקן. זה מאפיין אותו לאורך כל האלבום האחרון. מה שאני אוהב באביתר בנאי שכל אלבום שלו שונה לגמרי מהקודם. הראשון נשמע יותר כמו יצירה קלאסית (עוד הרבה לפני שהוא חזר בתשובה), כאדם שלא שם יותר מדי על העולם, ויותר מתרכז בעצמו, והאלבום הזה מציג בחור ציני וקר יותר. את האלבום השני עוד לא שמעתי במלואו, אבל את הטקסטים קראתי, וזה ממש משקף את התקופה שבה הוא היה נתון באופן אישי. הוא התחיל ללכת לצד היותר רוחני של החיים, פחות להתרכז בעצמו, ולהתחיל לשאול שאלות, מזה רוח, ומה זה נפש, ומה זה בורא. והאם יש לו מקום אצלנו בחיים? או האם סה"כ זה סתם דמות שהאדם יצר, או שיש בזה בכל זאת משהו? באלבום השני הוא כבר נשמע הרבה יותר שלם, והרבה יותר בטוח במה שהוא חושב על החיים. איך שמה שעכשיו זה לא העיקר, והחומר זה לא העיקר, והנפש, והבורא, וההתקרבות אל הבורא זה העיקר. אני רואה את זה כתהליך התבגרות מסויים. למרות שמבחינה מוזיקאלית האלבום הראשון הרבה יותר עשה לי את זה, והוא הרבה יותר מרשים. אבל יש משהו באלבום השלישי שנוגע בי הרבה יותר (אולי מהסיבה שגם אני דיי קרוב לנושא), והטקסטים שם יותר מדברים אליי. כתבתי סיפור ענקי, מצטער.
 
../images/Emo12.gif

אני רואה באופן שונה לחלוטין את האלבום השני. לדעתי הוא בכלל הרבה יותר מבולבל ומתוסכל מהאלבום הראשון. ו"בראשית" יוצא כנגד האדם וכנגד הרעיון של בורא עולם.. הוא אומר שם שהאמונה רק מייצרת קונפליקטים ורוע בעולם (שזה נכון, רק תלוי לאן אתה לוקח את זה..) "בראשית" נכתב בכלל על רצח רבין, על אדם ספציפי שבחר לקחת את החוק לידיו ולפי אמונתו לגזול חיים של אדם אחר שהאמין בדרך אחרת ומכאן הגיע כל הכעס כלפי האמונה שיכולה להגיע למקומות כאלו זוועתיים.. ("המאמין הלאומי, טרוריסט לאומני, זה לא אלוהי האדמה, זה אלוהי הפחד, אל הנקמה" וכו' וכו'..) כלומר, בשיר הזה ספציפית הוא יוצא כנגד הדת והאמונה בגלל הדברים שהיא גורמת לאנשים לעשות. הוא לקח את הכיוון הפנאטי של האמונה ויצא נגדו. נגד הכפייה, נגד לקיחת החוק לידיים, נגד מה שהאדם הגדיר כ"חוקי התורה" ומכריח אחרים לפעול לפי זה.. יש כאן כעס מאוד גדול על אלוהים וספקנות מאוד גדולה בדבר קיומו. אני רואה בשיר הזה בעיקר את השאלה- אם יש אלוהים, אז למה ככה אנחנו נראים? בין האלבום השני לשלישי הוא כבר מצא את התשובה שלו באופן אישי ובחר בדרך שלו ביחס אל הדת אבל אני ממש לא מסכימה שבאלבום השני הוא יותר "רוחני" ושהוא פחות מתרכז בעצמו, ראיתי באלבום את ההפך הגמור...
 
ממממממממממממממממממ

יכול להיות, אני לא בנאדם שיודע לגשת למילים. הרבה שירים טובים שהרבה מחשיבים אותם כגאוניים מבחינת ליריקה, אני ממש אוהב פשוט בגלל שהשיר נשמע טוב. זה קורה לי המון אצל פינק פלויד לדוגמה. יכול להיות שזה באמת מה שהוא התכוון...
 
ממממ

יש בזה משהו ומצד שני שיר כמו 'עדר של שוורים' או שורות כמו 'גוף אני רוצה, לא את הנייר הזה, לעוף אני רוצה', 'בחוץ שמלות קצרות, הכל בהילוך מיני'.. מראות סוג של ניצנוצים של העמקה ברוחניות לעומת החומר.. למרות שאני גם מוצא את זה אצלו באלבום הראשון.
 
למעלה