תחרויות...
- פותח הנושא תםטםOHIO
- פורסם בתאריך
אמממ... לא?
אני לא מתחרה, בעיקר כי אני לא ממש ברמה להתחרות. האמת שיצא לי לחשוב על העניין לאחרונה ותהיתי כמה התחרות שווה את ההשקעה בה לדעתי - ואני לא בטוחה. לי אישית הרכיבה משמשת תחביב, ואני לא מרגישה צורך בנצחון בתחרות כדי לאושש את הרמה שלי בעיני עצמי. מצד שני, בחווה הקודמת שלי השתתפתי פעמיים בתחרות פנימית, וזה היה מאד כיף. מצד שלישי, עיקר ההנאה שלי בתחרויות ההן היתה ההתמודדות עם מסלול מורכב יותר ממה שיש לי בדרך כלל בשיעורים, החל מהפחד בהתחלה (איך אני אזכור סדר של עשרה מכשולים? השתגעתם?) וכלה בתחושת ההישג בסוף, כשאכן הצלחתי להתמודד עם המסלול המאתגר ואפילו נהניתי מאד מהמקצה. יצא לי לשמוע מהורים של ילדים שמתחרים קצת על ההוצאות הכרוכות בתחרויות, ובעיני כרגע מדובר על השקעה מוגזמת. מצד שני, לו הייתי שולחת ילד שלי לרכיבה והיתה לו היכולת להצטיין, אולי הייתי משקיעה בו את המאמץ הזה. בשבילי כרגע זה לא מספיק חשוב בשביל להשקיע את הזמן, הכסף וההתעסקות רק על מנת להתחרות.
אני לא מתחרה, בעיקר כי אני לא ממש ברמה להתחרות. האמת שיצא לי לחשוב על העניין לאחרונה ותהיתי כמה התחרות שווה את ההשקעה בה לדעתי - ואני לא בטוחה. לי אישית הרכיבה משמשת תחביב, ואני לא מרגישה צורך בנצחון בתחרות כדי לאושש את הרמה שלי בעיני עצמי. מצד שני, בחווה הקודמת שלי השתתפתי פעמיים בתחרות פנימית, וזה היה מאד כיף. מצד שלישי, עיקר ההנאה שלי בתחרויות ההן היתה ההתמודדות עם מסלול מורכב יותר ממה שיש לי בדרך כלל בשיעורים, החל מהפחד בהתחלה (איך אני אזכור סדר של עשרה מכשולים? השתגעתם?) וכלה בתחושת ההישג בסוף, כשאכן הצלחתי להתמודד עם המסלול המאתגר ואפילו נהניתי מאד מהמקצה. יצא לי לשמוע מהורים של ילדים שמתחרים קצת על ההוצאות הכרוכות בתחרויות, ובעיני כרגע מדובר על השקעה מוגזמת. מצד שני, לו הייתי שולחת ילד שלי לרכיבה והיתה לו היכולת להצטיין, אולי הייתי משקיעה בו את המאמץ הזה. בשבילי כרגע זה לא מספיק חשוב בשביל להשקיע את הזמן, הכסף וההתעסקות רק על מנת להתחרות.
Crazy Horse Lover
New member
אני מתחילה להתחרות.. =]
אני מתכננת להתחיל להתחרות בקרוב בדרסז' וקפיצות.. =] הבעיה בלהתחרות בדרסז' זה כל הציוד.. אני צריכה לקנות ג'קט דרסז' וזה עולה 750₪ וזה די בעייתי.. XD אבל בקפיצות אני יכולה להתחרות..
אני מתכננת להתחיל להתחרות בקרוב בדרסז' וקפיצות.. =] הבעיה בלהתחרות בדרסז' זה כל הציוד.. אני צריכה לקנות ג'קט דרסז' וזה עולה 750₪ וזה די בעייתי.. XD אבל בקפיצות אני יכולה להתחרות..
תחרויות (שרשרתי....)
לדעתי הלא מקצועית והלא משוחדת בכלל תחרויות זה דבר טוב (למי שמסוגל להתמודד עם זה) לא רק בעולם הסוסים אלא גם בכלל (למרות שבעולם הסוסים זה הרבה יותר קשה) עם איזכור המילה תחרות עולה אצלי מעיין אווירה כזאת של מתח וציפייה בתור מתחרה צעירה אני זוכרת את ההתרגשות שלפני הכניסה למקצה את החזרה האחרונה על המסלול לפני שאני נכנסת את האסיסטנט שטיפל לי בסוס והכין אותו שיהיה הכי יפה שאפשר (סוס מקומי מה אתם מצפים?) עכשיו אחרי 5 שנים של תחרויות עדיין יש לי את זה אני עדיין עוברת על המסלול בראש אבל עכשיו שלא כמו אז לא הייתי חושבת בזמן המסלול איך לתקן את הסוס כדי שיגיע טוב יותר למכשול הבא פשוט נכנסתי ורצתי עכשיו אני נכנסת מסתכלת על המסלול מסתכלת אל השופט הוא נותן אישור ואני נכנסת וכול הזמן אני חושבת איך להגיע למכשול הבא בצורה שתהיה הכי נוחה לסוס שלי לבצע אותו (אז היה לי מוח היפראקטיבי היום גם יש אבל יש גם יותר שליטה). מבחינת ההישגים יש הרבה זה עוזר לצבור בטחון לדעת שלא משנה מה אני יוכל לעשות את זה גם אם העולם יתמוטט אני יוכל לעשות את זה! (ככה לפחות אצלי...) אתם גם מכירים אנשים אחרים בעלי אותו תחום עניין לא משותף בכלל! וגם זוכים לראות אנשים אחרים מתחרים ולומדים מהטעויות שלהם (אם אתם יודעים לזהות אותן). השאלה האם להתחרות היא לא רלוונטית מבחינתי אני התחריתי כבר זה לא ממש משנה לי אבל לאלה שמתלבטים אני מציעה לחשוב טוב ולדבר עם המאמן שלכם אולי הוא יסכים שעוד שנה אחת של אימון תעשה לכם רק טוב יותרולדבר כמובן גם עם ההורים אל תשכחו שתחרויות זו הוצאה לא מבוטלת בכלל (מנסיון כואב ומר שלי) בהצלחה לכולם!!
לדעתי הלא מקצועית והלא משוחדת בכלל תחרויות זה דבר טוב (למי שמסוגל להתמודד עם זה) לא רק בעולם הסוסים אלא גם בכלל (למרות שבעולם הסוסים זה הרבה יותר קשה) עם איזכור המילה תחרות עולה אצלי מעיין אווירה כזאת של מתח וציפייה בתור מתחרה צעירה אני זוכרת את ההתרגשות שלפני הכניסה למקצה את החזרה האחרונה על המסלול לפני שאני נכנסת את האסיסטנט שטיפל לי בסוס והכין אותו שיהיה הכי יפה שאפשר (סוס מקומי מה אתם מצפים?) עכשיו אחרי 5 שנים של תחרויות עדיין יש לי את זה אני עדיין עוברת על המסלול בראש אבל עכשיו שלא כמו אז לא הייתי חושבת בזמן המסלול איך לתקן את הסוס כדי שיגיע טוב יותר למכשול הבא פשוט נכנסתי ורצתי עכשיו אני נכנסת מסתכלת על המסלול מסתכלת אל השופט הוא נותן אישור ואני נכנסת וכול הזמן אני חושבת איך להגיע למכשול הבא בצורה שתהיה הכי נוחה לסוס שלי לבצע אותו (אז היה לי מוח היפראקטיבי היום גם יש אבל יש גם יותר שליטה). מבחינת ההישגים יש הרבה זה עוזר לצבור בטחון לדעת שלא משנה מה אני יוכל לעשות את זה גם אם העולם יתמוטט אני יוכל לעשות את זה! (ככה לפחות אצלי...) אתם גם מכירים אנשים אחרים בעלי אותו תחום עניין לא משותף בכלל! וגם זוכים לראות אנשים אחרים מתחרים ולומדים מהטעויות שלהם (אם אתם יודעים לזהות אותן). השאלה האם להתחרות היא לא רלוונטית מבחינתי אני התחריתי כבר זה לא ממש משנה לי אבל לאלה שמתלבטים אני מציעה לחשוב טוב ולדבר עם המאמן שלכם אולי הוא יסכים שעוד שנה אחת של אימון תעשה לכם רק טוב יותרולדבר כמובן גם עם ההורים אל תשכחו שתחרויות זו הוצאה לא מבוטלת בכלל (מנסיון כואב ומר שלי) בהצלחה לכולם!!
NO MaTaN THIS CHIC
New member
מסכים עם כל מילה שלך..
dixie chick
New member
ההשגים שאני הרגשתי בתחרות היו
לדחוף את עצמי אל מעבר לגבולות שהיו לי לפני כן, להשתדל להוציא הכי טוב שיש מעצמי ומהסוס ימי התחרות עצמם הם קריעת תחת לא קטנה (הטיפול בסוסים, העזרה לכולם, השמירות, השינה בשטח, מחסור בארוחות מסודרות) וזה היה גם סוג של מבחן סיבולת ותשומת לב מירבית, סוג של להתמודד עם תנאי לחץ ותנאי שטח ולהוציא הכי טוב שיש (וגם להראות הכי טוב שיש...) וכל מי שמתחרה כאן ומצא את עצמו מחכה ב5 בבוקר ליד השירותים הסגורים שיפתחו, או מצה את עצמו יושב רועד מקור ב3 לפנות בוקר ומביט על סוסים קשורים בשורה וישנים בעמידה ומת לישון בעצמך, יודע על מה אני מדברת... אחרי זה כמובן שגדלתי והתפנקתי (והתארגנתי על סידורי לינה נורמליים) אבל התחרויות הראשונות שלנו היו בגשם, בחוץ, בשקי שינה וליד הסוסים שלא יברחו או חס וחלילה יקרה להם משהו (למרות שבלילה שבו באמת קרה משהו כולם נחרו ואף אחד חוץ ממני לא התעורר מהצעקות של עובר אורח תמים שצעק לנו לקום...) להתחרות- כן בהחלט ולמרות הכל, התחרויות זכורות לי כמקום של גיבוש, מקום של פגישת חברים ומכרים, מקום של לימוד (בצפיה, ברכיבה במקומות זרים ותחת לחץ), מקום של כיף וסיפוק גם מהימים עצמם. ההשגים בתחרות הם גם המקום של הגאווה (מעצם היותך מתחרה שזה לא מובן מאליו), המקום של היציאה מהשגרה (בגדים אחרים, צחצוח כל דבר אפשרי, רכיבה במקום זר עם סוסים זרים, דחיפת הסוס למכסימום שזה משהו שלא קורה בחיי היומיום אלא אך ורק במקצה), המקום של המחשבה והכיון בזמן האימון (כי מתכוננים למשהו, יש למה לצפות).
לדחוף את עצמי אל מעבר לגבולות שהיו לי לפני כן, להשתדל להוציא הכי טוב שיש מעצמי ומהסוס ימי התחרות עצמם הם קריעת תחת לא קטנה (הטיפול בסוסים, העזרה לכולם, השמירות, השינה בשטח, מחסור בארוחות מסודרות) וזה היה גם סוג של מבחן סיבולת ותשומת לב מירבית, סוג של להתמודד עם תנאי לחץ ותנאי שטח ולהוציא הכי טוב שיש (וגם להראות הכי טוב שיש...) וכל מי שמתחרה כאן ומצא את עצמו מחכה ב5 בבוקר ליד השירותים הסגורים שיפתחו, או מצה את עצמו יושב רועד מקור ב3 לפנות בוקר ומביט על סוסים קשורים בשורה וישנים בעמידה ומת לישון בעצמך, יודע על מה אני מדברת... אחרי זה כמובן שגדלתי והתפנקתי (והתארגנתי על סידורי לינה נורמליים) אבל התחרויות הראשונות שלנו היו בגשם, בחוץ, בשקי שינה וליד הסוסים שלא יברחו או חס וחלילה יקרה להם משהו (למרות שבלילה שבו באמת קרה משהו כולם נחרו ואף אחד חוץ ממני לא התעורר מהצעקות של עובר אורח תמים שצעק לנו לקום...) להתחרות- כן בהחלט ולמרות הכל, התחרויות זכורות לי כמקום של גיבוש, מקום של פגישת חברים ומכרים, מקום של לימוד (בצפיה, ברכיבה במקומות זרים ותחת לחץ), מקום של כיף וסיפוק גם מהימים עצמם. ההשגים בתחרות הם גם המקום של הגאווה (מעצם היותך מתחרה שזה לא מובן מאליו), המקום של היציאה מהשגרה (בגדים אחרים, צחצוח כל דבר אפשרי, רכיבה במקום זר עם סוסים זרים, דחיפת הסוס למכסימום שזה משהו שלא קורה בחיי היומיום אלא אך ורק במקצה), המקום של המחשבה והכיון בזמן האימון (כי מתכוננים למשהו, יש למה לצפות).
אני, קים ותחרויות
בעיקר בשביל לעבוד על להשאר רגועה בעצמי ושקים תלמד להתמודד עם מקומות שונים, סביבות שונות ומצבים שונים. כלומר, אני מתייחסת לתחרויות כחלק מהאילוף, של קים.. וגם של עצמי
כמובן שזה כיף, האדרנלין והאתגר.. אבל ההוצאות והסיבוכים באמת מייגעים. בעקרון תכננתי להתחרות קצת השנה.. אבל עקב כל מיני אילוצים ועיקובים, זה לא יוצא לפועל בנתיים. אני כבר על סף לוותר על הרעיון לגמרי. אבל בהזדמנות שתהיה לי, אני מתארת לעצמי שנצא..
בעיקר בשביל לעבוד על להשאר רגועה בעצמי ושקים תלמד להתמודד עם מקומות שונים, סביבות שונות ומצבים שונים. כלומר, אני מתייחסת לתחרויות כחלק מהאילוף, של קים.. וגם של עצמי
NO MaTaN THIS CHIC
New member
קצת באיחור../images/Emo3.gif
אני מתחרה רכיבה מערבית כבר שנתיים העונה התחרתי בקאטינג,הורסמנשיפ וטרייל,ואני חושב שחשוב להתחרות,אבל,זה לא מתאים לכל אחד..בתחריות יש המון לחץ,הלחץ של המקצה אם אני יטעה במסלול ויפסל,אם השופט יתן לי פלוס ככה או פנלטי על זה או אם אני יקח מקום או לא יקח מקום.וזה מלחיץ(אותי לפחות) יש כאלה שלא מתאים להם לרכב כל יום עד 11 בלילה בשבוע של התחרות(אני מדבר על עצמי ..האימוני קאטינג לוקחים שעות
)או לרכב ב5 בבוקר לפני התחרות. אני חושב שצריך להגיע לתחרות אך ורק כשאתה נמצא ברמה גבוהה מספיק ולא כרוכב מתחיל כי זה סתם יכול ליצור טראומות ולחצים מיותרים. בתחרויות אתה מקבל המון כמו סיפוק מאוד גדול והנאה..אבל בואו נודה אם אתה לא מצליח אתה מבואס לגמריי יש כאלה שיותר יש כאלה שפחות אבל זה לא צריך להיות ככה אתה להגיד לעצמך "לא נורא,מקצה הבא נצליח יותר" אצלי למשל זה לא קרה בהתחלה.. ונורא התבאסתי כשלא הצלחתי וממש הייתי בדיכאון אבל הרמתי את הראש התאמנתי קשה וזה השתלם ולאט לאט עם הניסיון אני נותן לזה פחות ופחות להשפיע עליי כי אני רואה שיש לי גם הרבה הצלחות.. בישבילי תחריות זה הדבר הכי כיף בעולםםם לשבת בערב עם כל החברה לעשות על האש לרכב בקור כלביםםם ולמות מצחוק מרוב עייפות וקור אתה ישן איזה שעתיים בלילה וכל רעש הכי קטן אתה מתעורר כי אתה חושב שאיזה סוס מעמדות קשירה השתחרר ובא לרמוס אותך (זה מעצבן..אבל כיףףף
)...אני מחכה לזה כל הזמןן חחחח איזה כיף זה ללבוש חולצת תצוגה ללבוש צ'אפס לעלות על הסוס ולדעת שיש לך כמה דקות להיות במגרש לבד ולהראות מה אתה יודע..זה בשבילי הדבר הכי כיף בעולםם תסלחו לי כן..אבל ללכת לאוהל של חבר מחווה אחרת ולשים מוזיקה טראנס ולשגע אותו זה הכי מצחיק בעולם גם אם אתה חוטף מכות אחר כך.. אז אני חושב שכל אחד צריך לחוות את זה מתישהו בחיו כרוכב
אני מתחרה רכיבה מערבית כבר שנתיים העונה התחרתי בקאטינג,הורסמנשיפ וטרייל,ואני חושב שחשוב להתחרות,אבל,זה לא מתאים לכל אחד..בתחריות יש המון לחץ,הלחץ של המקצה אם אני יטעה במסלול ויפסל,אם השופט יתן לי פלוס ככה או פנלטי על זה או אם אני יקח מקום או לא יקח מקום.וזה מלחיץ(אותי לפחות) יש כאלה שלא מתאים להם לרכב כל יום עד 11 בלילה בשבוע של התחרות(אני מדבר על עצמי ..האימוני קאטינג לוקחים שעות
כל עולמי סוסים
New member
תחרות= משהו חדש
אני מתחילה להתחרות בעונה שמגיעה (מתחילה מפורים נראלי- ווסטרן). תמיד רציתי להתחרות, ולא כדי לקחת מקום. בתחרות אני רואה אפשרות להתקדם יותר ברכיבה, להכיר עוד צד של ענף הרכיבה- הצד התחרותי. ללמוד יותר ולהשתפר בעבודה שלי עם הסוס. ללמוד דברים חדשים (נגיד טרייל). אני בעד להתחרות כי הן מאפשרות לראות רמת התקדמות מתחרות לתחרות. באמת, המקום שאני אקבל זה אחד הדבירם הפחות חשובים לי, מה שהכי חשוב לי זה מה שכתבתי למעלה. בגלל זה, אם אני אתחרה, אני לא אקח סוס אוטומט או סוס תותח, אלא סוס שיש מה לעבוד איתו, סוס יותר קשה ומאתגר. סוס שאפשר ממש ללמוד ממנו.
אני מתחילה להתחרות בעונה שמגיעה (מתחילה מפורים נראלי- ווסטרן). תמיד רציתי להתחרות, ולא כדי לקחת מקום. בתחרות אני רואה אפשרות להתקדם יותר ברכיבה, להכיר עוד צד של ענף הרכיבה- הצד התחרותי. ללמוד יותר ולהשתפר בעבודה שלי עם הסוס. ללמוד דברים חדשים (נגיד טרייל). אני בעד להתחרות כי הן מאפשרות לראות רמת התקדמות מתחרות לתחרות. באמת, המקום שאני אקבל זה אחד הדבירם הפחות חשובים לי, מה שהכי חשוב לי זה מה שכתבתי למעלה. בגלל זה, אם אני אתחרה, אני לא אקח סוס אוטומט או סוס תותח, אלא סוס שיש מה לעבוד איתו, סוס יותר קשה ומאתגר. סוס שאפשר ממש ללמוד ממנו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.