תחרה

serpentine

New member
תחרה

כשהוא היה הנבל, היא פרטה בדמדומים מיתריו. הוא נתן לה אש מוקפת מים לא שקופים. שרכי שמלתה נותרו לידיו, עודנה זוכרת כיצד פרם בערגה כל חוט בשמלת התחרה. היא קראה לו ``אהבה`` והוא ידע אותה. כל פעם כשעיניהם פגשו, בכל פעם כשהחום עלה, כשהאש גברה על המים. היא זוכרת והוא יודע - המים נותרו טיפות מהעיניים, הם יפגישו לב אל לב, להבות גופו לזיעתה המחלחלת, פוגש ידיה, נושק לה, מתעורר.
 

שמים1

New member
המיית הנבל ../images/Emo79.gif

הגלים עיוורים בלילה המייתם אינה נשמעת למרחוק, רק הצלילים מתנגנים בלאט בין הדממות מילים של כאב מבעד לשפתיים רכות. תן לי בשטפון מילים נהדר למתוח מיתריי הקשת בהמיית הנבל לפסוח על כאבי נשמתך. אהבתי את מאור עינייך הנכבש בזוהר כוכבי מרום את סער תשוקותיך הנוגעות בי בעת חלום. פיסת חיים בתוכך מתעמעמת מלמל בלהט את שמי, צלול אל רוך המבט שבעיני לקטוף פרחי תשוקתי.
 

ריקי די

New member
לחש

אל אורך גופי הבאת לילותיך והיו רכים ונמתחים, חדורים קרני ירח ולהט כוכבים. ולא היו פינות אפלות בינינו, מיטה מוקצפת, איבר קופצני ווילונות שיחקו בלחש אל פני הירח שיר ערש. בין קירות ורודים באת, שוחה במסתריי תולש רזים בחשכה.
 
למעלה