תחנת דלק
סיפור היום מוקדש למוניק זוכרים שהיינו בהולנד עם הרכבת ואשתי המדהימה? אז יום לפני כן, באנו לתחנת הדלק שליד שדה התעופה, כדי לתדלק את הרכב ולהחזירו לחברת ההשכרה, כדי להיות מוכנים לנסיעה ברכבת ללונדון. (אני הגעתי ללונדון ואשתי לפריז), אבל זה לא הסיפור. בהולנד, וזה ככה בעוד מקומות רבים בעולם, אתה מגיע לתחנת דלק, מתדלק לבד, מנקה את השמשה עם מגב ודלי עם סבון שיש שם, וניגש לתוך המשרד, מאחורי הדלפק יש את המוכר, שאתה מוסר לו את מספר המשאבה, ומשלם לו.... באותו "משרד" יש מין קיוסק כזה, ויש שם שולחנות לקפה ועוגה וגם שירותים, וניתן לקנות שתייה, עוגות פיצוחים וחטיפים שונים. בדרך כלל אני תמיד מת להשתין כשאני מגיע לתחנת דלק והפעם השרותים היו סגורים. סימנתי לאיש שמאחורי הדלפק שאני צריך להשתין והוא אמר לי שהשרותים מקולקלים, סתומים..... הוא כנראה התעצל לנקות, וסגר את השרותים. אשתי הזמינה 2 קפה, קוקה קולה וכמה שקיות צ'יפס, והלכה לכיוון אחד השולחנות, בשאר השולחנות ישבו כמה משפחות של הורים וילדים, שהיו בהפסקה, כמונו, לקראת המשך הטיול המהנה, ברחבי הולנד. יצאתי לרגע מאחורי המבנה שהוא מין "מסעדת דרכים" תחנת דלק.... הלכתי לקיר החיצוני, היכן שאיש לא רואה אותי, שיחררתי את מכנסי, פתחתי את הריצ'רץ, שלפתי את הקטן שלי, והתחלתי להשתין, תוך כדי חיוכים והרגשת הקלה שמצאתי היכן להשתין, הסתכלי עליו בהנאה מופרזת, וראיתי שאני משתחרר לאט לאט הלחץ השתן שהעיק עלי, ניפנפתי בכלי שלי, להעיף כל טיפה מיותרת, הסתכלתי עליו שוב בהנאה, חייכתי, והחזרתי אותו למכנסיים, סגרתי את הריצ'רץ וחזרתי ל"מסעדה" לשתות את הקפה עם אשתי ולהמשיך בנסיעה.... מיד כשנכנסתי, ראיתי את מבטי כל היושבים מסתכלים עלי ומתפקעים מצחוק, לא הבנתי במה מדובר, חשבתי שהם צוחקים מתמונה שראו בטלביזיה שהייתה תלוייה על זרוע בקיר שממול. ישבתי על הכסא, לקחתי את הקפה ליד, ופתאום...... אני מסתכל על הקיר שלפני רגע עמדתי שם והשתנתי לי בהנאה..... הקיר היה שקוף, מבחוץ לא רואים את פנים המסעדה, ומבפנים רואים הכל!!!!! לקחתי את אשתי וברחנו משם מבלי לגמור את הקפה, לקול צחוקם של הנוכחים.
סיפור היום מוקדש למוניק זוכרים שהיינו בהולנד עם הרכבת ואשתי המדהימה? אז יום לפני כן, באנו לתחנת הדלק שליד שדה התעופה, כדי לתדלק את הרכב ולהחזירו לחברת ההשכרה, כדי להיות מוכנים לנסיעה ברכבת ללונדון. (אני הגעתי ללונדון ואשתי לפריז), אבל זה לא הסיפור. בהולנד, וזה ככה בעוד מקומות רבים בעולם, אתה מגיע לתחנת דלק, מתדלק לבד, מנקה את השמשה עם מגב ודלי עם סבון שיש שם, וניגש לתוך המשרד, מאחורי הדלפק יש את המוכר, שאתה מוסר לו את מספר המשאבה, ומשלם לו.... באותו "משרד" יש מין קיוסק כזה, ויש שם שולחנות לקפה ועוגה וגם שירותים, וניתן לקנות שתייה, עוגות פיצוחים וחטיפים שונים. בדרך כלל אני תמיד מת להשתין כשאני מגיע לתחנת דלק והפעם השרותים היו סגורים. סימנתי לאיש שמאחורי הדלפק שאני צריך להשתין והוא אמר לי שהשרותים מקולקלים, סתומים..... הוא כנראה התעצל לנקות, וסגר את השרותים. אשתי הזמינה 2 קפה, קוקה קולה וכמה שקיות צ'יפס, והלכה לכיוון אחד השולחנות, בשאר השולחנות ישבו כמה משפחות של הורים וילדים, שהיו בהפסקה, כמונו, לקראת המשך הטיול המהנה, ברחבי הולנד. יצאתי לרגע מאחורי המבנה שהוא מין "מסעדת דרכים" תחנת דלק.... הלכתי לקיר החיצוני, היכן שאיש לא רואה אותי, שיחררתי את מכנסי, פתחתי את הריצ'רץ, שלפתי את הקטן שלי, והתחלתי להשתין, תוך כדי חיוכים והרגשת הקלה שמצאתי היכן להשתין, הסתכלי עליו בהנאה מופרזת, וראיתי שאני משתחרר לאט לאט הלחץ השתן שהעיק עלי, ניפנפתי בכלי שלי, להעיף כל טיפה מיותרת, הסתכלתי עליו שוב בהנאה, חייכתי, והחזרתי אותו למכנסיים, סגרתי את הריצ'רץ וחזרתי ל"מסעדה" לשתות את הקפה עם אשתי ולהמשיך בנסיעה.... מיד כשנכנסתי, ראיתי את מבטי כל היושבים מסתכלים עלי ומתפקעים מצחוק, לא הבנתי במה מדובר, חשבתי שהם צוחקים מתמונה שראו בטלביזיה שהייתה תלוייה על זרוע בקיר שממול. ישבתי על הכסא, לקחתי את הקפה ליד, ופתאום...... אני מסתכל על הקיר שלפני רגע עמדתי שם והשתנתי לי בהנאה..... הקיר היה שקוף, מבחוץ לא רואים את פנים המסעדה, ומבפנים רואים הכל!!!!! לקחתי את אשתי וברחנו משם מבלי לגמור את הקפה, לקול צחוקם של הנוכחים.
