תחנות האוטובוס המדהימות של פריז
תחנות האוטובוס המדהימות של פריז
בעבר הללתי את התחנה הלונדונית, אבל התחנות החדשות של פריז קוברות את אלה שבתמזה... בבלוג של מתכנן התחבורה, ג'ארט וולקר, יש פוסט לגבי התחנות הללו ומה שהן עושות כדי לקדם את תדמיתה ואיכותה של רשת האוטובוסים.
כמובן שדבר ראשון צריך לפשט את הרשת, ויש כבר צעדים כאלה בירושלים וחיפה. לגבי גוש דן עדיף שלא אדבר...
תרגמתי עבורכם בתרגום מהיר.
מקור (באנגלית):
http://humantransit.org/2016/09/paris-the-triumph-of-the-bus-stop.html
האם לדעתכם שירות האוטובוסים לעולם אינו "קבוע" כמו שירות הרכבות? ובכן, הדבר תלוי בכמות התשתיות שמוקמות ועד כמה הן מכריזות בגאווה שהנה – אוטובוסים הם חלק הכרחי מהנוף העירוני, כמותג וכנותן הזדמנויות.
בכל פעם שאני מבקר בפריז יש משהו חדש בתחבורה הציבורית שלה, אבל דגלי תחנות האוטובוס החדשים הללו, שמוצבים בכל תחנה בעיר, הם יוצאים מן הכלל.
גובהם כ-4 מטר, והם מתנשאים הסככה. בלילה הם השילוט הבולט ביותר ברחוב באופן מובהק.
בתמונה השניה ניתן לראות שלכל תחנה יש שם שמחזק את תחושת המיקום בעיר. (בלילה אלה השלטים הכי קלים לקריאה כך שיש להם ערך ניווטי מעבר לתחבורה ציבורית.) לכל קו מופיעים מספרו ויעדו (שמציין את כיוון הנסיעה) ומספר הדקות עד להגעת האוטובוס הבא. לנוסע שמכיר את הרשת אין צורך להסתכל מטה כדי לדעת את מיקומו ומתי צפוי להגיע אוטובוס.
בתמונה השלישית רואים תחנה בשעות האור. אין לי תמונה טובה של כל הסככה, אבל יש בה את כל הדברים שניתן לצפות מתחנת רכבת קלה, כולל מפות של כל קו, מפת רשת כללית, מפת מטרו ורכבות איזוריות, לוחות זמנים ומידע על תעריפים. יש לה גם תצוגת זמן אמת יותר מורחבת הכוללת מספר נסיעות קרבות.
מצד שני, מה חסר? אין בתחנות הללו את הדברים המיותרים שחבריי חובבי האדריכלות והסביבה העירונית מציעים לעיתים קרובות, כגון תכנון אדריכלי ייחודי; או תכונות קהילתיות כגון מכונת קפה או ספרייה. בעיר גדולה יש הרבה תחנות, הרעיונות החשובים הם כאלה שאפשר ליישם בקנה מידה כלל עירונית. בכל מקרה, ככל שיש לך יותר כבוד לרשת האוטובוסים, כך ניתן להלל אותה בזכות עצמה והחירות שהיא מעניקה ולא להוסיף עליה הסחות דעת.
כשהתגוררתי בפריס ב-1986, האוטובוסים והסככות שלהם היו כמו שמכירים בארצות הברית: בסיסיים, פונקציונליים אבל לעיתים מלוכלכים ובלתי-מתוחזקים. ההנחה היתה שהמטרו והרכבת האיזורית היו תחבורה "רצינית" ושהאוטובוסים לא היו חשובים כל כך. התשתית חיזקה את המסר הזה.
כל זה השתנה. אוטובוסים כל כך נחמדים, עד שקשה להבחין בינם לבין רכבות קלות. ברחובות רבים יש נתיבי תחבורה ציבורית. ועכשיו, עם עמודי המידע שהצגתי, מציאת תחנת אוטובוס היא קלה יותר אפילו מאשר למצוא תחנת מטרו, וכמעט קל להשתמש בהן כמו במטרו.
ישנם מספר עקרונות:
אבל הנקודה הגדולה היא זו: אוטובוסים יכולים להיות משחררים ויעילים ככל שהעיר שלך רוצה שהם יהיו. ככל שיהיו יותר יעילים ומשחררים, כך ראוי לציין אותם בתשתית התומכת. תחנת האוטובוס היא אחת הסימנים הגדולים, לכל אנשי העיר, לגבי יחס הקהילה כלפי אוטובוסים ולקוחותיהם.
תחנות האוטובוס המדהימות של פריז
בעבר הללתי את התחנה הלונדונית, אבל התחנות החדשות של פריז קוברות את אלה שבתמזה... בבלוג של מתכנן התחבורה, ג'ארט וולקר, יש פוסט לגבי התחנות הללו ומה שהן עושות כדי לקדם את תדמיתה ואיכותה של רשת האוטובוסים.
כמובן שדבר ראשון צריך לפשט את הרשת, ויש כבר צעדים כאלה בירושלים וחיפה. לגבי גוש דן עדיף שלא אדבר...
תרגמתי עבורכם בתרגום מהיר.
מקור (באנגלית):
http://humantransit.org/2016/09/paris-the-triumph-of-the-bus-stop.html
האם לדעתכם שירות האוטובוסים לעולם אינו "קבוע" כמו שירות הרכבות? ובכן, הדבר תלוי בכמות התשתיות שמוקמות ועד כמה הן מכריזות בגאווה שהנה – אוטובוסים הם חלק הכרחי מהנוף העירוני, כמותג וכנותן הזדמנויות.
בכל פעם שאני מבקר בפריז יש משהו חדש בתחבורה הציבורית שלה, אבל דגלי תחנות האוטובוס החדשים הללו, שמוצבים בכל תחנה בעיר, הם יוצאים מן הכלל.
גובהם כ-4 מטר, והם מתנשאים הסככה. בלילה הם השילוט הבולט ביותר ברחוב באופן מובהק.
בתמונה השניה ניתן לראות שלכל תחנה יש שם שמחזק את תחושת המיקום בעיר. (בלילה אלה השלטים הכי קלים לקריאה כך שיש להם ערך ניווטי מעבר לתחבורה ציבורית.) לכל קו מופיעים מספרו ויעדו (שמציין את כיוון הנסיעה) ומספר הדקות עד להגעת האוטובוס הבא. לנוסע שמכיר את הרשת אין צורך להסתכל מטה כדי לדעת את מיקומו ומתי צפוי להגיע אוטובוס.
בתמונה השלישית רואים תחנה בשעות האור. אין לי תמונה טובה של כל הסככה, אבל יש בה את כל הדברים שניתן לצפות מתחנת רכבת קלה, כולל מפות של כל קו, מפת רשת כללית, מפת מטרו ורכבות איזוריות, לוחות זמנים ומידע על תעריפים. יש לה גם תצוגת זמן אמת יותר מורחבת הכוללת מספר נסיעות קרבות.
מצד שני, מה חסר? אין בתחנות הללו את הדברים המיותרים שחבריי חובבי האדריכלות והסביבה העירונית מציעים לעיתים קרובות, כגון תכנון אדריכלי ייחודי; או תכונות קהילתיות כגון מכונת קפה או ספרייה. בעיר גדולה יש הרבה תחנות, הרעיונות החשובים הם כאלה שאפשר ליישם בקנה מידה כלל עירונית. בכל מקרה, ככל שיש לך יותר כבוד לרשת האוטובוסים, כך ניתן להלל אותה בזכות עצמה והחירות שהיא מעניקה ולא להוסיף עליה הסחות דעת.
כשהתגוררתי בפריס ב-1986, האוטובוסים והסככות שלהם היו כמו שמכירים בארצות הברית: בסיסיים, פונקציונליים אבל לעיתים מלוכלכים ובלתי-מתוחזקים. ההנחה היתה שהמטרו והרכבת האיזורית היו תחבורה "רצינית" ושהאוטובוסים לא היו חשובים כל כך. התשתית חיזקה את המסר הזה.
כל זה השתנה. אוטובוסים כל כך נחמדים, עד שקשה להבחין בינם לבין רכבות קלות. ברחובות רבים יש נתיבי תחבורה ציבורית. ועכשיו, עם עמודי המידע שהצגתי, מציאת תחנת אוטובוס היא קלה יותר אפילו מאשר למצוא תחנת מטרו, וכמעט קל להשתמש בהן כמו במטרו.
ישנם מספר עקרונות:
- ככל שיש לך יותר רכבות תחתיות, כך אתה גם צריך יותר תחבורה עילית. מערכת אוטובוסים נהדרת זה פועלת על גבי רשת המטרו הצפופה בעולם (במונחים של תחנות / קמ"ר). כמעט כל אחד בפריז נמצא ליד תחנת המטרו, אבל עדיין יש הרבה נסיעות (נסיעות קצרות ומסלולים שלא מכוסים על ידי מטרו) שבו תחבורה עילית היא הכלי הנכון.
- אלא אם כן כבר יש לך רכבות קלות בכל מקום, האמצעי היחיד שיכול לכסות כל העיר שלך, בקרוב, הוא שירות אוטובוסים.
- אז אם אתם רוצים מערכת הסעה יעילה עבור כולם, אתה צריך להעביר את המסר שמערכת האוטובוסים חשובה, דרך תכנון נכון של הרשת, מיתוג, ותשתיות.
- הסדר הוא חשוב. ראשית קבע את מבנה הרשת הנכונה, ואז תפתח מיתוג שמשתלב היטב עם מבנה הרשת. לבסוף, צור תשתית המשמש ומקדם את שני האספקטים.
אבל הנקודה הגדולה היא זו: אוטובוסים יכולים להיות משחררים ויעילים ככל שהעיר שלך רוצה שהם יהיו. ככל שיהיו יותר יעילים ומשחררים, כך ראוי לציין אותם בתשתית התומכת. תחנת האוטובוס היא אחת הסימנים הגדולים, לכל אנשי העיר, לגבי יחס הקהילה כלפי אוטובוסים ולקוחותיהם.