תחילת הסוף?

[אבי רוד]

תחילת הסוף?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4192911,00.html

 

[Sophalin]

צעד קטן לחילוני

צעד ענק לאנושות...

 

[ateo]

צעד בירוקרטי בלבד

המפלגות החרדיות ידאגו למצוא פיתרון עוקף. ד"א, אם אני לא טועה, חרדים לא היו מתגייסים גם לפני חוק טל.

 

[Sophalin]

לא בדיוק

לפני כן חרדים לא היו מתגייסים באופן לא חוקי. ואז קבעו חוק זמני בשם חוק טל שתוקפו פג לפני כ4 שנים אם אני לא טועה אבל כמובן שהתעלמו מזה. עכשיו בית הדין קובע שיש לעשות סדר ושהנטל צריך להיות שווה...

 

[ateo]

אולי אני פסימי

אבל אני לא רואה את זה קורה - הם יעשו איזה חוק עוקף או הסדר קואליציוני או שיעבירו חוק שמגדיר מסלולי גיוס/ישיבה כך שבפועל הרוב עדיין לא ישרתו. אבל נקווה לטוב...

 

[נעים מאד3]

לא מדויק

"עכשיו בית הדין קובע שיש לעשות סדר ושהנטל צריך להיות שווה..." מי שצריך להחליט זו הכנסת. כל שופט נותן פרשנות סובייקטיבית לחוק, זו הסיבה מדוע ישנם חילוקי דיעות בין השופטים, יש מי שיפסוק לקולה ויש מי לחומרה ויש מי שיפטור. ומה אם ח"כ אייכלר צודק? "מה זה לא חוקתי? אין חוקה במדינת ישראל וזאת פיקציה לדבר על חוקתי או לא חוקתי, "

 

[deathcaster]

תגובה

""עכשיו בית הדין קובע שיש לעשות סדר ושהנטל צריך להיות שווה..." מי שצריך להחליט זו הכנסת" - הכנסת מחוקקת חוקים, הממשלה מחליטה על יישומם. בית המשפט קובע אם החוק נכון או לא, מוצדק או לא, שוויוני או לא. "כל שופט נותן פרשנות סובייקטיבית לחוק, זו הסיבה מדוע ישנם חילוקי דיעות בין השופטים, יש מי שיפסוק לקולה ויש מי לחומרה ויש מי שיפטור" - נכון מאוד ומהרכב של 9 שופטים, 6 החליטו שהחוק לא שוויוני, 2 התנדנדו ורק השופט גרוניס (שלא במפתיע - תומך בחרדים) התנגד לביטולו. "ומה אם ח"כ אייכלר צודק?"- "חוקתי" - אין חוקה בישראל ובמקומה ישנם חוקי יסוד, חוק לא שוויוני כמו חוק טל נוגד את אותם חוקי יסוד, אייכלר מסרב להבין זאת, לכן הוא לא טועה. "אבל 
בכל מקרה לומדי התורה שתורתם אומנותם ימשיכו ללמוד תורה. בזכותם העולם קיים... עליהם עומד עם ישראל מאז ועד עולם" - במקומות אחרים בעולם יש גם ישיבות, שם מצליחים אנשים גם ללמוד וגם לעבוד. אולי בזכותם העולם קיים יותר. אבל לשיטתך, מאותה כתבה שהבאת, מה אם ח"כ אמסלם צודק? "בג"ץ אישר היום את מה שכולם הבינו כבר מזמן. יש לקבוע, בהסכמה רחבה ככל הניתן, חוק חדש שיבטיח נשיאה משותפת בנטל. גם אם מי שמתיימרים להיות מנהיגי הציבור החרדי יתנגדו בקול, אני יודע שרוב הציבור החרדי מבין זאת ורוצה בכך. אפשר וצריך להגיע להסכמה בעניין מתוך התחשבות הדדית והכרה בחיוניותו של עולם התורה ושל נחיצות השירות הצבאי והאזרחי". כן, אמסלם צודק יותר מאייכלר, שכןלא מזמן הייתה כתבה שלא מעט חרדים צעירים כן רוצים להתגייס, כן רוצים להתפרנס ולפרנס.... אבל הרבנים הפנאטים שלהם לא נותנים להם לעשות זאת.

 

[someboddy]

יש הבדל בין בית משפט לבין בג"ץ

במשפט, כאשר מובא מקרה ספציפי בפני השופט(או השופטים), אכן יש פרשנות סלקטיבית - וזה מתחייב, שכן המחוקק לא יכול להביא בחשבון את כל הפרטים והנסיבות של כל מקרה. בג"ץ זה עניין אחר - בבג"ץ לא דנים במקרה ספציפי שבו החוק בא לידי ביטוי, אלא בחוק עצמו(או בהתנהלות הממשלה - שלצערי, אין אצלנו הבדל גדול בין קביעת מדיניות לבין חקיקה). לכן לא מדובר בפרשנות לחוק - שכן פרט לנסיון ולמניעים, אין הבדל בין נקודת המבט של המחוקק ונקודת המבט של השופט על החוק. בבג"ץ מדובר בביקורת על החוק. לא מעמידים אף אחד למשפט מול החוק - החוק עצמו הוא זה שעומד למשפט. אם שופט מפרש חוק בצורה כלשהי במשפט, שופט אחר יכול לפרש אותו בצורה שונה במשפט אחר(למרות שהשופטים מאוד מקפידים על אחידות בנושא הזה, ורק במקרים חריגים הם יסתרו פרשנות קודמת). אבל אם חוק נפסל בבג"ץ, אז הוא מבוטל - שופט לא יכול לפסוק לפיו, ולא משנה איך הוא מפרש אותו או מה דעתו עליו. מה שכן, אני מסכים איתך שמי שצריך להחליט זו הכנסת. בדמוקרטיה תקינה, מי שאמור להחליט זה הנבחרים, ומנגנונים כמו בית המשפט צריכים להתערב בהחלטות רק במקרים קיצוניים. אצלנו בית המשפט מתערב/מעורב יותר מדי. כמובן, השאלה החשובה כאן - האם עודף ההתערבות של הרשות השופטת הוא בעיה או סימפטום?

 

[Sophalin]

לא מדוייק

בית הדין אכן קבע שיש לעשות סדר והנטל צריך להיות שווה. מי שצריך לבצע את הפעולה זו הממשלה והכנסת אבל בית הדין אכן קבע את זה. זה תפקידו. ואין ממש חילוקי דיעות בין השופטים אלא בין שופט אחד סובייקטיבי ומשוחד לאחרים. לא חוקתי - כלומר מנוגד לחוקים הכי בסיסיים שחברה צריכה כדי להיות דמוקרטית, שוויונית ואנושית.