תחילת המסע

אברום1

New member
תחילת המסע

אז זהו זה...ערב שישי, הילדים יושנים את שנת היופי שלהם ולאחר שנים של ניסיונות לשקם, זה נגמר. אני יודע שמחכה לי מסע קשה. אני מקווה שימצא הסידור הכי פחות כואב. אבל אין ברירה, זאת הדרך היחידה שנותרה. עצוב לי שכך. אבל מאמין שמחר יהיה יום חדש ושיום זה יפתח הזדמנויות חדשות טובות יותר.
 
אמרת ממש הכל בעצמך

אז שיהיה לך
בכל דרך שבא תמשיך
 
../images/Emo24.gifבהצלחה !!

חג שמח.. מקווה שההחלטה שקיבלתם - לטובה.. ושמכאן הכל רק ישתפר !!
 
אברום תרשה לי לדבר איתך כגבר אל גבר

אל תסתכל לאחור ,הבט קדימה יש הרבה הזדמנויות.תראה רק כאן בפורום כמה עלמות חן מסתתרות.
 

אברום1

New member
תודה על התגובות

יום ראשון - בוקר, משרד...בחוץ עדלאידות ופה אני חוזר לשיגרה אחרי מספר ימים בחו"ל וסופשבוע מלא עם ילדיי, אך ריק בלב. קראתי את התגובות ותודה על קבלת הפנים. שאלתם מה קשה? ואומר הלוואי ולא יהיה קשה. אך פרידות תמיד מלוות בדמעות, כי בכל זאת זה לסגור פרק ולוותר על דברים כמו בית וחווית גידול יומיומי של ילדים ועוד. אמרתם מולטיות ואינסוף אפשרויות? כן, הייתי רוצה לעצום עיניים ולפתוח בבית חם ונעים עם פרק חדש...אבל יודע שיקח הרבה זמן עד שאגיע לשם. ואפילו שלהיות חבוק עם מולטיות זה לא בדיוק הסטייל שלי ולא בדיוק מה שאני מחפש, אז בשביל חלום התיקווה - זה לא רע לדמיין את זה.
 

אברום1

New member
כל מילה...

מכיוון שאני חדש פה, לקחתי קצת זמן והעפתי מבטים וקראתי פה ושם... כך הגעתי למה שכתבת - חי יחידה - לאותו "ציון דרך" בבלוג שלך. ולכל מילה יש משמעות ומרגיש שצמא ללמוד עוד על מה יקרה ולמה ואיזה דרך ועוד. וקראתי על כך ומרגיש כמו עומד מול חלל ריק, שאינו יודע אנה פניו מועדות וסקרן וחושש ולומד מכל מי שמוכן ללמד.
 
../images/Emo20.gif כולנו סקרנים

רוצים סוף בעודנו בהתחלה החיים הם המקום עצמו בו אנו למדים דברים בכל רגע גם כשאנו מגיבים כאן גם כשאנו כועסים על משהו שלא הסתדר קודם .. בכל רגע יש בנו גירוי להגיע למקום הבא לצורך הבא ולתוצאה לפעמים אנו רוצים להגיע עוד לפני שהתחלנו לבנות משהו אחרי שלמדנו מהפעם הקודמת.. אז כמו שכתבתי שם- לאט לאט.. ובטוח
אם תרצה או לא תגיע לצומת הבאה מה תעשה ואיך תפתור כשתהיה שם כי לא תהיה לך ברירה אלא לפנות ליעד הבא!
 

אברום1

New member
הרצון

הרצון ללמוד נובע מסקרנות, אני מסכים, אולם יש לפעמים שינבע מפחד ולכן תיכנון. קפיצה מגובה ברגלים ישרות - תרסק את חוליות הגב...רגלים מכופפות יבלמו את המכה לרכה יותר. מאמין בדרך ובתהליך, אך מאמין באקטיביות והובלה על פני פסיביות ומובלות. ועל "הסוף" (אם קיים כזה חוץ מ...) אני רק יכול לפנטז - כי זה המנוע לכל.ובכלל יש עוד צד שמושך בקצב שלו.
 
../images/Emo13.gif עדין חושבת

שאתה יודע מה צריך לעשות ומה לא ושצריך להיות סבלני ולהנות מהנוף בדרך אל האושר עכשו אתה מול הריק אבל זה רק עכשו אם תחליט לנוע אתה לנוע לכיוון שרק תרצה..
 

s h o o s h a

New member
להיפרד

תמיד קשה להיפרד גם כשזה מאד מתבקש גם כשזה הדבר הכי נכון לעשות תמיד קשה להיפרד כל אחד מגיב אחרת לפרידה יש את אלו שמשתבללים להם יש את אלו שהופכים להיות מוחצנים בהגזמה ויש את אלו שבוכים להם בשקט ונמצאים יותר עם עצמם מנסים להבין, מנסים לעבור את התקופה ואתה - בחר לך את הדרך הנכונה והמתאימה לך להיפרד ואם מתאים לך אפילו לבכות, בכה, כי גם גברים בוכים בלילה (יש על זה אפילו שיר) אל תמדוד זמנים עד לפרק הבא פשוט תחיה את עצמך
 

אברום1

New member
איזה שלב

לא יודע באיזה שלב אני, בכלל מרגיש שאני עתיד לעבור את כל הבחירות האלה -בוודאי אני מבולבל ולמרות שנחרץ בדעותי...ובוחר את זה המקום להיות קצת מוחצן, ויודע שעתיד להרגיש את הטעם המלוח ברגעים כאלה ואחרים. יש בי כל כך הרבה מישורים - וכה קל לזרום מאחד לשני ולשכוח את הצלקות...אבל משום מה כל גופי מרגיש כרוצה להתמסר לימים האלה של ללמוד ואולי להתחסן ולהרגיש יותר חזק כדי לעבור את התקופה. ואגב, פרק הבא? מייחל מחד ומאידך חושש שבעתיים.
 
אתה נורא כואב..../images/Emo14.gif

לכל סוף יש התחלה חדשה...
לומדים,חווים,ומתרגלים...
לך בקצב שלך...וצא חזק מכל התנסות..
פרק ב' לא אמור להפחיד כ'כ...מביאים נסיון,חוכמה,ורצון טוב
 
האמת של האמת היא

שלא הכל ורוד גם בעתיד.. לא פעם הייתי לעזרתם של כמה שרק יצאו אל האור מתוך האפור והסברתי להם שלא תמיד יהיה אור מחוץ לחלונם גם בדרך אל האושר יש מכשולים עליות וירידות .. אבל בדרך הלמידה היא כשמסתכלים לצדדים ולא רק קדימה.
 

N D R

New member
אתה יודע מה?

אין לי מה לעודד ואין לי מה לייעץ. אני מבין אותך נקודה!
 
למעלה