תחילת המאה עשרים ואחת וטורטיתת עוד בארון
בוקר אחרון בשנת 2010 תחילת המאה עשרים ואחת וטורטיתת עוד בארון – אכזבה (נקודה / פסיק / סמן-שאלה או סימן-קריאה כל אחת כרצונה מוסיפה לסיום המשפט הר"מ) אלפה המכשפה את בטח בשוק בהלם והמומה, אני בטוחה שאת כאן מסתתרת מציצה אולי מחייכת, אולי מתעצבנת, או אולי... או אולי... ויש כמוך עוד חברות שכאן מסתתרות שומרות על זכות הכתיבה, יושבות להן בשקט דוגרות על הביציות. את הסיבה האמיתית לשתיקה שלכן רק את ידועות, ומה בעצם אני מנסה לעשות כאן? גם אני לא יודעת אפילו בשלב זה, שהאצבעות מקלידות אותיות שהופכות בסופו של דבר למילים שורות – חפירות חפירות. בקיצור בבוקר אחרון של השנה, השמים היו אחרים הבוקר, חורף קיץ סתיו משהו לא ברור. כל ענן היה בצבע אחר. וכך השנה זו שבדיוק חולפת הייתה לה אצלי, כל יום כל יום כל חודש היה אחר, כואב, שמח, עצוב מרגש, שיתפתי כאן הרבה, חובקתי כאן הרבה, מצאתי נשים נפלאות מקסימות שחלקן כבר לא וירטואליות הן בשר ודם חם ואוהב הם המשפחה שלי היום. מכאן שולחת תודה מיוחדת לכל אחת ואחת ממכן, למי שכאן ולמי שלא כאן יותר. לדרומיות לצפוניות. לבעלות הכוכביות שהיו ואינן. לחברות הנשואות שעברו לפורום השני. נשים תמשיכו לכתוב, לשתף, לדון, לחבק, להסכים, לא להסכים, לחפור, להקדיש שירים, לאהוב. נ"ב: בשבילך -
שלי. בשלב זה מקדישה לך רק שיר - את התודות אומר באופן אישי.
בוקר אחרון בשנת 2010 תחילת המאה עשרים ואחת וטורטיתת עוד בארון – אכזבה (נקודה / פסיק / סמן-שאלה או סימן-קריאה כל אחת כרצונה מוסיפה לסיום המשפט הר"מ) אלפה המכשפה את בטח בשוק בהלם והמומה, אני בטוחה שאת כאן מסתתרת מציצה אולי מחייכת, אולי מתעצבנת, או אולי... או אולי... ויש כמוך עוד חברות שכאן מסתתרות שומרות על זכות הכתיבה, יושבות להן בשקט דוגרות על הביציות. את הסיבה האמיתית לשתיקה שלכן רק את ידועות, ומה בעצם אני מנסה לעשות כאן? גם אני לא יודעת אפילו בשלב זה, שהאצבעות מקלידות אותיות שהופכות בסופו של דבר למילים שורות – חפירות חפירות. בקיצור בבוקר אחרון של השנה, השמים היו אחרים הבוקר, חורף קיץ סתיו משהו לא ברור. כל ענן היה בצבע אחר. וכך השנה זו שבדיוק חולפת הייתה לה אצלי, כל יום כל יום כל חודש היה אחר, כואב, שמח, עצוב מרגש, שיתפתי כאן הרבה, חובקתי כאן הרבה, מצאתי נשים נפלאות מקסימות שחלקן כבר לא וירטואליות הן בשר ודם חם ואוהב הם המשפחה שלי היום. מכאן שולחת תודה מיוחדת לכל אחת ואחת ממכן, למי שכאן ולמי שלא כאן יותר. לדרומיות לצפוניות. לבעלות הכוכביות שהיו ואינן. לחברות הנשואות שעברו לפורום השני. נשים תמשיכו לכתוב, לשתף, לדון, לחבק, להסכים, לא להסכים, לחפור, להקדיש שירים, לאהוב. נ"ב: בשבילך -