תחילתו של פרק ב'?

[פנינה ושלושת הדובים]

תחילתו של פרק ב'?

יש מישהו שפעם, לפני איזה חמישה חודשים, היינו בני זוג לאיזה חודשיים... נפרדנו מסיבות כאלו ואחרות שלא קשורות כלל לזוגיות ביננו. איך אומרים? סיימנו בשיא, עוד לפני שהתחילה הנפילה

מאז החבר הקודם שהיה לי והפך להיות בעלי ואח"כ הגרוש שלי, לא מצאתי את עצמי אומרת למישהו שאני אוהבת אותו ורוצה להיות איתו, להפף, עם כל מי שיצאתי איתו מיד בהתחלה הבהרתי שאני בכלל לא בקטע של פרק ב' ולא בא לי להתחיל את הכל מחדש... בכולופן, המשכנו להיות בקשר מאוד מאוד טוב, ידידים הכי טובים בעולם, לפעמים הא בא לבקר פה ויושב עם החבר'ה שבאים אליי, לפעמים מדברים בטלפון על הא ועל דא. לפעמים השיחות שלנו בטלפון היו גולשות לוידויים של אהבה ותמיד ידעתי שהוא אוהב אותי ושאני אותו, אבל כרגע זה לא הכי מתאים.. אתמול נכנסתי לישון בסביבות אחת בלילה כשאני גמורה מעייפות והעיניים התחילו להעצם לי בערך בשניה שנכנסתי למיטה ופתאום הפלא צלצל, ראיתי את המס' וישר ידעתי שזה הוא (והוא היחיד שאני לא חושבת פעמיים אם לענות לו ובכל שעה אני אענה) בקיצור הייתה הודעה שקיבלתי ברכה באויר או משהו כזה... "פיני שיהיה לך חג שמח, אני אוהב אותך מאוד" ואח"כ בא השיר הזה של חיים משה ויואב יצחק "עד סוף העולם" זה היה כ"כ רומנטי וכ"כ מרגש וישר אחרי שניגמר השיר (כן, הקשבתי לכל השיר) התקשרתי אליו ודיברנו בערך שלוש שעות. ופתאום זה הכה בי, הוא הבן אדם שאני רוצה ואוהבת וכבר מזמן הבנתי שאוהבת אותו הרבה יותר ממה שאי פעם אהבתי את האקס ואז הוא שאל אותי (שוב כמו בכל שיחה) תינשאי לי? אז אמרתי לו שמבחינתי, אם אי פעם אחליט להנשא למישהו, זה יהיה רק לו... ובצחוק דיברנו על איך תראה החתונה שלנו ואיך יראו החיים שלנו והיה כ"כ כיף לפנטז ולחלום, כי יודעת שלצידו אני אהיה מאושרת... אם רק לא היה את כל מה שמסביב

 

[תלתלים123]

אולי, הלוואי

אבל מה נהדר בלדבר על להתחתן או לפנטז על זה? סליחה שלא מבינה מה בין אהבה לחתונה בפרק שני. לא מזלזלת. באמת לא מבינה. האם זה הנושא? [טוב, שמתי לב שאת בת עשרים ו...ו...אני כבר לא...]

 

[פנינה ושלושת הדובים]

כנראה שבאמת לא הבנת../images/Emo13.gif

זה לא נהדר בכלל לדבר על חתונה

זה באמת היה בקטע של צחוק, מבחינתי גם לקיים זוגיות כלשהי תחת קורת גג אחת זה יכול להיות פרק שני... מה שכן, כ"כ כיף ונחמד שיש מישהו שבאמת אוהבים ושאפשר לדבר איתו על הכל וכל מה שאת אומרת או הוא אומר, מבינים בלי להרחיב ובכלל לדעתי החתונה זה מה שהורג את האהבה, אז כנראה שזה הקשר... ומה קשור שאני בת עשרים ו....?

 

[רות 2]

לא בנתי..מה זה..

"אם רק לא היא כל מה שמסביב".................

 

[פנינה ושלושת הדובים]

אני אסביר לך

יש מליון דברים ומליון סיבות שכרגע גורמות לנו לחשוב פעמיים אם לקפוץ אל תוך הקשר הזה ולפני שנעשה את הצעד הזה אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו בסדר ונוכל להתגבר על דברים כאלו ואחרים ויש המון... אז בנתיים זה ככה, כל פעם מוצאים פתרון לבעיה אחרת... עכשיו הכנתי לי קפה ובזמן הזה חשבתי (מצאתי לי זמן

) והבנתי שמה שלא יהיה, בסוף בטוח נהיה יחד, עם כל הקשיים...

 

[רות 2]

לעיתים...........רק

אם קופצים ונכנסים לתוך קשר יכולים להתמודד נכון מול כל סיטואצייה ולקבל ביטחון ולבטוח באמת קודם בעצמך ואחר כך בו ככה זה עם קשרים.. עלמנת לפתור ת'פלונטר צריך להיות בתוך הקשר......... עלמנת לברוח מקשר...... יוצרים פלונטר תיאורתי......

 

[msaubr42]

למה לחכות

אז למה לחכות אם את יודעת שבסוף תהיו ביחד אפשר להקדים ולא לחכות לסוף

 

[תלתלים123]

2 מיליון זה יותר מדי

לכמה את מוכנה לרדת לפני שאת צוללת לתוך הפלונטר והופכת אותו לקשר? אני לא צינית. פשוט, כשאומרים לי "מיליונים" אני יודעת שלא מסודר כלום בראש. אם תעשו סדר במיליונים, אולי זה לא יראה כזה בלגן? [נ.ב. אצל כמה וכמה, הגיל הוא בענין של להתחתן בשביל לעשות ילדים]

 

[חי יחידה]

שיא ישראלי לחדש../images/Emo9.gif

חודשים הם בדרך אל השיא ואת פרשת בשלב ההתאהבות והיפיוף מתוקה. בכל טוב ויפה אבל אל תהיי כל כך בטוחה שזה הדבר שאיתו תסגרי את החיים. אני לא שוללת ודוקא אהבתי את הסיפור פנטזיה של החתונה אישית מאמינה שבכל קשר שמקשקשים יותר מידי לא עושים כלום ודי. מאמינה במציאות ולא בקשרים שהם רחוקים שם אתה אוהב כי אתה זוכר את היופי והטוב שוכח שיש את ה"סביב" ואולי הסביב הזה הוא המציאות הפחות נעימה לך. אם וכאשר תרגישי שאת מוכנה לקשר בלי מחשבות על פרק או חתונה אם וכאשר תחשבי שהוא האדם והוא יחשוב שאת גם ותהיו ביחד, אז אפשר יהיה להגיד לך חמודה בהצלחה ולתת לכם להמשיך וליצור את מציאות הפנטזיה.

בהחלטות

 

[antigone]

רגע פיני, אהבה זה לא "כאן ועכשיו"?:

...כשהרגשות משבשות לנו את כל ההיגיון, וכל הדברים "מסביב" נראים לנו לפתע שוליים ו..קטנים עלינו?? ואחנו רוצים להכנס לקשר הזה עם מלוא העוצמות בלי לערוך חשבונאות...?? או שמה!!! עצם העובדה שאת יודעת שיש אי שם מישהו שליבו שלך מרגש , מחמיא, נותן איזה ביטחון כלשהו ו....מבלי התחייבות לדבר.!!.. כמה נוח!! מוכר , שיחות אל תוך הלילה והשעות הקטנות של הבוקר, הולכים לישון עם פרפרים בבטן מהתכנים של השיחות... אבל מה הכיף בבוקר ? כשקמים באלכסון!!! ילדה אל תתבלבלי יותר מדיי... או שאני טועה (הלוואי) וזה קשר שנבנה לאט ובטוח.... (אנטיגונה שהפסידה המון בחיים בגלל הקוצר רוח!

) בהצלחה

 

[ניצת שושן]

לא יודעת פנינה

אבל יש לי הרגשה שזו פנטזיה כיוון שכשאוהבים ויש הדדיות רוצים להיות יחד. תבדקי טוב את עצמך אותו האם באמת נפרדתם בגלל מכשולים או שזה תרוץ?

 

[פנינה ושלושת הדובים]

טוב, ככה

אנחנו באמת רוצים להיות יחד, מדברים הרבה בטלפון, חושבים אולי לעבור לגור ביחד ושנינו מבינים טוב מאוד שאת הבעיות עדיף לנו לפתור יחד ולא לחוד... באמת נפרדנו בזמנו בגלל מכשולים. עכשיו הוא חזר לדרום, שזה כמעט שלוש שעות נסיעה מאיפה שאני גרה וגם זו אחת הסיבות שהחלטנו אז להיפרד. בעוד שלושה חודשים נגמר לי פה חוזה השכירות ואנחנו כבר מחפשים לנו משהו יחד. בקיצור כרגע אנחנו מחשיבים את עצמנו כבני זוג למרות שאנחנו עוד רחוקים אחד מהשניה ומקווה שאוטוטו הכל יסתדר... מצד שני, אני אומרת שעדיף לעשות את הכל לאט, כבר פעם אחת עשיתי טעות ולא בא לי לחזור על זה שוב...

 

[ניצת שושן]

פנינה רגע ,עצרי!!!

על מה את מדברת יצאתם חודשיים ונפרדתם עכשיו אתם מדברים על מגורים יחד??? אחרי שכל הקשר מסתכם בטלפונים? אולי את צודקת וזו אהבת חייך אולי לא תני לקשר זמן שיקרום עור וגידים... אם היית רווקא ניחא אבל הלו את אמא לילדים לא? נראה לי שאיננו צרכים להעביר אותם את הנסיונות שלנו לפחות עד כמה שניתן. ו...אל תפגעי אבל זוהי דעתי האישית...

 

[ophra]

את מדברת על "לאט"

ובאותה נשימה מדברת על "לעבור לגור יחד" איך זה מסתדר

אם לאט (ואני לגמרי בעד

) - אז לאט. לא

אם אני זוכרת נכון הילדים שלך עוד זאטוטים אני גם לא יודעת כמה זמן עבר מאז הפרידה שלך מאבא שלהם ואיזה סוג של קשר יש להם איתו אבל הכניסה של גבר לחייהם היא לא עניין של מה בכך תני להם (וגם לו!) זמן להתרגל להכיר בטבעיות ובנינוחות ובטח לא למהר לעקור אותם מהסביבה המוכרת להם לטובת קשר שאת עצמך עדיין לא בדקת ב"חיים האמיתיים" שמחוץ לקו הטלפון אם הרצון והאהבה והשיתוף אכן שם - הם ינצחו הכל עפ

 

[פנינה ושלושת הדובים]

רגע רגע

קודם כל, זה לא מחר שנעבור לגור יחד, זה יקח עוד כמה חודשים. שנית, הילדים מכירים אותו טוב, כי היינו שכנים הרבה זמן ובתקופה ש"היינו יחד" הם בילו איתו המון ודיי מכירים אותו. ואגב, זו גם אחת הסיבות, הילדים

 

[אברום1]

מתוך התאו

דרכו של נהר שבתחילה הוא קוצף ורוגש, אח"כ זורם ומתפתל וכשמגיע לים, אז יודע כי זאת דרכו, ונרגע ומתרחב ובשקט בשקט מתמזג... שלוות השלמות היא הרגש האמיתי, שאם הגעת אליו תדעי כי זאת בחירתך הנכונה ויחדיו תוכלו לזרום ברוגע משותף.

 

[*יערית]

../images/Emo45.gif

וזה רק מתוך אמונה שהטבע כמו בטבע...דברים בסופו של דבר מסתדרים