תחזיקו לנו אצבעות 2

[yedidit]

תחזיקו לנו אצבעות 2

היי לכולם וחן חן על התגובות התומכות. והרי החדשות: אחרי ליל אמש, עם כל הקשיים והלבטים שכתבתי פה, בבוקר העברנו מעט חפצים אישיים לבית הסיעודי כדי שלאמא יהיה נעים להיות בו... בשעה עשר וחצי הגיע הרופא לבית שלה כדי שנגיד לה ביחד על המעבר ("אנחנו רוצים לדאוג לך ולטפל בך כדי שתרגישי יותר טוב"). ופתאום מהפך - - הרופא, אותו רופא שאמר לנו שחייבים להעביר את אמא למחלקה סיעודית, ראה אותה ושמע מה קורה בימים האחרונים (אמא מפחדת עד מוות כי "הערבים הרגו את כולם. את הנכד, את הנכדה, את הבנות שלי" ורוצה כל הזמן "ללכת הביתה", לא אוכלת, בדיכאון) ואמר שהיא לא מתאימה למחלקה הסיעודית וצריך להשגיח עליה 24 שעות ביממה. בהתחלה היתה לנו הקלה מסוימת (חששנו מאוד מהמעבר, כמו שכתבתי אתמול) אבל לקראת ערב התחיל להתגנב ללבנו יאוש זוחל. כי מה הפתרון, להישאר בבית במיטה? מה עושים עכשיו? לאן הולכים מכאן? המצב של חוסר עונים התחלף לחוסר אונים וכרגע אני נמצאת בדרך ללא מוצא. האם יש לכם הצעות? מה אומר הניסיון שלכם? אני ממש אברך על כל דבר שיוכל להאיר לי את המחר. איתכם, בברכה ובתקווה -

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifאם כך רק עובדת זרה

אולי היא תרגיש יותר טוב ושהילדים יעשו תורנות לביקורים תכופים כדי שאמא תרגיש נוח יותר בבית.אם היא בדיכאון יש כדורים נגד,תפתחו לה קלטות או דיסקים לשירים שהיא אוהבת. אין כמו בבית. דבר שני טוב גם בבית אבות סעודי ,היא צריכה להתרגל אבל עם כדורים נגד דיכאון שישפיע עליה יותר טוב, שם היא תראה הרבה אנשים אולי היא תרגיש אחרת כדאי לנסות חודש ימים ולראות איך היא מסתדרת שמה. לא מתאים חוזרים הביתה.בשורות טובות

 

[ענתי44]

ברור שאמא לא יכולה להשאר לבד

זה מסוכן להשאיר אותה בגפה. האפשרויות העומדות בפניכם הם או שתגור עם אחד מכם או הפתרון , העדיף במקרה זה, שהציעה אריאלה. עובדת זרה. היא תשמור על אמא ותדאג לצרכיה ומה שישאר לכם, מעבר לבוא ולבקר ולהרעיף על אמא חום ואהבה גם לפקח היטב על העובדת כדי שחלילה ( ושוב רוני יקירה, רוב העובדים הזרים הם מלאכים ממש) לא יתברר שהעובדת מזניחהאת אמא. מאחלת לכם שתצליחו למצוא את הפתרון הנכון ביותר. ואנחנו כאן בשבילך תמיד....

 

[ronnyw]

ידידית

ממה שאני מצליחה להבין מכתיבתך הישירה ומבין השורות - אימך מתאימה למוסד. אולי למחלקה אחרת (תמיד חשבתי ש"סיעודית" זו המחלקה הירודה ביותר. לא הבנתי מימך אם "תשושי נפש" היא לחולים קלים יותר או להפך, לחולים קשים יותר.) בשני המקרים היא תקבל טיפול מקצועי 24 שעות הימממה, בשני המקרים תוכלו להמשיך לבקר/לבוא/לתמוך, אבל לחיות את חייכם, בשני המקרים זהו פתרון לצמיתות (שונאת את הביטוי "פתרון סופי" מבחינות מובנות), ולא דחית הקץ ועמידה בפני כל הדילמות מחדש בעוד חודשיים, בשני המקרים היא תקבל גרויים ועיסוק במידת האפשר - אבל בטח יותר מאשר בבית במיטה. לכי על זה !! (וכמו שכתבו קודמי: אל צתפי לפיתרון טוב. חפשי את זה שהוא הפחות גרוע. )

 

[פנטזי1]

סיעודית היא מחלקה לקשישים שזקוקים

לעזרה וטיפול כי הם לא מסוגלים לדאוג לעצמם לבד אבל הם צלולים במוחם הם יכולים לצאת ולבוא ואילו "תשושי נפש" אלו הם חולי אלצהיימר ודמנציה אחרים שחייבים השגחה של24 שעות ומחלקה כזאת היא מחלקה סגורה כדי שהדיירים לא יצאו וילכו לאיבוד.

 

[אורנה119]

לא הבנתי אותך

הרופא אמר לך שאמא זקוקה להשגחה 24 שעות ביממה ולכן היא לא מתאימה למחלקה סיעודית??!!!!!!! או שהוא התכוון שהילדים היו איתה 24 שעות במיממה הרי רק שם יש השגחה כזאת לא בבית שום עובדת זרה שהיא לבד עם אמא לא יכולה לתת השגחה איכותית וטובה כמו חלקה סיעודית ואני אומרת לך מנסיון במחלקה סיעודית יש 24 שעות "רופא"!!!!!! לא עובדת או אחות יש כמה משמרות של עובדים כך שהם רעננים יותר ופחות עייפים וכועסים או מתוסכלים יש אחות שמקפידה על בדיקות , תרופות ועוד אם זה מחלקה סיעודית טובה ומנוהלת טוב יש רישומים של כול דבר כמו כמה אכל, כמה תרופות, בלילה מוזזים מצד לצד מנהלים רישום מפצעי לחץ מה המשקל,פיזיוטרפיה, ועוד הרבה דברים שבבית אין ולעולם גם לא יהיה למצב כמו אמא שלך אני חושבת שכדאי מחלקה סיעודית, לוקח להם זמן מה להתרגל ויותר זמן לוקח למשפחה להתרגל בכלל במצבם כאלה מי שסובל הכי הרבה זה המשפחה הרי אמא שלך כבר לא הכי צלולה רגשי האשם ונקיפות המצפון מכרסמים במשפחה שקשה לה לקבל החלטה אני מחזקת את ידיך ומחאלת לך הרבה סבלנות