תחזור אלינו
כבר כמה שבועות שהוא אומר לי את זה. מאז ערב ראש השנה. תחזור אלינו. היום פעם ראשונה שהעזתי לשאול אותו "למה אתה מתכוון" והוא ענה לי. תחזור אלינו - אתה יודע מה הכונה. ואני באקט עיתונאי - לא יודע מה הכונה. והוא - מה אתה לא יודע? אמרתי לו - לא. סינן מבין שיניו - להיות דתי. אמרתי מה הכונה - אתה לא יודע מה זה? אמרתי לא. טוב תבוא אלינו לשבת ונדבר על זה שיחה רגועה שקטה. עכשיו התסימה השיחה. ממש עכשיו . בתחילת השיחה כבר שמעתי את הרעד בקולו. ביום שישי הוא גם התקשר אלי על דא ועל הא, ואח"כ מה שלומך? - אני בסדר (משום מה לא יכול לומר ברוך ה') ואני שואל ומה שלומכם? - לא כל כך טוב. עלה לי הלחץ דם. אני - מה , איך , ממה? הוא - אתה יודע ממה. אני - לא יודע. הוא. אתה יודע לא צריך לספר לך. טוב. אחר כך הרגשתי שחרב עלי עולמי. ואשר יגורתי בא לי. כל שישי, שרה עלי הדכאון. עם השקיעה השותפה שאלה אם הכל בסדר...אתה לא נראה כ"כ... אמרתי לה שזה בגלל שזה ערב שבת והכל נהיה שקט ודמדומים... הכאב התחיל בראש - מאחורי העינים. בא לי לבכות. לא הצלחתי. חבר לקחני לשתות. שתיתי עד שיצאה נשמתי בצחוק, ולמחרת ההאנג אובר הרע והמכוער. ביום ראשון יצא לי לדבר על זה עם מישהו והדמעות זלגו מעיני. הרגשתי שהוקל לי. והיום דברנו כמעט פה אל פה ולא בחידות. ועכשיו בא לי לבכות. אבל זו פרבילגיה. ידי רועדות
כבר כמה שבועות שהוא אומר לי את זה. מאז ערב ראש השנה. תחזור אלינו. היום פעם ראשונה שהעזתי לשאול אותו "למה אתה מתכוון" והוא ענה לי. תחזור אלינו - אתה יודע מה הכונה. ואני באקט עיתונאי - לא יודע מה הכונה. והוא - מה אתה לא יודע? אמרתי לו - לא. סינן מבין שיניו - להיות דתי. אמרתי מה הכונה - אתה לא יודע מה זה? אמרתי לא. טוב תבוא אלינו לשבת ונדבר על זה שיחה רגועה שקטה. עכשיו התסימה השיחה. ממש עכשיו . בתחילת השיחה כבר שמעתי את הרעד בקולו. ביום שישי הוא גם התקשר אלי על דא ועל הא, ואח"כ מה שלומך? - אני בסדר (משום מה לא יכול לומר ברוך ה') ואני שואל ומה שלומכם? - לא כל כך טוב. עלה לי הלחץ דם. אני - מה , איך , ממה? הוא - אתה יודע ממה. אני - לא יודע. הוא. אתה יודע לא צריך לספר לך. טוב. אחר כך הרגשתי שחרב עלי עולמי. ואשר יגורתי בא לי. כל שישי, שרה עלי הדכאון. עם השקיעה השותפה שאלה אם הכל בסדר...אתה לא נראה כ"כ... אמרתי לה שזה בגלל שזה ערב שבת והכל נהיה שקט ודמדומים... הכאב התחיל בראש - מאחורי העינים. בא לי לבכות. לא הצלחתי. חבר לקחני לשתות. שתיתי עד שיצאה נשמתי בצחוק, ולמחרת ההאנג אובר הרע והמכוער. ביום ראשון יצא לי לדבר על זה עם מישהו והדמעות זלגו מעיני. הרגשתי שהוקל לי. והיום דברנו כמעט פה אל פה ולא בחידות. ועכשיו בא לי לבכות. אבל זו פרבילגיה. ידי רועדות