תחושת ריקנות

[ספר יקר]

תחושת ריקנות

אני יוצא עם מישהו למעלה מ-3 שבועות, והכל טוב ויפה ונחמד. הוא מאד יפה, חמוד, בעל אישיות טובה ויש לנו שפה משותפת. כמו שאמרתי, הכל טוב. עד אתמול. אתמול יצאתי עם ידידה למסיבה. רציתי שהחבר יבוא איתי גם, אבל הוא אמר שהוא קבע עם ידיד אחר לצאת למועדון אחר.וככה קרה ששנינו יצאנו למסיבות בת"א, כל אחד בנפרד.
ובמסיבה כמו במסיבה היצרים לא נחים לרגע. ואחרי לילה בחברתם של הרבה מאד גברים אטרקטיבים גיליתי שהמשיכה שלי לחבר ירדה פלאים. זה די עצוב.

הזוגיות היציבה שראיתי בעיניי רוחי התמסמסה לה בן רגע. ואני יודע שגם אם הייתי "זורם" עם אחד הגברים שבאותו רגע היה נראה לי מאד מושך והכי סקסי שיכול להיות-מן הסתם כעבור שבוע ימים הייתי אדיש אליו. זה שיגרה אצלי.

ואם לא אצא למסיבות, זה באמת יגרום לקשר להיות יציב יותר? הרי הפיתויים קיימיים גם מחוץ למועדון.

האם סטרייטים גם חווים את הקשיים האלה? למה כ"כ קשה להתחייב לגבר אחד? מנסה לשכנע את עצמי שזה עניין של הגיל וההורמונים, אבל אני רואה גם בני 30 שמופיעים במסיבות השונות שוב ושוב. חושש שלעולם לא אצליח להתמסד ולמצוא גבר שהמחשבה עליו תבטל כל רצון להיות עם גבר אחר.

 

[גנימדס]

לא ריקנות. ריגוש.

קודם כל- זה כן הגיל וההומרונים.
זה בדיוק הגיל הוההורמונים .


שנית- נכון שיש רווקים בני 30. אבל אחרי 30 מגיע גיל 31. ואחרי זה 32. וגם 40 מגיע.
יש חיים אחרי השלושים.

שלישית- יצאת בלי הבן זוג שעדיין הקשר שלכם לא מוסד מספיק בשביל רגשות כלשהם. טבעי שתסתכל על גברים אחרים.
בהתחלה, בגלל זה לא יוצאים אלא בזוג....

רביעית- וגם אם הקשר הזה לא יהיה "זה". מי אמר שאין עוד גברים? עוד אופציות?


וחמישית- סטרייטים חווים את הקשיים האלה. בעקר סטרייטים ממין זכר. תדבר אתם בכנות ותראה עד כמה!!!

 

[ספר יקר]

טוב, אני חייב לציין שזה מנחם

לדעת שהתחושות הללו ככל הנראה יחלפו עם הגיל.

זה נכון שיש חיים אחרי גיל 30 וגם אחרי גיל 40, אבל קשה לי לחשוב על עצמי חי ללא בן זוג במשך עשור. גם מבחינה בריאותית זה מסוכן (מצבים אינטימיים עם יותר גברים מגבירים סיכון למחלות) וגם מבחינה רגשית זה מתיש: להיות עם גבר לתקופה מסויימת ולנטוש ולהתחיל שוב עם גבר אחר, וחוזר חלילה.

זה נכון. אני ובן הזוג היינו צריכים לצאת ביחד. אני פשוט יודע שהוא יוצא הרבה פעמים כשאני לא יכול, והוא עושה את זה עם ידיד. ואני תוהה אם לא עוברות לו אותן מחשבות ואותם פיתויים שאני חווה. ואם כן-זה נראה לי לא לגיטימי, ואני צריך לחשוב על להגיע איתו לסיכום שמסיבות גייז - זה רק שנינו יחד.

העניין הוא, שהקשר הזה היה "זה" עד אתמול. הייתה כאן תפנית חדשה, שאני חושש שתקרה גם עם האביר על הסוס הלבן, אם אני לא אלמד לרסן את הצורך שלי בריגוש, כמו שאמרת.

 

[גנימדס]

בקר טוב!

איזה כיף לקום בבקר, ולא ללכת לעבודה.



ולעניינך:
מי יודע מתי יגיע בן זוגך?
אם זה יקרה בגיל 30 או 22 או 45? כרגע אתה צעיר ומנסה לראות מי הגבר שיתאים לך, ומה יתאים לך.
אני מכיר מישהו בן 39 שחי מסטוץ לסטוץ ומאד נהנה. אני מכרי גם זוג שמגיל 17 ביחד.

כשתהיה לך זוגיות ארוכת שנים תמצא את עצמך דוקא זוכר את התקופה הזו בנוסטלגיה. יש משהו נחמד בלהכיר גברים חדשים כל חודשיים. תתפלא, יש גם יתרונות לתקופת ה...נסוי והתהייה (?)


משהו לא מסתדר לי בחוסר הסדר שלך ושל בן זוגך. בהתחלה צריך להיות קצת יותר מחוברים מזה, אולי כדאי לדבר ביניכם ולראות אם יהיה לכם ערב קבוע משלכם. או יום קבוע (ששי בבקר?) אבל בעצם אתה כבר הצעת פתירון משלך. ואני חושב שאין רע בכך שתצאו ביחד עם חברים שלו.....ההפך. זה שלב ב' בזוגיות .


יום טוב!

 

[גיי40 גברי]

האחד והיחיד

ספר יקר יקר,
תמיד יהיו פיתויים ומשיכה לגברים אחרים, השאלה היא העוצמה, והתגובה שלך.
אולי מה שקרה אתמול- המשיכה שלך לגברים אחרים במסיבה - נובעת מכעס כלפי החבר על שהוא לא עשה הכל כדי שתצאו יחד בערב. אולי המשיכה אליו תתחדש לאחר שהכעס יעבור. לפעמים נוצר מנגנון התגוננות כזה.
מצד שני, שלושה שבועות אינם מספיקים להגדרה של זוגיות יציבה. ייתכן שאתה עדיין בשלבי החיפוש. וכל עוד לא מצאת את האחד והיחיד שלך, תרגיש משיכה משמעותית לאחרים.
גם לאחר שתמצא את ה"אחד והיחיד", רצוי שתצאו יחד למסיבות, ואז הפיתויים קטנים יותר. וגם אז,,,אין שום בטחונות לכל החיים. לכן יש פרידות וגירושין.
ונכון, זה גם עניין של גיל (אולי גם הורמונים). אתה צעיר, ולכן עוצמת הגירוי גדולה ולכן קשה יותר לעמוד בפניה.
לא קל, כל העסק הזה. אבל מי אמר שיהיה קל?

--
אני לא יודע מה חווים סטרייטים.

 

[ספר יקר]

תודה פורטי

יכול להיות שזה קשור לכעס לחבר שלא יצאנו יחד.

אני אדבר קצת ממבט על, ואומר, שאני חושב שאחת הסיבות שזוגיות הומוסקסואלית פחות מצליחה, היא שלרוב את אין התמיכה מהבית. להורים יש מאגר קונוטציות שליליות להומוסקסואליות, ביניהם נושא הזוגיות הרופפת, שמובילים לכך שהבן לא מרגיש נוח (לעיתים לא יכול בכלל) להציג את בן הזוג בבית, וזה מקשה על יצירת זוגיות חזקה, כשאין תמיכה מהמשפחה.
זו יכולה להיות סיבה אחת אפשרית.

לפעמים אני חושב מתי כבר ימציאו תרופה שתאפשר לי לנתב את המשיכה המינית שלי לאדם אחד מסויים.

נכון, אף אחד לא הבטיח שיהיה קל

אנא עיין גם בתגובתי לגנימדס, שרלוונטית לדבריך גם.

 

[גיי40 גברי]

אתה צודק, המשפחה והחברה מסביב תומכת בזוגיות

הטרוסקסואלית, ולכן קיים לחץ עצום שלא לפרק אותה, גם לפני שיש לזוג ילדים.
ואילו בזוגיות הומוסקסואליות מביטה המשפחה והחברה מסביב לרוב באדישות, אם לא בשאט נפש. מה הפלא שאחד מבני הזוג יכול פשוט לקום וללכת.
מצד שני, חשש מתביעת מזונות של גבר מגבר ( PALIMONY ) מייצב את הקשר, ומעכב עזיבת בן זוג תוך כעס רגעי. גם רכוש משותף כמו דירה - אותו דבר. זה אולי נשמע ציני, כאילו מה שמחזיק את הזוג הוא כסף, אבל אני מדבר על מניעת פעולה נמהרת, שלפעמים גורמת לצעד שאין להשיבו, והזוגיות מסתיימת מוקדם מהדרוש. אגב, ברור כי הבלמים האלה קיימים גב אצל זוג הטרוסקסואלי, בנוסף לבלם שתארתי בראשית ההודעה.
אם בתרופות עסקינן, אני רואה שהתקדמת הרבה

. אתה כבר לא מחפש תרופה להומוסקסואליות, אלא תרופה לדחף לגיוון בפרנטנרים. שוב: המשיכה לגברים רבים תהיה קיימת תמיד, אבל את התגובה לה ניתן לאלף...
כמו כן, זה שונה מאדם לאדם. ישנם כאלה שמחפשים ריגוש חדש לעיתים קרובות, וישנם שמחפשים זאת פחות.
שוב---- לא קל

. אבל אל תתיאש ספר יקר יקר.

 

[Nחמן]

תזכיר לי לאחר הפסח

לתאר בפניך מה ששמעתי היום מפי הרב מ"ש (פרטים נוספים על זהותו לאחר נחג תמורת תזכורת)

 

[טיףטף2]

העיקר שהייתה איתי כל הערב!

תמיד כיף כל פעם מחדש לראות אותך!
כשהתחלתי לצאת עם מישהו,יצאתי חמישי אחד לאריסה(זוועה של מוסיקה)והיה לי מלא פיתויים סביבי
אז פשוט נצמדתי לקיר והסתכלתי רק לכיון הקיר ורקדתי נטו עם עצמי או ידידה
בכדי לא להתפתות..ממש שמירת העיניים!

אבל מהר מאד הבנתי שאם אני ממשיך להסתכל על אחרים אז זה אומר שפשוט הבחור לא בשבילי
וכעבור שלושה ימים סיימתי תקשר(בין היתר גם בעקבות התובנה מהמסיבה אבל לא בעיקר ואני לא ממליץ לך לחתוך תקשר רק בגלל מה שקרה לך במוצ"ש..)

יצרים ופיתויים יהיו לך בכל מקום...גם אם תלך לקניון תוכל לראות איזה חתיך שידליק אותך,אבל הסיכוי שזה יקרה במסיבה גבוה יותר
ולכן לדעתי 2 אפשרויות.
1-או לצאת ביחד
2-לא לצאת למסיבה.
כל מקרה לגופו,אם בא לך להצליח עם הבחור,אבל עדיין מרגיש פיתויים מהצד-אל תיצא למסיבה
אם אתה נמשך אליו ויודע שאם תיצאו ביחד זה לא יפגע לך ברגש כלפיו,תיצאו ביחד..

 

[Nחמן]

טיף טיף טף! לאן נעלמת?

האם שכחת, שהיית אדום במשך שנה שלמה? גם אני בחופשת פסח אבל היא החלה רק מיום שישי האחרון ותסתיים בסוף שבוע זה. חוץ מזה אני לא הואדמתי מעודי ולכן לי יש זכות קדימה בפרישה... אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי, מר פנדלוביץ'...

חג שמח!

 

[ספר יקר]

איזה חמוד

מאז אני באמת מקפיד לא לצאת למסיבה, אלא אם כן זה איתו.

 

[חול פירמידות]

על מסיבות של גייז

אפילו אם אתייחס לסיטואציה כאילו אתה לא דתי בכלל, תסכים איתי שאפילו רוב החילונים לא נחשפים למה שהולך במסיבות גייז: היצריות, אנשים שרוקדים בלי חולצה, מספר הסטוצים שיוצאים מהמקום (או במקום עצמו), המבטים שמחליפים שם וכו' וכו'. הייתי פעם אחת במסיבת "הארד קור" כזאת בקומפורט והזדעזעתי. אבל זה רק אני.

לדעתי הסיבה למה "יורד" לך כך כך מהר מגברים היא בדיוק האווירה הזו. השפע הרב שיש שם (וגם באטרף), הזמינות המטורפת הזאת, החופשיות שבה כל דבר יכול להתפתח וכו' דופקת לנו את החושים. זו לדעתי אחת הסיבות המרכזיות מדוע כל כך הרבה הומואים לא מוצאים את עצמם בזוגיות ארוכת טווח, בכל גיל שהוא (ואני בטוח שפורטי יגיע עכשיו עם "נתונים" אחרים בקנדה). נו, אני מדבר על מה שהולך בארץ. הרוב פה יסכימו איתי, וגם מדבריך זה עולה- אתה בעצמך רואה במסיבות האלו בני 30 ו-40. בעולם הסטרייטים התופעות האלו פחותות, מהסיבה הפשוטה ששם הזמינות והיצריות לא רווחות כמו במסיבות גייז. רוב מסיבות הסטרייטים לא נראות ככה.

נוכחות של חתיכים רבים סביבך לא אמורה להוריד לך מבחור שאתה באמת מאוהב בו - גם מבפנים. מראה טוב לא חודר ומערער עובדה בסיסית זו.

 

[גיי40 גברי]

איזה קנדה

אני פה, ממש קרוב

 

[גיי40 גברי]

מסיבות גייז שאני הולך אליהם בת"א ובר"ג

אינן נראות כלל כפי שאתה מתאר. במסיבות שאני הולך אליהם, כל האנשים בגיל 45 ומעלה, מוזיקה שקטה ברקע. אוכל בסיגנון בופֶה ("מזנון", קראו לזה פעם). אף אחד אינו רוקד. יושבים ומדברים על החיים על העולם, על עצמנו, על העבודה. לפעמים גבר מביא ידידה בגילנו. מתוך 30 האיש שבמסיבה, כעשרה הם זוגות. כמה פעמים בעבר, בא גם אחד בן 26 ,שאוהב מבוגרים, אבל מלבד שיחה עם האיש שאיתו הוא בא, הוא די השתעמם.
מפגשים כאלה, אם כי בממדים קטנים יותר, קורים כל יום שישי בבית קפה עם ידידנו מגוש דן. היית מוזמן פעם,חולפי, אילו זה לא היה בשבת.
אתמול היינו עם שני זוגות לקפה בבית פרטי. שלשום היינו לארוחת צהריים חגיגית אצל זוג, ועוד אלמן (שבן זוגו נפטר בגיל 72).
העולם רחב הרבה יותר ממה שנדמה לך, חולפי.
מועדים לשמחה

 

[בעל תשובה10]

הם היו ביחד עד גיל 72? (או באיזור)?

 

[גיי40 גברי]

חברים שלי ברמת אביב יחגגו 44 זוגיות

בשבוע הבא. אחד בן 66 והשני בן 73
זה די מצוי אצל חוג החברים שלי. אני מכיר גם בני 80 פלוס שהם בזוגיות.
וכן, השניים ההם היו בני 70 פלוס כשאחד מהם נפטר מסרטן הלבלב., אחרי עשרות שנות זוגיות. הוא היה רופא רנטגנולוג.

 

[חול פירמידות]

פער הדורות...

מה שאתה קורא לו מסיבה, אני קורא מפגש חברתי סטייל בית קפה.

אני בטוח שלא זה "סוג" המסיבות אליו התכוון ספר יקר. ומשום מה אני גם בטוח שהוא לא הולך למסיבות מסוג זה.

אבל נחמד לדעת שיש זוגות שככה מבלים יחד את זוגיותם היציבה...

 

[גיי40 גברי]

אכן, סוג מסיבות שונה...

 

[בנימין1000]

הרגשה מוכרת שמעלה שאלה..

אמנם לא הייתי בזוגיות עם גבר, אבל ה'קראשים' המתחלפים על החתיך התורן מוכרים לי..

מה שמעלה את השאלה הקשה:
האם באמת יש דבר כזה אהבה הומוסקסואלית? או שזה פשוט יצר תאווה, חזק במיוחד, שכדרכו משתנה כל הזמן?

כן, אני יודע שיש זוגות ש60 שנה ביחד.
אבל האם זאת אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר? האם הזוגיות בנויה על אהבה נטו? או שאולי הם כבר יודעים שטוב מזה לא ימצאו ופשוט נמאס להם מהסטוצים והבינו שצריך קביעות בחיים?
(נכון, יש גם סטרייטים כאלה, אבל זה עניין אחר)

פורטי אני אשמח אם תענה!

 

[גיי40 גברי]

בנימין, אני חושב שאין הבדל

בין אהבה נטו בין גבר ואישה ואהבה נטו בין גבר וגבר.
זוגות גברים רבים שחיים יחד כבר עשרות שנים התחילו את הזוגיות שלהם בגילים מוקדמים, כשהם היו עוד צעירים ורעננים. כך שאין לומר שהם התחילו את הזוגיות מחוסר ברירה.
התאווה של גבר סטרייט לאישה אינה שונה מתאווה של גבר הומו לגבר. אין סיבה לומר שהתאווה היא זאת שמכתיבה אצל הומו ולא אצל סטרייט.
מה שכן, האהבה בין גבר לגבר לא ממוסדת כמו אהבה בין גבר לאשה, והלחצים מבחוץ עליה הם יותר הרסניים מאשר בונים.
כמו כן, התהליך ליצירת אינטימיות בין גבר לגבר שונה מהתהליך שקורה בין גבר לאשה. בזמני זה התחיל בסקס והגיע לאינטימיות ואהבה. הצעירים כאן טוענים שזה לא כך כיום. ועל זה אתן לצעירים כאן לענות.
שוב אומר: הפתויים מבחוץ קיימים, השאלה מה אתה עושה עמם- רק חושב עליהם? או גם מגיע לידי פעולה קיצונית כמו הרס הזוגיות. זאת כבר בחירתך האישית.