תחושת כישלון

[חתול לבן חתול שחור]

ואולי.........

נראה את הגירושין לא כסיום אלא כתחילתו של פרק חדש בחיינו עזבנו מקום עבודה שלא היה לנו טוב בו ומחפשים מקום חדש שיהיה לנו בו סיפוק עזבנו מקצוע או עיסוק ואנו מחפשים משהו שיהיה לנו בו עניין זו בעצם תכונת "הרומנטיקן" שכל הזמן מחפש ותר אחר עניין בחיים ולא מסתפק בחיי שיעמום והיכן שלא טוב לו-הוא לא נמצא והפעולה הזו של לקום וללכת רק מראה שאנו קשובים יותר מכל בני האדם האחרים,לצרכים שלנו ואנו "בוחרים" עם להיות ולחיות ואיך אנו רוצים לחיות את שארית חיינו ללא פשרות כי זה מגיע לנו.. כי זוגיות שאינה מספקת את 2 בני הזוג לא ראוי שתמשיך להתקיים בכל מחיר ע"ח החופש האישי שלנו והעצמיות שלנו. וזו בעצם ,ורד,הגירסה שאת צריכה "להוריד" למחשב שלך..כן..זה שבלב ובראש..שלך שבעצם ראוי וכדאי "לעדכן" את התפיסה החברתית שלנו לגבי הגירושין..

 

[maof]

כל המוסיף גורע ../images/Emo45.gif

 

[ציפיטפטת]

כל מילה - בסלע ../images/Emo45.gif

 

[avihuav]

../images/Emo45.gif ורד אני לא היחיד שחושב כך

 

[irisi]

אגב מחקרים מכויחים

שרק אנשים עם יכולות קמים והולכים

 

[מיKה]

כן...עצוב

לא מה שתכננו. לא מה שרצינו. או בכלל מה שחלמנו עליו. ועדיין, אין לזאת שום קשר לברק בעיניים. שמחת חיים. או הרגשה של משפחה שלמה. בטוחה שהם דווקא חזרו עם מחשבות אחרות, קצת יותר שמחות, מהארוע הזה. מה שאומר שהתיסכול והקושי הוא בעיקר אצלנו בראש. שוב ושוב יש לנו את נטיה להזכיר לעצמנו במזוכיסטיות מסויימת עד כמה שאנחנו שונים מאלו "המושלמים והאוהבים". מה שכל כך לא שווה התעסקות בעיניי. ואני אומרת, הטעם שישאר להם מהילדות הוא זה שתתני להם לטעום ממנו.

 

[לביאה11]

ואני תמיד אומרת...

why dont you look at the bright side of life עם כל היופי והפאר ואהבת האמת, החיים זה ינג ויאנג אין שלמות ואין אידיליה. את החיים שלך את תבני במו ידייך... לבנה על לבנה, יום אחרי יום נפילה וקימה, בכי וצחוק. החיים הם דינמיים יקירתי, לעולם אל תסתכלי בצלחת של השכן. כששואלים אותי מה הייתי רוצה באמת, זו התשובה שלי - משפחה. אבל למדתי שבחיים אין הכל. ומשפחה כפי שציינת כבר לא תהיה לי. אז קניתי לי כינור וכמה חברים באזור ונרות מלבלבים וקצת ממתקים. מתנה לילד או לילדה עושים לי טוב על הנשמה. מילה טובה מחבר שאכפת לו גם עושה את העבודה. החיים הם כאן ועכשיו ואין לבכות על חלב שנשפך. אולי למרבה פליאתך את במצב מצויין, אולי בכלל ניצלת ... ורד יקרה , אמא, בת, אחות, את כל כך הרבה לכל כך הרבה . קחי את החיים בשתי ידיים, חבקי אותם. הם ניתנו לך במתנה. ואם את צריכה עוד ועוד מילים מהחיים... לביאה ששורדת גם ימים כל כך קשים, ועדיין את החיוך לא שוכחת כי את השמחה שבלב , השמחה שנמצאת שם בפנים, אף אחד לא לוקח. תעמוד כאן לרשותך. עד אז ועד שניפגש קחי חיבוק חזק מהלב.

 

[sungun]

מאמאל'ה תתייחסי לשלב הזה כהכנה

רבני נחמן מברסלב, שידע משהו על תהומות הצער כמו גם על פסגות האושר, אמר פעם: "אין שלם מלב שבור". כשאת יודעת ומכירה את הצער באופן אישי, את גם יודעת להעריך את האושר כשהוא מגיע. והוא מגיע. פתאום. בחצי השנה שמאז גירושי, דיברתי עם הרבה מאוד בני אדם שהתגרשו. הסיפור של כל אותם אנשים שמצאו אהבה בשלב ב', היה זהה. פתאום, משום מקום, הופיע בן הזוג הנוכחי, והכל התאים פיקס, והאושר שהציף היה כזה שהשתווה בעוצמתו רק לכאב שהם חשו קודם. זה לא פלא, וגם לא לוקש שמוכרים אנשים עם ציור של לב בעיניים. יש מתאם בין שני המצבים. את לא כישלון, למרות שנכשלת. את מגדלת שני ילדים, את עובדת ומשפרת את עצמך, כדי להתכונן לרגע שבו בן הזוג יופיע. והוא, אני משוכנע, יופיע. "תזכור מה שאני אומר לך עכשיו", אמר לי מישהו, "אמרו לי ולא האמנתי, ועכשיו אני אומר את אותו הדבר לך. הגירושין, זו מתנה שקיבלת". למה מתנה? שאלתי. משום שגירושין, על כל כמויות הכאב הבלתי נתפסות שמגיעות איתם, מוציאות אותנו מקשר שהוא לא בריא, ומכריחות אותנו להתעמת עם המציאות שאנחנו עושים כמיטב יכולתינו כדי לטשטש. אנחנו רוצים לשקר לעצמנו שהכל בסדר, כשבאמת הכל רקוב. גירושין הם הזדמנות לסיים דף ישן ולערוך מקצה שיפורים כדי לפתוח דף חדש ולמצוא את עצמנו בקשר נכון ובריא. החוכמה היא רק ללמוד מהטעויות, כדי שלא נחזור עליהן שוב. איך לומדים מטעויות? טיפול, קבוצות תמיכה, קריאה, סדנאות שיפור, כל הדברים שאת כבר עושה. תזכרי את מה שאני אומר לך עכשיו. בן הזוג שלך יופיע בלי שתצפי לו בכלל. תחושת האושר שתרגישי אז, תפחיד אותך לא פחות מתחושת הבדידות, בגלל העוצמות שלה. אושר טוטאלי, שמיימי, כזה שיגרום לך ללכת באוויר. רק שהאושר ההוא, האמיתי, יישאר איתך לתמיד, כמו שצריך להיות.

 

[dardar המקורית]

ורד מאמי,

ובואי נניח שאכן הבחירה שלך לנישואים לא היתה טובה, הנישואים שלך לא היו לפי החלום, את לא שחקנית ראשית בקומדיה הוליוודית שמשודרת בשעות צפיה של הילדים, נו, אז.. תחשבי על החלום הזה, מי בנה אותו עבורך? לא את. כולנו גדלנו על פי אותו חלום. הוא לא שלי או שלך . אז התחתנת והתגרשת והרווחת את עצמך בדרך, נראה לי הרבה יותר עדיף מתפקיד בסרט. וחוץ מזה, בואי אני אספר לך משהו- יש לי חברה מהצבא שבעלה הזמין אותי למסיבת הפתעה לכבוד יומולדת ארבעים שלה( חודש אחרי שלי- וחודש אחרי הפרידה שלי אחרי 20 שנה עם הגרוש שלי). עמדתי מאחורה בחושך והקשבתי לברכה המרגשת שלו ולא הפסקתי לבכות. שנה אחרי היא מספרת לי שהיא קלטה שהוא פתח כרטיס בקופידון- רק כדי לראות מה זה... say no more

 

[L o v e M e1]

טוב שבכית ככה התפרקת אבל...

אחרי פרץ רגשות יש את ההגיון שמייצב ומבחינתך לא צריכה להיות שום תחושה של כישלון. חושבת שהבאת ילדים לעולם היא פאר היצירה ולך יש שתיים כאלה. לא חושבת שכדאי למדוד את ההצלחות בחיים לפי החברים שלנו, נכון לפעמים הם נראים זוג יונים ומשפחה לתפארת אבל לפעמים זה לא לעולם חוסן, כשמביטים מהצד לא תמיד רואים ויודעים את האמת. אני מאחלת לחברים שלך שתמיד יהיו מאושרים אבל החברה הזאת יכולה להיות גם בנעליים שלך ואז מה? טבעי שבונים תסריטים לחיים שלנו, אין תסריט אחד בודד ,צריך גם תסריטים שנשארים במגירה וכאלה שעורכים בהם שינויים לפי הצורך. התסריט הבא שלך לדעתי צריך להיות במה שקיים כרגע והוא הילדים הנפלאים שצריכים אותך ולתת להם תחושה שגם ככה אתם משפחה עם חום ואהבה .

 

[סוף עונה]

תחושת כשלון ורד????

למה שלא תראי בכל צעד שאת מגיעה אליו עם ובלי הילדים בשביל ועבור הילדים, כפסגת החלומות??? אין דבר כזה כשלון במה שאנחנו מגיעים אליו, גם אם לא לזה יחלת, וגם אם לא לזה פיללת. לכל שלב שתגיעי אליו בחיים, צריך להיות בשבילך המקום הכי טוב והכי נכון. ב'נת אותי????

 

[vered 37]

תחושת הכשלון הזו

באה ממקום של רצון עז לבנות משפחה טיפוסית ..גרעינית אמא אבא וילדים , דווקא מהסיבה שאני בת להורים גרושים. רציתי בית ורוד..כמו בספרים.חלום כמו של כל אחד מאיתנו .חלום שלא התגשם. וזו תחושת פספוס ..כי יש משהו יותר יפה מלהיות משפחה מאושרת ? וכן אני יודעת שאפשר גם אחרת ויש כמה סוגי משפחות שהן גם מאושרות. ויש לי משפחה שלי קרובה תומכת ומקסימה והורים מדהימים ..וילדים מתוקים ..ואני בריאה (תודה לאל ) עובדת בלב בלה. אבל.... משהו בכל זאת חסר. ואני יודעתת שעם החסרון הזה צריך ללמוד לחיות ,להתמודד ולהמשיך הלאה. הוריי אמנם התגרשו כשהייתי בת 25 ובכלזאת היה לי קשה מאד. אבל היתה לי ילדות נפלאה , ילדה מאושרת שקיבלה המון חום ואהבה והכל היה צבוע לה בורוד. ככה הרגילו אותי להמון ורוד.... אז רציתי ורוד בחיים ..וכן בשנים הראשונות היה בהחלט ורוד. אז אולי בגלל שהיה לי כזה ורוד כילדה קשה לי לקבל את זה שהורוד דעך לאט לאט והוא לא אותו ורוד... וכשיום אחד אבין ואפנים שאין יותר ורוד ולא תמיד זה ורוד..ולנו כמשפחה לא היה בכלל ורוד לא ארגיש את תחושת הכשלון הזו .....

 

[swansea]

אני לא אעודד אותך במילים ריקות

כי אכן ניכשלת... גם אני נכשלתי. כולנו כאן ניכשלנו. אבל הצלחנו בדבר אחד שרבים נכשלו בו. הצלחנו לסגת מהכישלון ולתת לעצמנו הזדמנו שניה להגשים את החלום (כל אחד וחלומו הוא). יש רבים שלמראית עין (ולפעמים אפילו את זה לא) שעדיין תקועים במערכת זוגית אומללה ואין להם את הכוח או את האומץ לסגת. תהיי שלמה לפחות עם ההצלחה הקטנה הזו...

 

[שירלי6]

אהבתי.

 

[R a c h e li]

תמיד אמרו לי....

כישלון כפול כישלון = הצלחה......

אהבתי

 

[vered 37]

נוסחה חדשה בשבילי .אומרת אמן...

 

[vered 37]

אהבתי את כל מה שכתבתם....../images/Emo141.gif

ואני מאד מאד מקווה שאוכל לקחת מכל אחד ואחת מכם/ן משפט אחד חכם מכל מה שנכתב להפנים אותו חזק חזק כדי להבין .... שאפשר לחיות, להרגיש , לקבל , ולחשוב אחרת...!!! *חושבת ברגע זה, היכן הייתי יכולה לקבל כאלה תגובות חכמות ורגישות..??? לא בטוחה שיש מקום אחר . תודה ענקית לכם...

 

[שלי 9]

סוונסא, מזדהה עם כל מילה!!!!!!!!!!

 

[תמי דקל]

ורד יקרה,

אנא אל תייסרי את עצמך בתחושת כישלון. זה לא מוביל לשום מקום, חוץ מדמעות וכאב. אני גם הייתי בסרט הזה. אבל אין מה לעשות. דפדפי ותאמצי לעצמך מחשבות חיוביות של זוגיות שיכולה להיות עם מישהו כמו עופר. דמייני לך שיהיה לך "עופר" משלך. ותעבדי בכיוון הזה... אולי הוא יגיע.... אולי הוא כבר מעבר לפינה ואת לא רואה מרוב דמעות.... חייכי לחיים למרות הכל... והם יחייכו לך בחזרה... גם אם לפעמים לוקח להם זמן.... אל תתייאשי.... שולחת לך חיבוק תמי

 

[אחיתופל היחיד]

אני תמיד הייתי בטוח

שכשלון של זוגיות תמיד נובעת משני הצדדים ואין צד אחד שנכשל ואילו השני "הצליח". לפעמים אנחנו עושים בחירות מוטעות בחיים שלנו. זה טבעי. זה אנושי. את בסך הכל בן-אדם. אולי הלחצת את עצמך יותר מידי כי רצית "לכפר" על מה שעבר עליך. בכל מקרה, מאחל לך שהבחירה הבאה תהיה מוצלחת יותר.