תחושה של בגידה
היי, רציתי לשתף במשהו שעובר עלי לאחרונה. אני לומדת שנה רביעית כבר, במסגרת הלימודים יש לנו המון עבודות הגשה, ורובן עבודות קבוצתיות. העבודה הבאה שצריך להגיש-יש לנו קבוצה של חברות שחשבתי שהן חברות טובות שלי...זהו שלא.... העבודה גדולה קשה ומורכבת, דורשת לא מעט זמן והשקעה, רק מה שלאחרונה אני מרגישה שאני עושה הכל לבד, אני הקרציה, אני זו שרודפת, והן מתעצבנות שבכלל אני לוחצת להתחיל, כשההגשה היא עוד שבועיים, ובנוסף יש עוד עבודת הגשה שצריך להגיש עוד שבוע וחצי חוץ מזה,...השאירו אותי לבד בזה, הן כנראה יודעות שנורא אכפת לי מהציון ואני לא אתן לעבודה להיזנח, הגישה של "אני יכולה לשבת בפנאן, יש מי שיעשה את העבודה השחורה עבורי"...זה ממש כואב...ועוד לחשוב שהן מגדירות את עצמן חברות. בקיצור, זו כבר פעם שניה שזה קורה איתן, הפעם הסכמתי להיות איתן בתנאי שלא יעשו לי קטע מסריח (פעם שעברה עשיתי את כל העבודה "הקבוצתית" כמעט לבד). חוץ מזה שההתנהגות שלהן נהיית מגעילה כשאני מזכירה שלא רק אני בקבוצה וגם להן יש אחריות. זה הגיע למצב שאחת מהן נזפה בי ש"מה הקטע שלך"....טוב הקטע שלי הוא שיש לי שתי עבודות ענק לסיים בשבועיים, אחת עצמאית אחת קבוצתית...ואת הקבוצתית אני צריכה מסתבר גם לעשות לבד. כ"כ עצוב לי שאני כ"כ תומכת ועוזרת להן בהכל- הן מבחינה אישית והן מבחינה לימודית. כל פעם שהן התקשרו לבכות לי על משהו רע שקרה להן תמכתי ועשיתי הכל לעזור. מה הכפיות טובה הזו שהן זורקות אותי לבד עם עבודה כ"כ גדולה.....טרמפיסטיות. כל הקטעים הללו החלו לאחרונה. אני ממש מרגישה שאני נותנת 1000 אחוז מעצמי והן כלום חזרה. התעממתתי עם אחת מהן והיא אפילו לא הבינה מה אני רוצה אמרה מה הלחץ....היא בקטע של לסיים עבודות יומיים לפני הגשה ואני לא אוהבת את זה... מה לעשות? מה לומר?
היי, רציתי לשתף במשהו שעובר עלי לאחרונה. אני לומדת שנה רביעית כבר, במסגרת הלימודים יש לנו המון עבודות הגשה, ורובן עבודות קבוצתיות. העבודה הבאה שצריך להגיש-יש לנו קבוצה של חברות שחשבתי שהן חברות טובות שלי...זהו שלא.... העבודה גדולה קשה ומורכבת, דורשת לא מעט זמן והשקעה, רק מה שלאחרונה אני מרגישה שאני עושה הכל לבד, אני הקרציה, אני זו שרודפת, והן מתעצבנות שבכלל אני לוחצת להתחיל, כשההגשה היא עוד שבועיים, ובנוסף יש עוד עבודת הגשה שצריך להגיש עוד שבוע וחצי חוץ מזה,...השאירו אותי לבד בזה, הן כנראה יודעות שנורא אכפת לי מהציון ואני לא אתן לעבודה להיזנח, הגישה של "אני יכולה לשבת בפנאן, יש מי שיעשה את העבודה השחורה עבורי"...זה ממש כואב...ועוד לחשוב שהן מגדירות את עצמן חברות. בקיצור, זו כבר פעם שניה שזה קורה איתן, הפעם הסכמתי להיות איתן בתנאי שלא יעשו לי קטע מסריח (פעם שעברה עשיתי את כל העבודה "הקבוצתית" כמעט לבד). חוץ מזה שההתנהגות שלהן נהיית מגעילה כשאני מזכירה שלא רק אני בקבוצה וגם להן יש אחריות. זה הגיע למצב שאחת מהן נזפה בי ש"מה הקטע שלך"....טוב הקטע שלי הוא שיש לי שתי עבודות ענק לסיים בשבועיים, אחת עצמאית אחת קבוצתית...ואת הקבוצתית אני צריכה מסתבר גם לעשות לבד. כ"כ עצוב לי שאני כ"כ תומכת ועוזרת להן בהכל- הן מבחינה אישית והן מבחינה לימודית. כל פעם שהן התקשרו לבכות לי על משהו רע שקרה להן תמכתי ועשיתי הכל לעזור. מה הכפיות טובה הזו שהן זורקות אותי לבד עם עבודה כ"כ גדולה.....טרמפיסטיות. כל הקטעים הללו החלו לאחרונה. אני ממש מרגישה שאני נותנת 1000 אחוז מעצמי והן כלום חזרה. התעממתתי עם אחת מהן והיא אפילו לא הבינה מה אני רוצה אמרה מה הלחץ....היא בקטע של לסיים עבודות יומיים לפני הגשה ואני לא אוהבת את זה... מה לעשות? מה לומר?
