תחושה מסוימת.
ושוב אותם התחושות מחלחלות בתוכי ושוב אותם הפחדים משתלטים עלי ולא נותנים לי לישון בשקט. פעם ראשונה בחיים שלי שאני מאושרת, הראש חושב אחרת והלב אומר אחרת. מה שכן אני יודעת שאני מאוהבת. אבל הפחד הזה הוא זה שלא נותן לי להתמסר, לא רוצה להיפגע יותר, רוצה רק לחיות בשקט. איך עושים את זה? הוא רחוק פיזית.. .הגעגוע משתלט עלי.. לא רוצה צבא. הוא השתנה כל כך, כבר לא מחייך כמו פעם, כבר לא מאושר, רק אם היה עושה תפקיד שאוהב. הוא אומר לי שהוא אוהב אותי, ואני מאמינה, כי אני יודעת שזה נכון אבל הצבא לא עושה לו טוב, וזה משפיע עליו וכמובן שגם עלי. אז כן, אם האהבה בינינו גדולה, אז היא תשאר לתמיד ולא היא לא גדולה, היא ענקית. אז בנות, קרה לכן כבר פעם? שמה שקורה לו בצבא חודר ליחסים שלכם? אני יודעת שזה לא בכוונה, ושהוא איתי הוא מנסה לשכוח, ולא לחשוב על זה אבל השביזות יום א' הזאת תמיד הורסת. וכואב לי שכואב לו. ואני לא מאושרת שהוא לא מאושר..
ושוב אותם התחושות מחלחלות בתוכי ושוב אותם הפחדים משתלטים עלי ולא נותנים לי לישון בשקט. פעם ראשונה בחיים שלי שאני מאושרת, הראש חושב אחרת והלב אומר אחרת. מה שכן אני יודעת שאני מאוהבת. אבל הפחד הזה הוא זה שלא נותן לי להתמסר, לא רוצה להיפגע יותר, רוצה רק לחיות בשקט. איך עושים את זה? הוא רחוק פיזית.. .הגעגוע משתלט עלי.. לא רוצה צבא. הוא השתנה כל כך, כבר לא מחייך כמו פעם, כבר לא מאושר, רק אם היה עושה תפקיד שאוהב. הוא אומר לי שהוא אוהב אותי, ואני מאמינה, כי אני יודעת שזה נכון אבל הצבא לא עושה לו טוב, וזה משפיע עליו וכמובן שגם עלי. אז כן, אם האהבה בינינו גדולה, אז היא תשאר לתמיד ולא היא לא גדולה, היא ענקית. אז בנות, קרה לכן כבר פעם? שמה שקורה לו בצבא חודר ליחסים שלכם? אני יודעת שזה לא בכוונה, ושהוא איתי הוא מנסה לשכוח, ולא לחשוב על זה אבל השביזות יום א' הזאת תמיד הורסת. וכואב לי שכואב לו. ואני לא מאושרת שהוא לא מאושר..
