תחבורה אווירית

[חן מלינג]

תחבורה אווירית

תחבורה אווירית
לפני מספר שנים, בעת עבודה בארכיון הרכבת, מצאתי שתי תמונות הסטוריות הנוגעות לשורשים של התחבורה האווירית בארץ. מכיוון שזה לא מעניין אף אחד במוזיאון, ומכיוון שלי יש עבר כחובב רציני של תעופה, אספתי אותן לחיקי. אולם, כבר מזה זמן רב אני מרגיש שהתמונות ´מבוזבזות´ כשהן תופסות אצלי אבק, שלא נדבר על היבטי השימור של העניין, ולכן אני מבקש למצוא להן בית חדש, ובדרך גם להביא אותן לידיעת הכלל, מפני שהן מאוד מעניינות ויפות, לדעתי. לפיכך, להלן מצורפות שתי התמונות (בשתי הודעות נפרדות) באיכות בינונית. כל מי שרוצה עותקים באיכות יותר טובה מוזמן לפנות אלי ב-E-Mail (דרך האתר ´חדשות הרכבת´) ואשלח לו עותק סרוק ב-300dpi (עם דחיסה, כמובן). אם למישהו יש רעיונות לארכיון מתאים לתמונות אלו, אשמח לשמוע. אשמח גם לשמוע פרטים נוספים על מה שנראה בתמונות אלו. (נ.ב., בהודעות השלישית והרביעית מובאות שתי תמונות נוספות שסרקתי מצילומים שעשיתי לפני כמה שנים מכתב העת ´קתדרה´ - ניצול של הזדמנות להביא אותן לידיעת הציבור)

 

[חן מלינג]

תחבורה אווירית - 1

תחבורה אווירית
לפני מספר שנים, בעת עבודה בארכיון הרכבת, מצאתי שתי תמונות הסטוריות הנוגעות לשורשים של התחבורה האווירית בארץ. מכיוון שזה לא מעניין אף אחד במוזיאון, ומכיוון שלי יש עבר כחובב רציני של תעופה, אספתי אותן לחיקי. אולם, כבר מזה זמן רב אני מרגיש שהתמונות ´מבוזבזות´ כשהן תופסות אצלי אבק, שלא נדבר על היבטי השימור של העניין, ולכן אני מבקש למצוא להן בית חדש, ובדרך גם להביא אותן לידיעת הכלל, מפני שהן מאוד מעניינות ויפות, לדעתי. לפיכך, להלן מצורפות שתי התמונות (בשתי הודעות נפרדות) באיכות בינונית. כל מי שרוצה עותקים באיכות יותר טובה מוזמן לפנות אלי ב-E-Mail (דרך האתר ´חדשות הרכבת´) ואשלח לו עותק סרוק ב-300dpi (עם דחיסה, כמובן). אם למישהו יש רעיונות לארכיון מתאים לתמונות אלו, אשמח לשמוע. אשמח גם לשמוע פרטים נוספים על מה שנראה בתמונות אלו. (נ.ב., בהודעות השלישית והרביעית מובאות שתי תמונות נוספות שסרקתי מצילומים שעשיתי לפני כמה שנים מכתב העת ´קתדרה´ - ניצול של הזדמנות להביא אותן לידיעת הציבור)

תחבורה אווירית - 1
מטוס de Havilland DH-89 Dragon Rapide של חברת התעופה Palestine Airways Limited. שם החברה מופיע גם עברית ובערבית. אינני יודע מה זהות המטוס ובאיזה שנה התמונה צולמה. על גבה נכתב בעפרון המספר 4114.

 

[oren*]

התמונה הזו מדהימה, גם מבחינת איכות

תחבורה אווירית - 1
מטוס de Havilland DH-89 Dragon Rapide של חברת התעופה Palestine Airways Limited. שם החברה מופיע גם עברית ובערבית. אינני יודע מה זהות המטוס ובאיזה שנה התמונה צולמה. על גבה נכתב בעפרון המספר 4114.

התמונה הזו מדהימה, גם מבחינת איכות
הגוונים וגם מבחינת התוכן. אשמח לקבל קובץ איכותי יותר שאוכל להדפיס ולהכניס לאוסף שלי (אני אוסף פריטים הקשורים להתפתחות חברות מסחריות בארץ ובעולם, יש לי די הרבה פריטים שקשורים לאלעל). אם זכרוני אינו מטעה אותי, תמונה דומה הופיעה בספר "ספר לי על אלעל" שנכתב על ידי הקברניט אורי יפה וחולק לפני כמה שנים לילדים בטיסות. זו בהחלט נראית תמונה שמתאימה למודעת פרסומת בעיתון או משהו תיירותי (המטוס המבריק, הטייס עם הכובע הלבן, הלהבים מסודרים באותה זווית). אנצל את ההזדמנות להודות לך על העשרת הפורום בתכנים ומידע - תודה

 

[luckydude]

דרגון ראפיד

תחבורה אווירית - 1
מטוס de Havilland DH-89 Dragon Rapide של חברת התעופה Palestine Airways Limited. שם החברה מופיע גם עברית ובערבית. אינני יודע מה זהות המטוס ובאיזה שנה התמונה צולמה. על גבה נכתב בעפרון המספר 4114.

דרגון ראפיד
למי שמעוניין - מתוך ספר המטוסים מאת יהודה עופר: מטוסי ראפיד בקו אילת תל אביב מטוס הראפיד של חברת אוירון נמסר בתום מלחמת העצמאות לחברת ארקיע, שזה אך הוקמה. בשנים 1953-1956 קיים מטוס זה, ביחד עם ראפיד שני, את השירות בקו ת"א-אילת, תחילה מלוד, אחר כך משדה דב. ב1955 נמכר אחד ממטוסי הראפיד לחברה בריטית והוטס ההארץ. המטוס השני הוצא מהשירות בשנת 1957 ופורק לגרוטאות. בחודש מאי 1978 נרכש באנגליה והובא ארצא מטוס ראפיד עבור האוסף ההיסטורי של חיל האויר. במפגן יום חיל האויר באותה שנה היתה כוונה להציגו בטיסה אולם הוא נפגע בזנבו על-ידי רכב והופיע בהסעה בלבד. מטוס זה נושא את המספר 002.

 

[luckydude]

ההארץ = מהארץ

דרגון ראפיד
למי שמעוניין - מתוך ספר המטוסים מאת יהודה עופר: מטוסי ראפיד בקו אילת תל אביב מטוס הראפיד של חברת אוירון נמסר בתום מלחמת העצמאות לחברת ארקיע, שזה אך הוקמה. בשנים 1953-1956 קיים מטוס זה, ביחד עם ראפיד שני, את השירות בקו ת"א-אילת, תחילה מלוד, אחר כך משדה דב. ב1955 נמכר אחד ממטוסי הראפיד לחברה בריטית והוטס ההארץ. המטוס השני הוצא מהשירות בשנת 1957 ופורק לגרוטאות. בחודש מאי 1978 נרכש באנגליה והובא ארצא מטוס ראפיד עבור האוסף ההיסטורי של חיל האויר. במפגן יום חיל האויר באותה שנה היתה כוונה להציגו בטיסה אולם הוא נפגע בזנבו על-ידי רכב והופיע בהסעה בלבד. מטוס זה נושא את המספר 002.

ההארץ = מהארץ

 

[חן מלינג]

תחבורה אווירית - 2

תחבורה אווירית
לפני מספר שנים, בעת עבודה בארכיון הרכבת, מצאתי שתי תמונות הסטוריות הנוגעות לשורשים של התחבורה האווירית בארץ. מכיוון שזה לא מעניין אף אחד במוזיאון, ומכיוון שלי יש עבר כחובב רציני של תעופה, אספתי אותן לחיקי. אולם, כבר מזה זמן רב אני מרגיש שהתמונות ´מבוזבזות´ כשהן תופסות אצלי אבק, שלא נדבר על היבטי השימור של העניין, ולכן אני מבקש למצוא להן בית חדש, ובדרך גם להביא אותן לידיעת הכלל, מפני שהן מאוד מעניינות ויפות, לדעתי. לפיכך, להלן מצורפות שתי התמונות (בשתי הודעות נפרדות) באיכות בינונית. כל מי שרוצה עותקים באיכות יותר טובה מוזמן לפנות אלי ב-E-Mail (דרך האתר ´חדשות הרכבת´) ואשלח לו עותק סרוק ב-300dpi (עם דחיסה, כמובן). אם למישהו יש רעיונות לארכיון מתאים לתמונות אלו, אשמח לשמוע. אשמח גם לשמוע פרטים נוספים על מה שנראה בתמונות אלו. (נ.ב., בהודעות השלישית והרביעית מובאות שתי תמונות נוספות שסרקתי מצילומים שעשיתי לפני כמה שנים מכתב העת ´קתדרה´ - ניצול של הזדמנות להביא אותן לידיעת הציבור)

תחבורה אווירית - 2
ספינת טייס בכנרת - קוד הזיהוי של המטוס לא ברור, אבל אני חושב שסביר להניח שהוא בריטי (כלומר, שהאות שלא רואים בכלל היא G). האם זוהי טבריה ברקע? אני גם לא יודע מה הוא סוג המטוס ולאיזו חברה הוא שייך. על גב התמונה מופיע המספר 858 וגם המספר 34. כתוב גם 1932, ואני מניח שזו שנת הצילום.

 

[חן מלינג]

תחבורה אווירית - 3

תחבורה אווירית
לפני מספר שנים, בעת עבודה בארכיון הרכבת, מצאתי שתי תמונות הסטוריות הנוגעות לשורשים של התחבורה האווירית בארץ. מכיוון שזה לא מעניין אף אחד במוזיאון, ומכיוון שלי יש עבר כחובב רציני של תעופה, אספתי אותן לחיקי. אולם, כבר מזה זמן רב אני מרגיש שהתמונות ´מבוזבזות´ כשהן תופסות אצלי אבק, שלא נדבר על היבטי השימור של העניין, ולכן אני מבקש למצוא להן בית חדש, ובדרך גם להביא אותן לידיעת הכלל, מפני שהן מאוד מעניינות ויפות, לדעתי. לפיכך, להלן מצורפות שתי התמונות (בשתי הודעות נפרדות) באיכות בינונית. כל מי שרוצה עותקים באיכות יותר טובה מוזמן לפנות אלי ב-E-Mail (דרך האתר ´חדשות הרכבת´) ואשלח לו עותק סרוק ב-300dpi (עם דחיסה, כמובן). אם למישהו יש רעיונות לארכיון מתאים לתמונות אלו, אשמח לשמוע. אשמח גם לשמוע פרטים נוספים על מה שנראה בתמונות אלו. (נ.ב., בהודעות השלישית והרביעית מובאות שתי תמונות נוספות שסרקתי מצילומים שעשיתי לפני כמה שנים מכתב העת ´קתדרה´ - ניצול של הזדמנות להביא אותן לידיעת הציבור)

תחבורה אווירית - 3
מטוס נוסעים בשדה התעופה הבין-לאומי בלוד. זיהוי של המטוס - G-AAUE. שם החברה אליה הוא שייך מופיע בתחתית הגוף בין תא הטייס לכני הנסע, אבל הוא לא ברור בתמונה הזו. מתחת לתא הטייס מופיע שמו של המטוס, שגם כן לא ברור. ברקע נוחת מטוס קל, שנראה לי כמו פייפר פשוט, אבל מכיוון שהרבה מטוסים נראים כך, אני לא רוצה להתחייב. מתחת לקצהו הקדמי של המטוס עומדת משאית תדלוק, לידה ניתן לראות זנב של מטוס גדול נוסף. בקדמת התמונה יש אמבולנס עם מגן דוד. מישהו יודע מאיזה סוג המטוס הזה? התמונה התפרסמה ב-´קתדרה´, גליון 25, ולידה נכתב שהיא משנות ה-30

 

[חן מלינג]

תחבורה אווירית - 4

תחבורה אווירית
לפני מספר שנים, בעת עבודה בארכיון הרכבת, מצאתי שתי תמונות הסטוריות הנוגעות לשורשים של התחבורה האווירית בארץ. מכיוון שזה לא מעניין אף אחד במוזיאון, ומכיוון שלי יש עבר כחובב רציני של תעופה, אספתי אותן לחיקי. אולם, כבר מזה זמן רב אני מרגיש שהתמונות ´מבוזבזות´ כשהן תופסות אצלי אבק, שלא נדבר על היבטי השימור של העניין, ולכן אני מבקש למצוא להן בית חדש, ובדרך גם להביא אותן לידיעת הכלל, מפני שהן מאוד מעניינות ויפות, לדעתי. לפיכך, להלן מצורפות שתי התמונות (בשתי הודעות נפרדות) באיכות בינונית. כל מי שרוצה עותקים באיכות יותר טובה מוזמן לפנות אלי ב-E-Mail (דרך האתר ´חדשות הרכבת´) ואשלח לו עותק סרוק ב-300dpi (עם דחיסה, כמובן). אם למישהו יש רעיונות לארכיון מתאים לתמונות אלו, אשמח לשמוע. אשמח גם לשמוע פרטים נוספים על מה שנראה בתמונות אלו. (נ.ב., בהודעות השלישית והרביעית מובאות שתי תמונות נוספות שסרקתי מצילומים שעשיתי לפני כמה שנים מכתב העת ´קתדרה´ - ניצול של הזדמנות להביא אותן לידיעת הציבור)

תחבורה אווירית - 4
התמונה הזו לא כל-כך קשורה, אבל בכל זאת - היא התפרסמה ב-´קתדרה´, גליון 78 (דצמבר 1995), עמוד 58, ולפי הכיתוב שלידה נראה בה מטוס דקוטה בשדה הנחיתה במישור עמיעז, ממערב להר סדום - אפריל 1949. לפי צבעי המטוס, הסמל על הכנף, המדים והתקופה, מדובר כמובן במטוס של חיל האוויר.

 

[יהוושע]

חן , האם קיימות תמונות של הרכבת בקו

תחבורה אווירית - 4
התמונה הזו לא כל-כך קשורה, אבל בכל זאת - היא התפרסמה ב-´קתדרה´, גליון 78 (דצמבר 1995), עמוד 58, ולפי הכיתוב שלידה נראה בה מטוס דקוטה בשדה הנחיתה במישור עמיעז, ממערב להר סדום - אפריל 1949. לפי צבעי המטוס, הסמל על הכנף, המדים והתקופה, מדובר כמובן במטוס של חיל האוויר.

חן , האם קיימות תמונות של הרכבת בקו
חיפה-ביירות דרך ראש הנקרה? בראש הנקרה עצמו יש תמונה אחת שצולמה כנראה מתוך הרכבת הנוסעת לפני כניסתה למנהרה הראשונה , הדרומית . אגב , מפעילי האתר הצליחו להשיג סרט המתאר את הקמת מנהרות הרכבת בראש הנקרה , סרט באיכות מצויינת , שבסופו נראית המסילה מייד לאחר סיום סלילתה . תמונות/סרטים של הרכבת עצמה אין להם , מלבד אותה תמונה בודדת שהזכרתי . האם ייתכן שכמו שכמה לוחות זמנים מקוריים של רכבת העמק שרדו , שרד גם לוח זמנים של הרכבת הזו? אגב , לא הצלחתי בדיוק להבין מן ההסבר באתר עצמו , האם נסעו בקו רכבות משא בלבד שהובילו ציוד לחימה ללבנון לטובת מלחמת הבריטים בנאצים , או שהיו גם קרונות נוסעים בכול רכבת? כמה תחנות היו לה בתוך לבנון? אתה אמרת פעם שהרכבת פסקה לפעול לאחר ליל הגשרים ב - 1946 , אבל בראש הנקרה כתוב שהיא פעלה עד מרץ 1948 , ושב1947 הבריטים אפילו חשבו להפוך את הקו לקו אזרחי לחלוטין , אז מי צודק? בנשיונל ג´יאוגרפיק טרוולר האחרון , חוזר אחד הכתבים על שגיאה שאתה יצאת נגדה , בעניין קרונות רכבת העמק שנקברו כביכול ליד קיבוץ גשר במלחמת השחרור ועתה הוצבו על הפסים בגשר הירדן של רכבת העמק , על יד קיבוץ גשר . אתה טענת שאלה קרונות שישבו שנים בסדנאות הרכבת בחיפה , ועתה הועברו לשם , אולם לפי התמונה , אלה שלושה קרונות משא שהיו באתר עצמו , רק לא על הפסים ( ראיתי אותם בביקורי שם לפני כשנה ) . אהיה שם בשבת הבאה , ואדווח לך . כ"כ , הם כותבים שם שרכבת העמק " גססה " כבר אחרי מלה"ע 1 , דבר תמוה מאוד , שהרי כול בר בי רב יודע שהרכבת פעלה באופן סדיר , פחות או יותר , בין חיפה לדמשק עד 1946 , אז מה פתאום החליטו ב " טרוולר " שהיא גססה כבר מ1918 ? מאוד בלתי מדוייק , לא כן? אגב , כתוב שם גם שהיה קשר ישיר בין עפולה ללוד , דרך שכם וטול כרם , ונדמה לי ששכם בכלל הייתה תחנת קצה , ללא המשך של מסילה לטול כרם , האם אני צודק? האם גם כאן הם טועים ומטעים? מחכה לתשובתך כרגיל , yehovasha .

 

[luckydude]

שכם-טולכרם

חן , האם קיימות תמונות של הרכבת בקו
חיפה-ביירות דרך ראש הנקרה? בראש הנקרה עצמו יש תמונה אחת שצולמה כנראה מתוך הרכבת הנוסעת לפני כניסתה למנהרה הראשונה , הדרומית . אגב , מפעילי האתר הצליחו להשיג סרט המתאר את הקמת מנהרות הרכבת בראש הנקרה , סרט באיכות מצויינת , שבסופו נראית המסילה מייד לאחר סיום סלילתה . תמונות/סרטים של הרכבת עצמה אין להם , מלבד אותה תמונה בודדת שהזכרתי . האם ייתכן שכמו שכמה לוחות זמנים מקוריים של רכבת העמק שרדו , שרד גם לוח זמנים של הרכבת הזו? אגב , לא הצלחתי בדיוק להבין מן ההסבר באתר עצמו , האם נסעו בקו רכבות משא בלבד שהובילו ציוד לחימה ללבנון לטובת מלחמת הבריטים בנאצים , או שהיו גם קרונות נוסעים בכול רכבת? כמה תחנות היו לה בתוך לבנון? אתה אמרת פעם שהרכבת פסקה לפעול לאחר ליל הגשרים ב - 1946 , אבל בראש הנקרה כתוב שהיא פעלה עד מרץ 1948 , ושב1947 הבריטים אפילו חשבו להפוך את הקו לקו אזרחי לחלוטין , אז מי צודק? בנשיונל ג´יאוגרפיק טרוולר האחרון , חוזר אחד הכתבים על שגיאה שאתה יצאת נגדה , בעניין קרונות רכבת העמק שנקברו כביכול ליד קיבוץ גשר במלחמת השחרור ועתה הוצבו על הפסים בגשר הירדן של רכבת העמק , על יד קיבוץ גשר . אתה טענת שאלה קרונות שישבו שנים בסדנאות הרכבת בחיפה , ועתה הועברו לשם , אולם לפי התמונה , אלה שלושה קרונות משא שהיו באתר עצמו , רק לא על הפסים ( ראיתי אותם בביקורי שם לפני כשנה ) . אהיה שם בשבת הבאה , ואדווח לך . כ"כ , הם כותבים שם שרכבת העמק " גססה " כבר אחרי מלה"ע 1 , דבר תמוה מאוד , שהרי כול בר בי רב יודע שהרכבת פעלה באופן סדיר , פחות או יותר , בין חיפה לדמשק עד 1946 , אז מה פתאום החליטו ב " טרוולר " שהיא גססה כבר מ1918 ? מאוד בלתי מדוייק , לא כן? אגב , כתוב שם גם שהיה קשר ישיר בין עפולה ללוד , דרך שכם וטול כרם , ונדמה לי ששכם בכלל הייתה תחנת קצה , ללא המשך של מסילה לטול כרם , האם אני צודק? האם גם כאן הם טועים ומטעים? מחכה לתשובתך כרגיל , yehovasha .

שכם-טולכרם
המסילה מעפולה לשכם אכן התפצלה לפני הגעתה לשכם (באזור סבסטיה אם אני זוכר נכון) והמשיכה לטולכרם.

 

[K85]

קווי רכבת היסטוריים

שכם-טולכרם
המסילה מעפולה לשכם אכן התפצלה לפני הגעתה לשכם (באזור סבסטיה אם אני זוכר נכון) והמשיכה לטולכרם.

קווי רכבת היסטוריים
מעניין אותי איפה אפשר למצוא מידע על מערכת הרכבות שפעלה בארץ ישראל בשנים שלפני קום המדינה ובמיוחד מפות ישנות של מסילות ותחנות רכבת שכבר אינן פעילות כיום ולוחות זמנים של קווי רכבת שפעלו בעבר, כולל הקווים לארצות השכנות, לשכם ולטול כרם. הנושא מאוד מושך אותי ואולי מישהו פה יודע על מקום שבו אני יכול למצוא עליו מידע.

 

[חן מלינג]

היסטורית הרכבת בארץ

קווי רכבת היסטוריים
מעניין אותי איפה אפשר למצוא מידע על מערכת הרכבות שפעלה בארץ ישראל בשנים שלפני קום המדינה ובמיוחד מפות ישנות של מסילות ותחנות רכבת שכבר אינן פעילות כיום ולוחות זמנים של קווי רכבת שפעלו בעבר, כולל הקווים לארצות השכנות, לשכם ולטול כרם. הנושא מאוד מושך אותי ואולי מישהו פה יודע על מקום שבו אני יכול למצוא עליו מידע.

היסטורית הרכבת בארץ
מי שמתעניין בהסטוריית הרכבות בארץ ישראל נאלץ כיום להסתפק בשני ספרים רציניים בלבד, שניהם בשפה האנגלית, ושניהם מאותה הוצאה: The Railways of Palestine and Israel Hedjaz Railway שניהם נכתבו בתחילת שנות ה-80 והודפסו ע"י Tourret Publishing. הראשון, שנכתב ע"י פול קוטרל (כיום עובד בארכיון מוזיאון הרכבת) עוסק בקו יפו-ירושלים ובשאר הרכבות בארץ ממלחמת העולם הראשונה ואילך. השני עוסק במערכת מסילות הברזל ברוחב 105 ס"מ בלבנון, סוריה, ארץ-ישראל, ירדן וסעודיה, שחלקה הראשי נקרא הרכבת החג´אזית (וחלק קטן ממנה מוכר לנו היהודים כ-´רכבת העמק´). שני הספרים מכילים נתונים רבים, כולל מפות ותמונות. שניהם גם מאוד לא מעודכנים ומכילים טעויות וחוסרים רבים, אבל שניהם נמצאים ברמה שלמה מעל המקבילות העבריות שניתן למצוא (אם בכלל ניתן למצוא). לצערי לא פורסם מאז שום ספר רציני בנושא זה, רק שתי חוברות דקות שהפיקה רכבת ישראל ב-1992 וב-1998 שמסכמות בתמצתיות רבה את ההסטוריה שלה. את הספרים האלו ניתן למצוא או באינטרנט (הסיכוי הגדול ביותר) או דרך פול קוטרל בכתובת [email protected] שבעבר שיווק אותם בארץ. ארכיון מוזיאון הרכבת בחיפה מכיל כמות אדירה של מידע בנוגע לכמעט כל נושא הקשור לרכבות בארץ ממלחמת העולם הראשונה ואילך, אולם מסיבות טפשיות שלא אפרטן כרגע, הארכיון אינו פתוח כיום לקהל, ועם ישראל צריך להסתפק בשאלות נקודתיות בלבד באי-מייל לפול קוטרל, שייאלץ לענות עליהן בצורה שטחית בלבד, למרות ידיעותיו הרבות בתחום והחומר הרב שאמור, תיאורטית, לעמוד לרשותו.

 

[K85]

../images/Emo51.gif

היסטורית הרכבת בארץ
מי שמתעניין בהסטוריית הרכבות בארץ ישראל נאלץ כיום להסתפק בשני ספרים רציניים בלבד, שניהם בשפה האנגלית, ושניהם מאותה הוצאה: The Railways of Palestine and Israel Hedjaz Railway שניהם נכתבו בתחילת שנות ה-80 והודפסו ע"י Tourret Publishing. הראשון, שנכתב ע"י פול קוטרל (כיום עובד בארכיון מוזיאון הרכבת) עוסק בקו יפו-ירושלים ובשאר הרכבות בארץ ממלחמת העולם הראשונה ואילך. השני עוסק במערכת מסילות הברזל ברוחב 105 ס"מ בלבנון, סוריה, ארץ-ישראל, ירדן וסעודיה, שחלקה הראשי נקרא הרכבת החג´אזית (וחלק קטן ממנה מוכר לנו היהודים כ-´רכבת העמק´). שני הספרים מכילים נתונים רבים, כולל מפות ותמונות. שניהם גם מאוד לא מעודכנים ומכילים טעויות וחוסרים רבים, אבל שניהם נמצאים ברמה שלמה מעל המקבילות העבריות שניתן למצוא (אם בכלל ניתן למצוא). לצערי לא פורסם מאז שום ספר רציני בנושא זה, רק שתי חוברות דקות שהפיקה רכבת ישראל ב-1992 וב-1998 שמסכמות בתמצתיות רבה את ההסטוריה שלה. את הספרים האלו ניתן למצוא או באינטרנט (הסיכוי הגדול ביותר) או דרך פול קוטרל בכתובת [email protected] שבעבר שיווק אותם בארץ. ארכיון מוזיאון הרכבת בחיפה מכיל כמות אדירה של מידע בנוגע לכמעט כל נושא הקשור לרכבות בארץ ממלחמת העולם הראשונה ואילך, אולם מסיבות טפשיות שלא אפרטן כרגע, הארכיון אינו פתוח כיום לקהל, ועם ישראל צריך להסתפק בשאלות נקודתיות בלבד באי-מייל לפול קוטרל, שייאלץ לענות עליהן בצורה שטחית בלבד, למרות ידיעותיו הרבות בתחום והחומר הרב שאמור, תיאורטית, לעמוד לרשותו.

 

[חן מלינג]

הרכבת בראש הנקרה

חן , האם קיימות תמונות של הרכבת בקו
חיפה-ביירות דרך ראש הנקרה? בראש הנקרה עצמו יש תמונה אחת שצולמה כנראה מתוך הרכבת הנוסעת לפני כניסתה למנהרה הראשונה , הדרומית . אגב , מפעילי האתר הצליחו להשיג סרט המתאר את הקמת מנהרות הרכבת בראש הנקרה , סרט באיכות מצויינת , שבסופו נראית המסילה מייד לאחר סיום סלילתה . תמונות/סרטים של הרכבת עצמה אין להם , מלבד אותה תמונה בודדת שהזכרתי . האם ייתכן שכמו שכמה לוחות זמנים מקוריים של רכבת העמק שרדו , שרד גם לוח זמנים של הרכבת הזו? אגב , לא הצלחתי בדיוק להבין מן ההסבר באתר עצמו , האם נסעו בקו רכבות משא בלבד שהובילו ציוד לחימה ללבנון לטובת מלחמת הבריטים בנאצים , או שהיו גם קרונות נוסעים בכול רכבת? כמה תחנות היו לה בתוך לבנון? אתה אמרת פעם שהרכבת פסקה לפעול לאחר ליל הגשרים ב - 1946 , אבל בראש הנקרה כתוב שהיא פעלה עד מרץ 1948 , ושב1947 הבריטים אפילו חשבו להפוך את הקו לקו אזרחי לחלוטין , אז מי צודק? בנשיונל ג´יאוגרפיק טרוולר האחרון , חוזר אחד הכתבים על שגיאה שאתה יצאת נגדה , בעניין קרונות רכבת העמק שנקברו כביכול ליד קיבוץ גשר במלחמת השחרור ועתה הוצבו על הפסים בגשר הירדן של רכבת העמק , על יד קיבוץ גשר . אתה טענת שאלה קרונות שישבו שנים בסדנאות הרכבת בחיפה , ועתה הועברו לשם , אולם לפי התמונה , אלה שלושה קרונות משא שהיו באתר עצמו , רק לא על הפסים ( ראיתי אותם בביקורי שם לפני כשנה ) . אהיה שם בשבת הבאה , ואדווח לך . כ"כ , הם כותבים שם שרכבת העמק " גססה " כבר אחרי מלה"ע 1 , דבר תמוה מאוד , שהרי כול בר בי רב יודע שהרכבת פעלה באופן סדיר , פחות או יותר , בין חיפה לדמשק עד 1946 , אז מה פתאום החליטו ב " טרוולר " שהיא גססה כבר מ1918 ? מאוד בלתי מדוייק , לא כן? אגב , כתוב שם גם שהיה קשר ישיר בין עפולה ללוד , דרך שכם וטול כרם , ונדמה לי ששכם בכלל הייתה תחנת קצה , ללא המשך של מסילה לטול כרם , האם אני צודק? האם גם כאן הם טועים ומטעים? מחכה לתשובתך כרגיל , yehovasha .

הרכבת בראש הנקרה
כמובן שקיימות תמונות רבות גם מהקמת קו הרכבת לטריפולי במלחמת העולם השנייה וגם מהפעלתו הקצרה (1946-1942), כולל של אזור ראש הנקרה. לצערי, אין ברשותי תמונות רבות כאלו. פול קוטרל (ארכיון מוזיאון הרכבת) ואנוכי נתקלנו בכמה מעניינות מאוד באוסף התמונות באתר האינטרנט של ארכיון המלחמה האוסטרלי (Australian War Memorial). הסרטים הנחמדים מאוד שמוקרנים באתר ראש הנקרה נלקחו ממוזיאון המלחמה הבריטי (Imperial War Museum) כמובן שיש חומר רב בארכיון מוזיאון הרכבת, אבל אתה כבר מכיר את המגבלות הקשורות בנושא זה. המסילה התקנית בין קרית מוצקין לטריפולי נבנתה והופעלה ע"י הצבא הבריטי, ומכיוון שכבר ב-1946 נותק הקשר ללבנון, קיבלה רכבת המנדט (Palestine Railways) לידיה רק את המסילה עד לבצת של היום, ורכבת ישראל ירשה כמובן את אותה המסילה. אני מניח שבארכיון מוזיאון הרכבת יש התייחסות לנושא הפעלת הקו הזה (שכונה HBT), אבל פחות מאשר ניתן למצוא בבריטניה, מכיוון שכאמור, קו זה מעולם לא היה בבעלות אזרחית בעת שהיה עוד שלם. התמונות בארכיון המלחמה האוסטרלי כוללות גם כמה תמונות יפות של רכבת מיוחדת שנסעה בחנוכת הקו. רכבת זו כלל קטר של הצבא הבריטי (מתוצרת אמריקאית) וקרון נוסעים תקני של רכבת המנדט... כמובן שגם עברו בקו זה רכבות שהובילו חיילים רבים, אבל אני לא יודע להגיד אם היו אלו רכבות נוסעים של ממש או רק רכבות של קרונות משא ארגזיים שהובלו לצורך הובלת חיילים. לגבי פרטים על הקו בלבנון עצמה קשה לי לענות לך, אבל אני מניח שיש פה ושם פרטים בארכיו המוזיאון וגם בספר הקלאסי Middle East Railways (שהרי הקו הזה היווה את עמוד השדרה של הרכבת הלבנונית, כשעוד היתה קיימת). לגבי מועד הפסקת הפעילות בקו - אחרי 1946 לא הגיעו באופן עקרוני רכבות צפונה מבצת. ברור שהיו תוכניות לשיקום הקו ולהפעלה אזרחית שלו, אבל אני לא יודע כלום עליהן, וממילא לא יצא מהן כלום. אני דווקא מסכים ש-´רכבת העמק´ (מונח מאוד שגוי בפני עצמו) גססה החל ממלחמת העולם הראשונה, וכראייה לכך ניתן למנות את ההצטמצמות באורך הקווים הפעילים ובכמות הרכבות עליהם לאורך השנים. גם העובדה שהבריטים לא רכשו אף קטר או קרון חדשים למערכת המסילות הצרות מלבד שני קרונועים וכמה קרוניות נוסעים מראה שהמערכת היתה פחות חשובה עבורם (אם כי מספיק חשובה בשביל להמשיך לתקן ולשפץ את כל הציוד הישן, גם כזה שנהרס בתאונות). כמובן ששכם היתה תחנה סופית, ושרק בזמן מלחמת העולם הראשונה היה קשר מסילתי ישיר בין עפולה ללוד, דרך המסילה הצרה, מפני שאח"כ הוסב הקו מלוד לטול כרם לרוחב תקני.

 

[חן מלינג]

הרכבת בראש הנקרה

חן , האם קיימות תמונות של הרכבת בקו
חיפה-ביירות דרך ראש הנקרה? בראש הנקרה עצמו יש תמונה אחת שצולמה כנראה מתוך הרכבת הנוסעת לפני כניסתה למנהרה הראשונה , הדרומית . אגב , מפעילי האתר הצליחו להשיג סרט המתאר את הקמת מנהרות הרכבת בראש הנקרה , סרט באיכות מצויינת , שבסופו נראית המסילה מייד לאחר סיום סלילתה . תמונות/סרטים של הרכבת עצמה אין להם , מלבד אותה תמונה בודדת שהזכרתי . האם ייתכן שכמו שכמה לוחות זמנים מקוריים של רכבת העמק שרדו , שרד גם לוח זמנים של הרכבת הזו? אגב , לא הצלחתי בדיוק להבין מן ההסבר באתר עצמו , האם נסעו בקו רכבות משא בלבד שהובילו ציוד לחימה ללבנון לטובת מלחמת הבריטים בנאצים , או שהיו גם קרונות נוסעים בכול רכבת? כמה תחנות היו לה בתוך לבנון? אתה אמרת פעם שהרכבת פסקה לפעול לאחר ליל הגשרים ב - 1946 , אבל בראש הנקרה כתוב שהיא פעלה עד מרץ 1948 , ושב1947 הבריטים אפילו חשבו להפוך את הקו לקו אזרחי לחלוטין , אז מי צודק? בנשיונל ג´יאוגרפיק טרוולר האחרון , חוזר אחד הכתבים על שגיאה שאתה יצאת נגדה , בעניין קרונות רכבת העמק שנקברו כביכול ליד קיבוץ גשר במלחמת השחרור ועתה הוצבו על הפסים בגשר הירדן של רכבת העמק , על יד קיבוץ גשר . אתה טענת שאלה קרונות שישבו שנים בסדנאות הרכבת בחיפה , ועתה הועברו לשם , אולם לפי התמונה , אלה שלושה קרונות משא שהיו באתר עצמו , רק לא על הפסים ( ראיתי אותם בביקורי שם לפני כשנה ) . אהיה שם בשבת הבאה , ואדווח לך . כ"כ , הם כותבים שם שרכבת העמק " גססה " כבר אחרי מלה"ע 1 , דבר תמוה מאוד , שהרי כול בר בי רב יודע שהרכבת פעלה באופן סדיר , פחות או יותר , בין חיפה לדמשק עד 1946 , אז מה פתאום החליטו ב " טרוולר " שהיא גססה כבר מ1918 ? מאוד בלתי מדוייק , לא כן? אגב , כתוב שם גם שהיה קשר ישיר בין עפולה ללוד , דרך שכם וטול כרם , ונדמה לי ששכם בכלל הייתה תחנת קצה , ללא המשך של מסילה לטול כרם , האם אני צודק? האם גם כאן הם טועים ומטעים? מחכה לתשובתך כרגיל , yehovasha .

הרכבת בראש הנקרה
כמובן שקיימות תמונות רבות גם מהקמת קו הרכבת לטריפולי במלחמת העולם השנייה וגם מהפעלתו הקצרה (1946-1942), כולל של אזור ראש הנקרה. לצערי, אין ברשותי תמונות רבות כאלו. פול קוטרל (ארכיון מוזיאון הרכבת) ואנוכי נתקלנו בכמה מעניינות מאוד באוסף התמונות באתר האינטרנט של ארכיון המלחמה האוסטרלי (Australian War Memorial). הסרטים הנחמדים מאוד שמוקרנים באתר ראש הנקרה נלקחו ממוזיאון המלחמה הבריטי (Imperial War Museum) כמובן שיש חומר רב בארכיון מוזיאון הרכבת, אבל אתה כבר מכיר את המגבלות הקשורות בנושא זה. המסילה התקנית בין קרית מוצקין לטריפולי נבנתה והופעלה ע"י הצבא הבריטי, ומכיוון שכבר ב-1946 נותק הקשר ללבנון, קיבלה רכבת המנדט (Palestine Railways) לידיה רק את המסילה עד לבצת של היום, ורכבת ישראל ירשה כמובן את אותה המסילה. אני מניח שבארכיון מוזיאון הרכבת יש התייחסות לנושא הפעלת הקו הזה (שכונה HBT), אבל פחות מאשר ניתן למצוא בבריטניה, מכיוון שכאמור, קו זה מעולם לא היה בבעלות אזרחית בעת שהיה עוד שלם. התמונות בארכיון המלחמה האוסטרלי כוללות גם כמה תמונות יפות של רכבת מיוחדת שנסעה בחנוכת הקו. רכבת זו כלל קטר של הצבא הבריטי (מתוצרת אמריקאית) וקרון נוסעים תקני של רכבת המנדט... כמובן שגם עברו בקו זה רכבות שהובילו חיילים רבים, אבל אני לא יודע להגיד אם היו אלו רכבות נוסעים של ממש או רק רכבות של קרונות משא ארגזיים שהובלו לצורך הובלת חיילים. לגבי פרטים על הקו בלבנון עצמה קשה לי לענות לך, אבל אני מניח שיש פה ושם פרטים בארכיו המוזיאון וגם בספר הקלאסי Middle East Railways (שהרי הקו הזה היווה את עמוד השדרה של הרכבת הלבנונית, כשעוד היתה קיימת). לגבי מועד הפסקת הפעילות בקו - אחרי 1946 לא הגיעו באופן עקרוני רכבות צפונה מבצת. ברור שהיו תוכניות לשיקום הקו ולהפעלה אזרחית שלו, אבל אני לא יודע כלום עליהן, וממילא לא יצא מהן כלום. אני דווקא מסכים ש-´רכבת העמק´ (מונח מאוד שגוי בפני עצמו) גססה החל ממלחמת העולם הראשונה, וכראייה לכך ניתן למנות את ההצטמצמות באורך הקווים הפעילים ובכמות הרכבות עליהם לאורך השנים. גם העובדה שהבריטים לא רכשו אף קטר או קרון חדשים למערכת המסילות הצרות מלבד שני קרונועים וכמה קרוניות נוסעים מראה שהמערכת היתה פחות חשובה עבורם (אם כי מספיק חשובה בשביל להמשיך לתקן ולשפץ את כל הציוד הישן, גם כזה שנהרס בתאונות). כמובן ששכם היתה תחנה סופית, ושרק בזמן מלחמת העולם הראשונה היה קשר מסילתי ישיר בין עפולה ללוד, דרך המסילה הצרה, מפני שאח"כ הוסב הקו מלוד לטול כרם לרוחב תקני.