תזכורת

[דניבויss]

תזכורת

ואבא שלי זיכרונו לברכה .הוא היה איש מדהים ניפטר בגיל 82.5.ב16 שנבה האחרונות סבל מהלב טעבר מעקפים שהצליח חלקית ב 89.לאחר היו עוד כמה ארועים קטנים התקפים וב99 גם מים בריאות ואושפז באיכילוב במצב לא טוב בערך באותה שנה גם התחיל לאבד את הראיה עקב ניוון הרשתיות בעיינים עד שב 2002 כבר קיבל תעודת עיוור כי עמד בקריטריונים וכל ההנאות היחידות כמו ליראות טוב טלוויזיה או ליקרוא -ליקרוא זה כבר היה בלתי אפשרי לחלוטין לבסוף גם היה רק רואה בקושי צללים לא היה רואה את האנשים אפילו בקושי אם היו נעמדים מול הפנים שלו ממש קרוב.וכבר בקושי הלך ובקושי היה קצת זז בגלל אי ספיקת לב קשה .במרץ השנה אושפז במצב קשה מאוד עקב דלקת ראות ועם לב שמתפקד רק כ 21% .הוא היה בטיפול במכבי בטיפולי חוץ או יום איך שקוראים לזה שכחתי.הרופאה שראתה אותו במשך שבועיים במצב כזה קשה לא מיהרה לשלוח אותו למיון וכשכבר שלחה שאלו בחדר מיון איפה הייתם שבועיים .בקיצור ביום האישפוז באיכילוב היה לו עוד אירוע לבבי שביכלל לא הרגיש והיה ממש במצב קשה עם הדלקת ריאות בקושי דיבר בקושי נשם נתנו לו חמצן .הם נתנו לו אנטיביוטיקה רחבה דרך הווריד במשך יותר משבוע וכמעט הגוף לא הגיב .הפרופסור במחלקה אמר שהסיכויים לא טובים ואבא אמר לי אם אני אמות אז תדאג לתת את התשלומים שאתה חייב לי לאמא ,שתבינו איזה איש מדהים ומיוחד.למרבה הפלא אחריי קצת יותר משבוע היו סימנים שהגוף קצת חוזר לאט לאט .הוא התחיל טיפה לאכול ולאט השיעולים התחילו להרגע .במשך כ11 יום דפיקות הלב היו לא סדירות בלי הפסקה בין 100ל 150.לאחר 15 יום אחריי שהם ייצבו אותו והתחיל להשתפר שלחו אותו למבית חולים של מכבי -מיגדלי הזהב בבת ים ושם בעצם דיי נחרץ גורלו הסופי עקב טיפול לא ממש ברמה מיקצועית ולא ממש נעשו דברים בזמן הנכון וברגע הנכון .בהמשך תוכלו לקרוא איך לאט ובטוח הם זירזו את מותו של אבי היקר .אפילו קרדיולוג בכיר באיכילוב שראה את התיק ד'ר שוופס מנהל המרפאה לאי ספיקת לב שאבא שלי היה אצלו במעקב וטיפול כ 13-14 שנה ,הוא אמר אחריי שראה את התיק.טיפול ברמה מיקצועית טובה לא היה שם אחריי שראה את התיק של אבא שלי זיכרונו לברכה .ההמשך איך זירזו את מותו היום בערב או מחר .

 

[דניבויss]

........

בימים הראשונים לאחר השיחרור מאיכילוב ששם ממש עזרו לו לצאת ממצב קריטי הוא המשיך קצת להתקדם וכבר היה מועמד לשיחרור הבייתה ב 14 לאפריל.כשבוע לפניי הייתה לו עצירות ונתנו לו לקסאטיב-חומר משלשל והוא הגיב בשילשולים והתחיל להחלש ושוב לאבד תאבון.הם עשו בדיקות ואמרו שיש לו כנראה איזה דלקת במעי ,בסוף כשבאו התוצאות הם אמרו שהם יודעים איזה חיידק ושהוא מקבל כבר כמה ימים אנטיביוטיקה רחבה וחזקה .אמרו גם שהוא לא ייצא עדיין ב14 לחודש עד שלא יפתרו את השילשול.4 ימים לפני מותו היה לו 9.2 המוגלובין ואמרתי להם שם שבמצב הזה הרופא הכרדיולוג שעקב אחרייאבא זיכרונו לברכה היה נותן לו 2 מנות דם,הם אמרו בעצם דר חן שטיפל באבא ז"ל שיעשו עוד בדיקה .עשו והיה אותו דבר ההמוגלובין ואז היגיע שישי שבת ובעצם בשישי שבת הם לא כל כך עובדים במיגדליי הזהב של מכבי מבחינת בדיקות ומעבדה וכו-ולכן דחו את מתן הדם לשבוע הבא.בשבת אחה'צ יום לפני מותו הוא שכב במיטה וממש היה חלש מאוד ,ממש לרחם עליו באה רופאה תורנית עשתה א.ק.ג.ושאלה אותו שאלות ונתנה לו זריקה לדילול דם.ב17 לאפריל למחרת בבוקר בערך ב 6.30 באה מטפלת לרחוץ אותו ,במקלחת הוא התלונן על חולשה רצינית עשו לו בדיקת לחץ דם וזה הראה 85/40 ומיד לאחר מכן גילגל עיניים וניכנס כמו לעילפון .מהר הזמינו רופאה ואחות שניסו לעשות החייאה אבל כלום לא עזר הוא כבר היה ללא רוח חיים .ניסו לתת לו זריקת אטרופין ולא עזר ואז קבעו את מותו.לשאלה ששאךתי את דר חן לאחר מותו שלאבא הוא ענה -כנראה שבמקרה של אבא שלך היינו צריכים לתת לו דם יומיים שלושה לפניי כן ואז כנראה לא היה קורה מאורע כזה חריף.לשאלה נוספת ששאלתי אותו לגביי שבת אחה'צ שאבא לא הרגיש טוב ובאה רופאה תורנית -תשובתן המטומטמת הייתה :זה היה חוסר מזל כי המעבדה שלנו סגורה בשישי שבת ולא הייתה לנו אפשרות לבצע בדיקות של אנזימים וכו'.ממש תשובה מפגרת ואינפנטילית .שיילכו לעזאזאל -אין לכם את האמצעים בשישי שבת אז תזמינו דחוף אמבולנס ותשלחו אותו דחוף לאיכילוב .בצורה זאת של טיפול לא בזמן לא הכי מיקצועי ולא הכי מזהיר וגם דברים שלא נעשו מתי שהיה צריך כך הם זרזו את מותו של אבא יקר שלי זיכרונו לברכה .אנחנו רק מיצטערים אבא שאולי היינו צריכים לבוא להיות איתך בבית חולים שיקום של מכבי פעמיים ביום כמו שעשינו באיכילוב ולא פעם ביום כמו שבאנו בשיקום.אוהבים אותך לעולמיי עולמים אבא מדהים יקר ואלוהי שכמוך.בנך דני ואמא ואילנה והנכדים.

 

[דניבויss]

.................המשך

אני עברתי בזמנו ניתוח פתוח של כריתת כיס מרה .הרופא ידע שאזור הבטן זה מקום קריטי עבורי שאני מתפרנס משירה מיקצועית ברמה גבוהה וגם פה ושם הרבה ספורט ועבודות פיזיות גם .לשאלתי האם הניתוח הכרחי כי גם הקצת כאבים שהיו לי עברו ,הוא ענה כן כן .לשאלתי האם אני יוכל להמשיך לעסוק בהכל כולל ספורט ושירה מיקצועית אהבת חיי ובעצם מרכז חיי הוא ענה כן ,כן ולא תיהיה לך שום בעייה .אם הרגשה בטוחה וחיזוקים מהרופא ניגשתי לניתוח שהיה בסוף 91.כבר כחצי שנה אחריי הניתוח היה בלט קטן ליד הצלקת והרופא אמר לי שזה רגיל ואין בעייה .כך המשכתי עם ספורט ושירה ואימונים רצינים מספר שנים עד שב 99 לערך הרגשתי החמרה ועשיתי בדיקות שונות ובין השאר סי טי ובדיקה עם מחט חשמלית לבדיקת פעילות השריר וגם בסי טי ובבדיקה השניה רואים שבעצם אין לחלוטין שריר כמעט איפה שהיה רקטוס ימני בדופן הבטן.יש לי חולשה שהולכת וגדלה כשאני מתאמץ או למשל בשכיבה מרים רגליים ,בצד ימין של הבטן עולה גיבעה גדולה כי אין שריר והאברים הפנימים דוחפים החוצה .בנוסף אני כבר מספר שנים עם בעיות קוליות ויכולת שמתדרדרת מבחינת יכולת קולית כי שירה של טנור ויכולות של טנור רציני מצריכות שרירים ובמיוחד במרכז הגוף והבטן כמו של אטלט מיקצועי ואזורים אלה ניפגעו פגיעה קטלנית.קשה לי גם להרים דברים כבדים שפעם לא הייתה לי בעייה ובנוסף וזה הכי מפריע לי ,,קו האמצע מתרחב משנה לשנה ובאזור של מעל ומתחת לטבור יש מיחושים והרגשות לא נעימות שרק גדלים במיוחד בשנה האחרונה .יש לי שם גם התפתחות של שברים .אני מאוד מעונין לחזק את האזור ,מאוד הייתי רוצה לא להגיע לניתוח כוללני של כל דופן הבטן אלה ליסגור כמה שאפשר את קו האמצע ואת השברים ואם אפשר בניתוח שיהיה אולי לא גדול כל כך.אני ממש כבר מתוסכל כי הזמן עובר ואני לא מסוגל להתקדם בדברים שהיו חשובים לי בחיים והיכולת מתדרדרת כל הזמן והמיחושים והרגשה של צריבה וכאבים נקודתיים שם גדלים יותר ויותר.אמרו לי שמאחר שהבטן שלי כבר פגועה עדיף לעשות ניתוח תיקון בלאפארסקופיה ואז עדיף לשים רשת מיוחדת מאוד יקרה שלא תיפגע במעיים .

 

[דר כרמית טל עוד]

צר לי, אבל...

לא ניתן לפתור את זה באינטרנט: יש לפנות לרופא מומחה בכירורגיה כללית על מנת שיקבע אם היתה רשלנות במהלך הטיפול הרפואי שניתן לך. קח בחשבון כי עלויות תביעה בגין רשלנות רפואית הן כמה אלפי שקלים.

 

[דר כרמית טל עוד]

יהיה זכרו ברוך

ראשית, יהי זכרו של אביך - ברוך. התרשמתי כי אהבת מאד את אביך ואתה חווה את האובדן מידי יום מחדש. לגופו של עניין, על מנת להוכיח תביעה של רשלנות רפואית יש להוכיח כי הטיפול הרפואי שניתן לאביך לא בוצע על פי סטנדרט רפואי סביר. יש להצטייד בחוות דעת רפואית מתאימה. פנו לעורך דין העוסק בתחום על מנת לבדוק סיכויי התביעה מול העלויות.