תזונה

[בטט הקרה]

אני רק מציעה לא להסכים לציצי כחצי שעה אחרי

ארוחת מוצקים. כך היא תלמד שצריך לאכול כי אי אפשר לשבוע מהנקה מיד אחרי שאוכלים, אבל גם לא תשאירי אותה רעבה לאורך זמן.

 

[בטט הקרה]

ועכשיו קראתי שכבר הציעו לך את זה

 

[JoIIy Roger]

אז ההודעה שלך היא עוד חיזוק

 

[פלמינגו8]

אצלנו

התחילו לאכול מוצקים רק אחרי שגמלנו בלילה. כשתחליטי לגמול בלילה, אני מנחשת שזה יקרה גם אצלכם.
חוץ מזה, בהחלט הייתי ממליצה שלא לתת הנקה אחרי סירוב למוצקים, כי זה תמריץ לסרב למוצקים. הנקה זה מה שהיא רגילה ואוהבת, למה להתאמץ על מוצקים?
וגם אני חושבת שהגן יעזור לכם לסדר את זה.

 

[דונה31]

גן כרגע זה לא משהו שאני מתכננת

אבל כן אדחה את הציצי לאחר סירוב מוצקים, שלא יהיה בסמיכות.

 

[פלמינגו8]

משום מה חשבתי שתכננת על גן

אבל אם לא, הייתי ממליצה לך ליצור סדר יום די קבוע לארוחות ואכילות. נניח, בכל פעם כשאתם בטיול בוקר, במקום ספציפי עוצרים ואוכלים בננה. כשחוזרים הביתה - ארוחת צהרים, כשקמה משנ"צ אוכלים איזה פרי או מה שתחליטי. בקיצור, להתחיל לבסס סדר יום שבו האוכל משתלב בנקודות קבועות פחות או יותר. ובהחלט לדחות את ההנקה.

אני מניחה שבכל מקרה, ככל שתהיה יותר פעילה פיזית, ההנקה לא תספיק לה והיא תרצה דברים אחרים. שתשב לידך כשאת אוכלת ואם היא מגלה עניין במשהו , תני לה לנסות.

כדאי גם לנסות סוגים שונים של מוצקים. לתת לה אוכל אצבעות - דברים שאפשר להחזיק ביד - חתיכת לחם למשל, חתיכת פרי. הילדות שלי מעולם לא אכלו את האוכל המרוסק שממליצים לתת. מרק למשל בכלל לא היה בתפריט שלהן. אבל בערך קצת אחרי גיל שנה התחלתי לקחת איתנו פירות וירקות חתוכים לטיולים בעגלה, שאותם החזיקו ביד. זה אמנם גרם לעגלה שלנו להיות במצב נורא, אבל כך הן התחילו לאכול מוצקים ועד היום מאוד אוהבות ירקות כחטיפים.

בכל מקרה, אף פעם אל תעשי מזה עניין. גם אם את מוטרדת, שזה ממש לא יהיה אישיו.

 

[דונה31]

זה משהו שהיה עוזר לה אבל לא רלוונטי מבחינתי

יש סדר יום והיא סופר פעילה.... כנראה שזה עיניין של שיניים שבקושי יש וסבלנות נוספת.
מקל לשמוע שהיא לא היחידה ככה.
אחיה בגילה כבר אכל רק מוצקים כך שלא היו לי דוגמאות נוספות

 

[kita1000]

הפרדה של שעה הספיקה אצלנו

לא רוצה מוצקים? אל תתני ציצי מיד
אחרי שעה או אפילו פחות בקטנים היא לא תעשה את הקישור.

לדעתי המעבר למוצקים אפילו חשוב יותר באחוזונים נמוכים.
ובתור בוגרת שניים כאלו אני מוכרחה לציין שעשיתי הכל כדי שזה לא ינהל אותי מבחינת הרגלי תזונה. אפילו אם אכלו פחות. כדי שזה לא ייהפוך לבעיה התנהגותית ושליטה

 

[dutchi]

התמדה

היינו באותו מצב עד לפני שבועיים בערך ויש שיפור מובהק. בתי בת שנה וחצי ומה שעזר לנו:
1. כל הזמן המשכתי להציע.
2. ארוחות משותפות וזה כולל ארוחות ביניים ונשנושים. כל פעם שמישהו אוכל, הצעתי לה להצטרף (שמתי לה בצלחת, הושבת אותה בכסא)
3. זיהיתי אוכל שהיא אוהבת (אצלנו היה אפונה, פסטה/נודלס, אבוקדו) ופשוט כל הזמן דאגתי שזה יהיה בצלחת. הגיוון בא כל יומיים/שלושה.
4. בהתחלה נתתי לה לשחק/לאכול לבד וניצלתי את הזמן בשבילנו לאכילה ואחכ האכלתי אותה עם כפית
5. כשמסיימת מעבירה לצלחת חדשה ומשאירה בהישג יד (על שולחן נמוך/רצפה) לפעמים כשעוברת, מנשנשת.

והכי חשוב לדעתי, השינוי במחשבה אצלי, החלטתי שאני רוצה להפסיק להניק ולקחתי את זה כפרוייקט שלי (ולא שלה), היה לי מאד קל להשאר על ההנקה.. מרגע שהוחלט לצמצם את ההנקה, משהו השתנה בחשיבה ובהמשך במעשים שלי (שמתוארים מעלה). גם עצם זה שיצאו לה שיניים קידם את העלילה (שן ראשונה בגיל שנה וארבעה...).

בהצלחה!

 

[דונה31]

תודה, זה מקל לשמוע שאנחנו לא לבד וכן מגיע

שיפור בסופו של דבר.
אנחנו ממשיכים להציע ולהציע, היום גיליתי את שהשן הרביעית בוקעת לה (הן לא יצאות כל כך לפי הסדר הרגיל) וזה תוך חודשיים אולי זה יתן לנו גם תיגבור לארוחות.
להשאיר לה צלחת לנשנוש מוצא חן בעיני וניישם זאת.

 

[Belladonna Took]

מה שהיה אצלנו

היי,
קראתי רק חלק מהתגובות שכתבו לך והייתי רוצה לספר לך מה היה לי עם הקטנה שלי.

זה לא שאני חושבת שזה מה שקורה אצלכם, פשוט חלק ממה שכתבת מאוד הזכיר לי את המחשבות שלי באותה תקופה...

הילדה שלי בדומה לשלך הייתה בגיל שנה וחצי ואף הלאה בעיקר יונקת. הארוחה שלה לרוב הייתה בסגנון "טעימות" - שתיים -שלוש כפיות וזהו. הרבה מאוד ציצי. היא גם הייתה מאוד ברירנית באוכל והסכימה לאכול רק דברים מסוימים. אני לא הגבלתי הנקה, גם לא בלילה. באותה תקופה כבר הלכה לגן עד הצהריים והיו ימים שאכלה טוב והיו ימים שלא אכלה כלום בארוחות. גם אני הייתי נפעמת כשהייתה גומרת בננה שלמה...

באותו זמן גם היה נראה שהיא לא עולה מספיק במשקל. כמובן שכמו תמיד זה היה מלווה בהמון לחץ מהצוות הרפואי... כולם אמרו להפסיק להניק או להגביל הנקה וכו'. האשמה כמובן הייתה בהנקה ובהעדפה שלה לינוק על פני לאכול.

לבסוף התגלה שלמעשה הקטנה שלי סובלת ממחסור בברזל. זה דבר שלעיתים עלול לגרום לחוסר תיאבון. את לא מבינה מה קרה ברגע שהעלנו את רמת הברזל אצלה. היא פשוט התחילה לאכול! וגם נפתחה לנסות מאכלים חדשים שלא היה שום סיכוי שתטעם קודם לכן. ואיזה הפתעה, ההנקה לא השתנתה מבחינתי כמעט בכלל. אני מגבילה באופן מאוד קל במשך היום ומרדימה בערב בלי ציצי. בשאר הלילה.

עוד דבר שעשינו במקביל לתוספת הברזל היה לשחרר לחלוטין את נושא האוכל. להציע רק פעם אחת. לתת לה לבוא בעצמה, לבקש בעצמה...

שוב, אני לא מכירה את הסיטואציה אצלכם כלל ואין לי מושג אם זה עוזר, אבל אם לא לך, אולי לבנות אחרות.

אני חייבת לציין שהצוות הרפואי כלל לא העלה על דעתו שחוסר בברזל יכול לגרום לחוסר תיאבון. אף אחד החל ברופאה וכלה באחות טיפ"ח לא העלו בפניי את האפשרות שחוסר עלייה במשקל שמלווה בנכונות נמוכה לאכול בגיל הזה יכולה להיגרם מכך.

בהצלחה לכן!

 

[פינסטרה]

חייבת לשאול- איך עליתם על זה?

ותודה על השיתוף!

 

[Belladonna Took]

פשוט בבדיקות דם

עשינו לה בדיקות דם מפני שכמה חודשים קודם לכן, בדיקות הדם הראו מחסור ב- B12. טיפולנו במחסור ב- B12 ובעצם עשינו את הבדיקות למעקב. כמובן שהבדיקות נבעו גם מניסיון להבין מדוע היא לא עולה במשקל "כמו שצריך".
*אבל* גם אחרי שגילינו את המחסור בברזל, אף אחד לא אמר לי שזה יכול לגרום לחוסר תאבון שעליו דיברנו רבות עם הרופאה. אם כבר, אני זוכרת שקראתי את זה פה בפורום...

תאמיני לי, כשסיפרתי לדיאטנית שאחרי תוספת הברזל העניינים הסתדרו היא ממש שמחה אבל גם הייתה מופתעת...

 

[kita1000]

מוזר...זה common knowledge

גם אצל רופאים.

 

[JoIIy Roger]

אבל מה אני עושה עם העצירות???

איך אני אמורה לתת לה ברזל עם העצירות??
אני עכשיו בכלל חושדת שיש לה עצירות בגלל שאני לוקחת הרבה תוספי ברזל.

 

[דונה31]

תודה על השיתוף

אכן המקרה שלנו קצת שונה לאור תוצאות בדיקת הדם הטובות.

 

[אשכוליה]

מנצלש"ת לשאול על בן 9 חודשים

לא אכלן מוצקים גדול. מנסה פירות טחונים בבוקר אחרי שנת הבוקר (בננה, אגס, מנגו) - אוכל 5-6 כפיות. בצהריים, אם אני מנסה לתת אורז טחון, עוף או משהו אחר - אותו סיפור. בערב, אוכל לתיאבון דייסה עם שקדיה שאבא מכין לו. הוא לא אוכל כי יודע שיגיע הציצי?

 

[נינושה2]

מישהו יכול להסביר לי מה כ"כ מסוכן

בפופקורן מתחת לגיל 5? הקטנה בת שנתיים וחצי ואני מאוד מקפידה איתה בענייני חנק, בוטנים אגוזים שקדים וכו' רק בצורת עיסה, ענבים ועגבניות שרי חותכת לחצי וכדומה.
אבל לא מצליחה להבין מה כל כך קשה בללעוס קצת פופקורן, בתנאי שאני מרחיקה את הגרעינים השלמים? הגדולים אוכלים וקשה לי לסרב לה כל הזמן, מה גם שאני לא מבינה מדוע אני אמורה לסרב.
מישהו מוכן להסביר לי מה הסכנה? מה ההבדל בין פופקורן מפוצח היטב ו"עסיסי"

לפריכית אורז, למשל? רק ה"קליפות" השקופות הצהובות הקטנות? מה הן יכולות לעשות?

 

[מיסיס מייס]

לא קרה לך שהשתעלת פעם מפופקורן?

ה"קליפות הללו" השקופות יכולות להיכנס לקנה הנשימה, ואם הוא קטנצ'יק אז לחסום אותו..

תחת השגחה אני בהחלט נותנת פופקורן (עאלק... רק כשהולכים לסרטים קונה להם, ככה כמעט לא אוכלים את זה), ובהחלט נותנת שקדים ואגוזים כבר מגיל 3 (תחת השגחה כאמור).

 

[מיסיס מייס]

פופקורן נחשפו לראשונה בגיל 4. שקדים ואגוזים-3