בפופקורן יש עדיין חתיכת גרעין קשה
בכל חתיכה לבנה כזו יש גם חלק קשה יותר בתחתית, שכן צריך ללעוס חזק ובתשומת לב רבה יותר, כי בקלות רבה שואפים אותו פנימה.
אני יכולה להגיד לך שבגן שאליו אשלח את קטנצ'יק בספטמבר נותנים פופקורן פעם בשבוע לכל הילדים החל מגיל שנתיים. אני לא אוהבת את זה ואני לא אתן לו בבית בשום פנים ואופן, אבל זה אחד הדברים שהמנהלת של הגן לא מוכנה לוותר עליהם (ניסיתי) ובכל זאת יש שם 4-5 נשים מוסמכות בהחייאה, אז אני נאלצת לקבל את המצב. בבית אני אפשרתי פופקורן אחרי גיל שלוש וחצי-ארבע, כשראיתי שהם לומדים ללעוס יסודי יותר את המזון.
דווקא ענבים אנחנו נותנים לו שלמים כבר מגיל שנה וקצת, מטעמי עצלנות נקרא לזה - שנה שעברה הוא עבר את כל הקיץ עם אשכול ענבים ביד באופן קבוע
, הוא היה מחסל כמה ק"ג בשבוע ופשוט לא עמדנו בקצב. אז אחרי שוידאנו כמה פעמים שהוא אוכל אותם בחתיכות ולא שלמים, עזבנו אותו בשקט.
דרך אגב - אגוזים שונים מתירס ומכל שאר המזונות בכך שהם לא מתפרקים ברוק שלנו, אז חתיכת אגוז שנתקעת בקנה הנשימה פשוט תשאר שם, אלא אם יצליחו להוציא אותה, ולא תתמוסס אחרי כמה זמן.