תזונה לסידן

[שיש6996]

תזונה לסידן

אימי סובלת מספונדליטיס , והכאבי מפרקים האלו ממש חזקים עקב חוסר בסחוס. רציתי לדעת אם יש איזשהו סוג של תזונה שעוזר לבניית / אי בריחת סחוס וסידן ? תודה מראש !

 

[שיש6996]

הכותרת כמובן לתזונה לסחוס / סידן

 

[אלי ו.]

תזונה עשירה בסידן יכולה לעזור

למניעת בריחת סידן, כך גם התעמלות. יש תוספים (יקרים) שאמורים לעזור לבנית סחוס. הדעות עליהם חלוקות. אורטופד אחד שאני מכיר חושב שהם בזבוז כסף, ואחר טוען ש"שוה לנסות". התיעצו עם רופא אורטופד שאתם סומכים עליו.

 

[The Ancient Mariner]

תוספת...

תזונה עשירה בסידן אכן תעזור (אם כי יש הטוענים שדווקא צריכה מעט נמוכה יותר של סידן מהכמות המומלצת היא יתרון, אבל זה לדיון אחר...) בכל אופן רצוי שהסידן יגיע ממקורות צמחיים (עלים ירוקים, קטניות, טופו מעושר בסידן. והערונת קטנטונת לגבי תרד: אמנם הוא עשיר בסידן, אבל הספיגת סידן ממנו היא מעטה ביותר) הסיבה היא פשוטה (מעבר לנזק של הכולסטרול והשומן הרווי הקיים במוצרים מן החי) חלבון מן החי, לקטוז וזבל אחר שנמצא במוצרים מן החי. התעמלות היא חשובה ביותר. חשוב גם לדאוג למקור אמין לויטמין D. 15 דקות בשמש ישראלית אמורות להספיק, במידה ואין חשיפה מספקת לשמש ניתן לשקול שימוש בתוספים (חשיפה לשמש היא כמובן עדיפה) רצוי גם להוריד את כמויות המלח הנצרכות ביום לכגרם-שניים, המלח מעודד בריחת סידן דרך הכליות. להימנע מחלבון מן החי זה חשוב מאוד, חלבון מן החי נוטה "לשטוף" סידן מן העצמות ולעודד הוצאה שלו דרך השתן. לחלבון מן הצומח אין תופעה דומה. במידה ומעשנים, להפסיק

יש רופאים הממליצים על לקיחה של תוספי אסטרוגן לנשים שהווסת הפסיקה אצלהן כדרך להדחקת אוסטופרואוזיס, מעבר לכך שאלו לא הראו תוצאות מרשימות במטרה שיועדה להם, אם כן העלו את הסיכונים לבעיות לב ולסרטן השד. העצות שניתנו פה הן גם למניעה, וגם לעזרה לטיפול... כמובן שבשום אופן העצות בפורום זה אינן מחליפות התייעצות עם איש מקצוע. צירפתי מאמר של ה PCRM (ועידת הרופאים לרפואה אחראית) בנושא (מאוד מומלץ לקריאה).

 

[The Ancient Mariner]

אם כן העלו = הם כן העלו

 

[שיש6996]

תודה רבה ! אך האם

בניית סידן = בניית סחוס או שלשחיקת סחוס יש תהליך טיפולי אחר ?

 

[דורון ק]

אין שום קשר

מומלץ לפנות לנטורפט/תזונאי בנושא על מנת שיתאים תוכנית תזונה ספציפית למקרה.

 

[Gil_hapkido_kuksool]

בקשר לסידן מן החי

לא שאני דוגל בצריכת סידן מן החי, אבל התזונאים אומרים שהלקטוז שבמוצרי החלב דווקא מסייע בספיגת הסידן. הבעיה במוצרי החלב היא התהליך שהם עוברים עד שמגיעים אלינו, וחוסר איזון בין כמות הסידן לכמות הזרחן. מה דעתך ?

 

[אלי ו.]

כפי שכתבתי הדעות בנושא החלב חלוקות

ישנן דעות מאוד אנטי חלב (אתר Notmilk הוא דוגמא קיצונית) ולעומתו דעות בעד חלב. תוכל למצוא מחקרים שיתמכו ב 2 הדעות. יש מחקר שטוען שנשים אוסטרליות ששתו 3 מנות חלב ליום היו חשופות יותר לשברים ומחקר אחר שמראה שילדות שלא שתו חלב אבדו יותר מסת עצם כמבוגרות.. בחר את הדעה החביבה עליך. (לרוב הבחירה נעשית לפי פרמטרים שאינם בהכרח תזונתיים אל מסיבות אחרות)

 

[דורון ק]

גם זה נכון וגם זה נכון

מה אתה רוצה לדעת-מה השאלה?

 

[Gil_hapkido_kuksool]

השאלה היא מה נכון ?

חלק אומרים שסידן מן הצומח נספג טוב יותר מסידן מן החי. התזונאים אומרים שסידן מן החי נספג טוב יותר דוקא בגלל נוכחותם של מרכיבים מסויימים כמו הלקטוז, שרבים מסתייגים ממנו.

 

[דורון ק]

זמינות ביולוגית של סידן

אם אתה מדבר על fractional absorption פר סיי, אז בצורה פשטנית חלב הפרה עומד על כ-22-28 אחוז-שזה אחוז לא רע. זאת גם מאחר שחלב מועשר בויטמין D אשר עוזר לספיגת הסידן. לרוב הצמחים אחוזי ספיגה גבוהים יותר משל החלב גם בלי העשרה זו. בוק צ'וי(עלי כרוב סיני) הוא מקור זמין ועשיר במיוחד לסידן. כך גם ירקות עליים אחרים וקטניות. רבים מסתייגים מסוכר החלב לקטוז-זה נכון, אך אין זה קשור לזמינות הסידן. אבל סידן הוא לא רכיב המזון היחיד המשפיע על בריאות העצם, וגם לא ניתן להגיד שהוא העיקרי, בניגוד לכמה מיתוסים שדואגת להפיץ תעשיית החלב. לעודפי זרחן אכן השפעה שלילית על משק הסידן(חלב הוא מקור עשיר לזרחן). בניגוד לכך כיום מחקרים רבים מראים כי לפירות וירקות השפעה חיובית על בריאות העצם.

 

[אלפקה פקה]

אז מה אתה מנסה להגיד בעצם?

 

[דורון ק]

בעצם

שאני חושב שיש הערכת יתר(בהלת יתר?) מסוימת ולא מבוססת לחשיבות הסידן לבריאות העצם(במיוחד למניעת "אוסטאופרוזיס").ושהרבה לא יודעים כי פקטורים רבים נוספים משחקים פה תפקיד. אם את רוצה אני יכול לצרף כמה לינקים מקיפים בעניין אבל הם בשפה קצת "קשה".

 

[אלפקה פקה]

השפה ה"קשה" זה לא הבעיה

כי אני מתמצאת בעניינים האלה. הבעיה שלי תהיה שאני מאוד מתקשה לשמור על ריכוז לאורך מאסות של מידע... אז אני אסמוך עליך אם פשוט תביא את תמצית הדברים והפואנטה שלהם. אני אני שלספורט ולעבודה כנגד התנגדות יש השפעה עצומה על צפיפות העצם... יש עוד משהו שמוסבר שם?

 

[אלפקה פקה]

* אני אני = אני יודעת

 

[דורון ק]

אוקיי

לספורט ולעבודה כנגד התנגדות אכן השפעה חיובית על הבריאות(כולל בריאות העצם). בראייה כוללת אוסטאפרוזיס(ושברים הקשורים בכך) תלויים במרכיבים רבים כגון גנטיקה, מבנה גוף, משקל, פעילות גופנית וכן תזונה. תוספת סידן שיפרה לעיתים את צפיפות העצם(BMD ו-BMC) במחקרים קצרי טווח, מחקרים אפידמיולוגים ארוכים יותר נכשלו בהוכחת קורולציה בין העלאת צריכת הסידן(או חלב) לשברים-לעיתים להפך. גורמים תזונתיים רבים מלבד לסידן כגון צריכת חלבונים(עודפים וחוסרים משפיעים לרעה), זרחן, ויטמינים( K,D וכו'), פלואוריד, מגנזיום, אבץ, נחושת, נוגדי חימצון, פיטוכימיקלים(כגון פיטואסטרוגנים), איזון חומצי-בסיסי וכו' וכו' נראים כחשובים לבריאות העצם(לא ניתן לפרט על כולם כמובן בקונטקסט הזה). אני מצרף מאמר(לא יותר מדי ארוך) של ד"ר מארק הגסטד. הגסטד שכיום פרש, היה למשך זמן רב מרצה בכיר במחלקה לתזונה ואפידמיולוגיה בהארווארד. המאמר עוסק בנושא "סידן, שברים והתזונה המודרנית" ומעלה כמה מסקנות ומחשבות מעניינות בנוגע למחקר עתידי בנושא-כל מילה בסלע(העשיר בסידן). הגסטד תמיד ייצג לדעתי את אחד הקולות היותר שפויים בעולם התזונה וגם במאמר זה הוא אינו איכזב. מצרף עוד מאמרים בנושא תזונה ובריאות העצם.

 

[דורון ק]

תיקון

32-28 ולא כפי שנרשם.