אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תזונה וADHD
- פותח הנושא 64hadas
- פורסם בתאריך
צבעי מאכל והתנהגות
הקשר בין תזונה בכלל וצבעי מאכל בפרט להתנהגות הינו ידוע מזה זמן. אולם אין זה קשור בהכרח להפרעת קשב. הפרעת קשב מאופיינת בחוסר קשב לאורך היום כולו, לא בזמנים מסויימים. מי שאינו קשוב בכיתה גם אינו קשוב בבית .... היפראקטיביות הינה רק אחד הסימנים להפרעת קשב, אבל יש גם היפראקטיבים ללא הפרעת קשב. מכל מקום, תמיד כדאי לעקוב אם ההתנהגות ה"בעייתית" של הילד גוברת לאחר שאכל מזונות מסויימים. לפעמים גם ריחות מסויימים או לבוש מסויים מגיבר סימנים של חוסר נוחות ואי-שקט שיכולים להתפרש כהפרעת קשב. רונן
הקשר בין תזונה בכלל וצבעי מאכל בפרט להתנהגות הינו ידוע מזה זמן. אולם אין זה קשור בהכרח להפרעת קשב. הפרעת קשב מאופיינת בחוסר קשב לאורך היום כולו, לא בזמנים מסויימים. מי שאינו קשוב בכיתה גם אינו קשוב בבית .... היפראקטיביות הינה רק אחד הסימנים להפרעת קשב, אבל יש גם היפראקטיבים ללא הפרעת קשב. מכל מקום, תמיד כדאי לעקוב אם ההתנהגות ה"בעייתית" של הילד גוברת לאחר שאכל מזונות מסויימים. לפעמים גם ריחות מסויימים או לבוש מסויים מגיבר סימנים של חוסר נוחות ואי-שקט שיכולים להתפרש כהפרעת קשב. רונן
עדו בן צבי
New member
אם מוצאים מאמר מקצועי שתומך בדיעה, אז
כנראה שכן.
כנראה שכן.
עדו בן צבי
New member
עדו בן צבי
New member
ניסוי על ארבעה תוספי מזון סינטטיים בעכברים
מסקנות לא נעימות ברמה התאית או בנוזל הבין תאי אבל בלא מסקנות תפקודיות: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?Db=pubmed&Cmd=ShowDetailView&TermToSearch=16352620&ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum והנה מחקר ישן מאוד שלא מצא כלום: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?Db=pubmed&Cmd=ShowDetailView&TermToSearch=366539&ordinalpos=2&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum
מסקנות לא נעימות ברמה התאית או בנוזל הבין תאי אבל בלא מסקנות תפקודיות: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?Db=pubmed&Cmd=ShowDetailView&TermToSearch=16352620&ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum והנה מחקר ישן מאוד שלא מצא כלום: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?Db=pubmed&Cmd=ShowDetailView&TermToSearch=366539&ordinalpos=2&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum
כרגיל, העתונים מגזימים כדי שנקרא אותם
לי יש נסיון מצוין עם איתור צבע מאכל שגרם לבן שלי פריחה קשה. אחרי שאיתרתי את הצבע (בלי עזרת רופאת העור והטסטים), הפריחות הפסיקו אבל הבן נשאר היפר ו-ADHD. כלומר, איתור רגישות וניהול דיאטה בהתאם, מועילים מאוד לאיכות החיים של המטופל, אבל לא מפסיקים לו את הפרעת הקשב. אם קוראים את המאמר בתשומת לב, רואים שהאמא לא אמרה שהוא הפסיק להיות עם הפרעת קשב, אלא שאכות החיים שלו השתפרה. אז אצלנו במשפחה יש ילד שצבעי מאכל E122 ו-E124 גורמים לו ל"אסטמה של העור" (atopic dermatitis), ויש ילד אחר שחלב בחורף גורם לו לשיעול stidor. לומדים מה הרגישות של הילדים ועושים להם דיאטה בהתאם. אגב, זה שהם אחרים לא מחייב שיש להם אותן רגישויות. הלוואי ודיאטה מסוימת הייתה מפסיקה את הפרעת הקשב. כל הדיאטות שהתפרסמו לא עשו את העבודה.
לי יש נסיון מצוין עם איתור צבע מאכל שגרם לבן שלי פריחה קשה. אחרי שאיתרתי את הצבע (בלי עזרת רופאת העור והטסטים), הפריחות הפסיקו אבל הבן נשאר היפר ו-ADHD. כלומר, איתור רגישות וניהול דיאטה בהתאם, מועילים מאוד לאיכות החיים של המטופל, אבל לא מפסיקים לו את הפרעת הקשב. אם קוראים את המאמר בתשומת לב, רואים שהאמא לא אמרה שהוא הפסיק להיות עם הפרעת קשב, אלא שאכות החיים שלו השתפרה. אז אצלנו במשפחה יש ילד שצבעי מאכל E122 ו-E124 גורמים לו ל"אסטמה של העור" (atopic dermatitis), ויש ילד אחר שחלב בחורף גורם לו לשיעול stidor. לומדים מה הרגישות של הילדים ועושים להם דיאטה בהתאם. אגב, זה שהם אחרים לא מחייב שיש להם אותן רגישויות. הלוואי ודיאטה מסוימת הייתה מפסיקה את הפרעת הקשב. כל הדיאטות שהתפרסמו לא עשו את העבודה.
droli אנרגטית
New member
זיוה אלו צבעי מאכל אלו E122 ו-E124 ?
אדומים וצהובים
כיום, רוב החברות מוציאות את הצבעים האלה מן המוצרים. כשהילד היה קטן, הצבעים האלה היו בקרטיב אדום, במיץ פטל, במיץ תפוז, בתרכיז פטל, בתרכיז תפוזים, בחטיף המלוח "כיף לי" ובמרשמלו. כיום, רוב המוצרים האלה מכילים צבעי מאכל טבעיים שלא מזיקים לו. בנושא אלרגיות: יש לי אחיין שרגיש מאוד מאוד לבוטנים, ויכול להכנס לבית חולים אם הוא עומד על יד ילד שאוכל במבה. לכן, הנושא של רגישות הוא מאוד אינדיבידואלי ולא נכון לכל האנשים באופן גורף.
כיום, רוב החברות מוציאות את הצבעים האלה מן המוצרים. כשהילד היה קטן, הצבעים האלה היו בקרטיב אדום, במיץ פטל, במיץ תפוז, בתרכיז פטל, בתרכיז תפוזים, בחטיף המלוח "כיף לי" ובמרשמלו. כיום, רוב המוצרים האלה מכילים צבעי מאכל טבעיים שלא מזיקים לו. בנושא אלרגיות: יש לי אחיין שרגיש מאוד מאוד לבוטנים, ויכול להכנס לבית חולים אם הוא עומד על יד ילד שאוכל במבה. לכן, הנושא של רגישות הוא מאוד אינדיבידואלי ולא נכון לכל האנשים באופן גורף.
עדו בן צבי
New member
בכל זאת, יש רגישויות נפוצות יותר ונפוצות פחות
והנה הקישורים הרלוונטיים באנגלית
הסוכנות האנגלית Food Standards Agency אשר יזמה את המחקר: Agency revises advice on certain artificial colours ציטוטים חשובים: Professor Ieuan Hughes, Chair of the COT, said: ‘There are constraints when conducting any research involving children. Whilst this research does not prove that the colours used in the study actually cause increased hyperactivity in children, it provides supporting evidence for a link. It is important to stress that the currently available evidence does not identify whether this association would be restricted to certain food additives or combinations of them.’ Professor Jim Stevenson from Southampton University, and author of the report, said: ‘This has been a major study investigating an important area of research. The results suggest that consumption of certain mixtures of artificial food colours and sodium benzoate preservative are associated with increases in hyperactive behaviour in children. ‘However, parents should not think that simply taking these additives out of food will prevent hyperactive disorders. We know that many other influences are at work but this at least is one a child can avoid.’ כתבה באתר BBC News: Parents warned of additives link וציטוט: Andrea Bilbow, from ADHD support group ADDISS, said most parents of children with ADHD had tried diet changes. While more than half had reported some improvement, this tended to be modest when compared with the effect of medication, she said. "In some respects the question of food additives is a little bit of a red herring. "While in some cases, a poor diet could make ADHD even worse, a better diet is not going to make it much better," she said. And Dr Paul Illing, of the Royal Society of Chemistry, raised questions about the validity of the study, saying extrapolating from the small study population to the general public was very difficult.
הסוכנות האנגלית Food Standards Agency אשר יזמה את המחקר: Agency revises advice on certain artificial colours ציטוטים חשובים: Professor Ieuan Hughes, Chair of the COT, said: ‘There are constraints when conducting any research involving children. Whilst this research does not prove that the colours used in the study actually cause increased hyperactivity in children, it provides supporting evidence for a link. It is important to stress that the currently available evidence does not identify whether this association would be restricted to certain food additives or combinations of them.’ Professor Jim Stevenson from Southampton University, and author of the report, said: ‘This has been a major study investigating an important area of research. The results suggest that consumption of certain mixtures of artificial food colours and sodium benzoate preservative are associated with increases in hyperactive behaviour in children. ‘However, parents should not think that simply taking these additives out of food will prevent hyperactive disorders. We know that many other influences are at work but this at least is one a child can avoid.’ כתבה באתר BBC News: Parents warned of additives link וציטוט: Andrea Bilbow, from ADHD support group ADDISS, said most parents of children with ADHD had tried diet changes. While more than half had reported some improvement, this tended to be modest when compared with the effect of medication, she said. "In some respects the question of food additives is a little bit of a red herring. "While in some cases, a poor diet could make ADHD even worse, a better diet is not going to make it much better," she said. And Dr Paul Illing, of the Royal Society of Chemistry, raised questions about the validity of the study, saying extrapolating from the small study population to the general public was very difficult.
תרגום הציטוטים של ריטה:
סקירת עצותיה של הסוכנות האנגלית לתקנות מזון באשר לצבעים מלאכותיים מסוימים. יוג', יו"ר צוות ההרעלות, אמר: ישנם אילוצים בעריכת כל מחקר שהוא בילדים. בעוד מחקר זה איננו מוכיח שהצבעים שנחקרו בו גרמו בעצם להיפראקטיביות מוגברת בילדים, הוא מוסיף ראיות תומכות לקשר ביניהם. חשוב להדגיש כי הראייה הנוכחי איננה מגדירה אם קשר זה מוגבל לתוספי מזון מסוימים או צירופים שלהם. פרופסור גים סטיבנסון מאוניברסיטת סאוטהמפטון ומחבר הדו"ח אמר: זהו ניסוי גדול אשר חקר תחום חשוב במחקר. התוצאות מציעות כי צריכה של תערובות מסוימות של צבעי מאכל מלאכותיים וחומר השימור סודיום בנזואט מלווים בהתנהגות היפראקטיבית מוגברת בילדים. אולם, הורים אינם צריכים לחשוב שהוצאת תוספים אלו מן המזון בפשטות תמנע הפרעות היפראקטיביות. אנו יודעים שיש הרבה השפעות אחרות, אולם גורם זה ניתן לפחות למניעה. כתבה באת חדשות ה-BBC: אנדראה בילבואו, מקבוצת תמיכה של ADHD, אמרה כי רוב ההורים לילדים עם ADHD ניסו שינויי בתזונה. בעוד שיותר ממחציתם דווחו על שיפור מסוים, הוא נוטה להיות מתון בהשוואה להשפעת התרופה. במספר מובנים השאלה של תוספי מזון היא כמו דג מלוח. (מי מכיר את הביטוי?) בעוד במקרים מסוימים דיאטה דלה עלולה להחריף את תסמיני ADHD, דיאטה טובה יותר לא תגרום לשיפור. וד"ר פול אילינג, מן החברה המלכותית לכימיה, העלה ספקות באשר לתקפות של המחקר, באומרו שקשה להשליך מניסוי באוכלוסיה מצומצמת לגבי הציבור הרחב.
סקירת עצותיה של הסוכנות האנגלית לתקנות מזון באשר לצבעים מלאכותיים מסוימים. יוג', יו"ר צוות ההרעלות, אמר: ישנם אילוצים בעריכת כל מחקר שהוא בילדים. בעוד מחקר זה איננו מוכיח שהצבעים שנחקרו בו גרמו בעצם להיפראקטיביות מוגברת בילדים, הוא מוסיף ראיות תומכות לקשר ביניהם. חשוב להדגיש כי הראייה הנוכחי איננה מגדירה אם קשר זה מוגבל לתוספי מזון מסוימים או צירופים שלהם. פרופסור גים סטיבנסון מאוניברסיטת סאוטהמפטון ומחבר הדו"ח אמר: זהו ניסוי גדול אשר חקר תחום חשוב במחקר. התוצאות מציעות כי צריכה של תערובות מסוימות של צבעי מאכל מלאכותיים וחומר השימור סודיום בנזואט מלווים בהתנהגות היפראקטיבית מוגברת בילדים. אולם, הורים אינם צריכים לחשוב שהוצאת תוספים אלו מן המזון בפשטות תמנע הפרעות היפראקטיביות. אנו יודעים שיש הרבה השפעות אחרות, אולם גורם זה ניתן לפחות למניעה. כתבה באת חדשות ה-BBC: אנדראה בילבואו, מקבוצת תמיכה של ADHD, אמרה כי רוב ההורים לילדים עם ADHD ניסו שינויי בתזונה. בעוד שיותר ממחציתם דווחו על שיפור מסוים, הוא נוטה להיות מתון בהשוואה להשפעת התרופה. במספר מובנים השאלה של תוספי מזון היא כמו דג מלוח. (מי מכיר את הביטוי?) בעוד במקרים מסוימים דיאטה דלה עלולה להחריף את תסמיני ADHD, דיאטה טובה יותר לא תגרום לשיפור. וד"ר פול אילינג, מן החברה המלכותית לכימיה, העלה ספקות באשר לתקפות של המחקר, באומרו שקשה להשליך מניסוי באוכלוסיה מצומצמת לגבי הציבור הרחב.
שוב העתונים מבלבלים אותנו
כולם מפרשנים את הניסוי ובעצם אנחנו לא יודעים את הפרטים עליו. הנה מספר פרטים (לא כולם) סיכומי ועדת ההרעלות, COT: מדובר בניסוי אחד מתוך מחקר גדול. בניסוי הזה בדקו אם תערובת של חומר משמר ביחד עם צבעי מאכל מסוימים משפיעה על ההיפראקטיביות של ילדים. שאלות אחרות שהמחקר שאל היו אם יש השפעה לנתוני תורשה וגיל. נבחרו 153 גילאי 3, 144 גילאי 8-9 לא מטופלים תרופתית ועם כל קשת ההתנהגויות מ"רגילה" ועד "היפראקטיבית". הילדים קיבלו תזונה מבוקרת ביחד עם בקבוק משקה שהכיל את תערובת צבעי המאכל + החומר המשומר או שקיבלו פלאסבו (משקה בלי כלום חומרים אלה עם מראה דומה). ממצאים: נצפתה עלייה בהיפראקטיביות אצל הילדים שקיבלו את המשקה עם הכימיקלים ביחס לפלאסבו, אולם אין מובהקות סטטיסטית. רלבנטיות: למרות ההשפעה הקטנה, ישנה היתכנות קלינית של השפעה על ההיפראקטיביות של ילדים מסוימים. מסקנות: התערובות המסוימות הללו עלולות לגרום לעלייה בהיפראקטיביות של ילדים מן האוכלוסיה הכללית, כנראה במיוחד אצל ילדים היפראקטיביים יותר מאחרים. לא ניתן להסיק מן הניסוי על ההשפעות על כלל האוכלוסיה. לא ניתן להסיק מן התערובת הזאת על תוספי מזון מלאכותיים אחרים. הניסוי לא הצביע על מנגנון ביולוגי שיכול להצביע על ההשפעות של תוספי מזון אחרים.
כולם מפרשנים את הניסוי ובעצם אנחנו לא יודעים את הפרטים עליו. הנה מספר פרטים (לא כולם) סיכומי ועדת ההרעלות, COT: מדובר בניסוי אחד מתוך מחקר גדול. בניסוי הזה בדקו אם תערובת של חומר משמר ביחד עם צבעי מאכל מסוימים משפיעה על ההיפראקטיביות של ילדים. שאלות אחרות שהמחקר שאל היו אם יש השפעה לנתוני תורשה וגיל. נבחרו 153 גילאי 3, 144 גילאי 8-9 לא מטופלים תרופתית ועם כל קשת ההתנהגויות מ"רגילה" ועד "היפראקטיבית". הילדים קיבלו תזונה מבוקרת ביחד עם בקבוק משקה שהכיל את תערובת צבעי המאכל + החומר המשומר או שקיבלו פלאסבו (משקה בלי כלום חומרים אלה עם מראה דומה). ממצאים: נצפתה עלייה בהיפראקטיביות אצל הילדים שקיבלו את המשקה עם הכימיקלים ביחס לפלאסבו, אולם אין מובהקות סטטיסטית. רלבנטיות: למרות ההשפעה הקטנה, ישנה היתכנות קלינית של השפעה על ההיפראקטיביות של ילדים מסוימים. מסקנות: התערובות המסוימות הללו עלולות לגרום לעלייה בהיפראקטיביות של ילדים מן האוכלוסיה הכללית, כנראה במיוחד אצל ילדים היפראקטיביים יותר מאחרים. לא ניתן להסיק מן הניסוי על ההשפעות על כלל האוכלוסיה. לא ניתן להסיק מן התערובת הזאת על תוספי מזון מלאכותיים אחרים. הניסוי לא הצביע על מנגנון ביולוגי שיכול להצביע על ההשפעות של תוספי מזון אחרים.
צבעי מאכל ו ADHD
תזונה בריאה משפיע על כל אחד. אפשר להתייחס להיפאראקטיביות כנקודת חולשה של האורגניזם ולכן קושי של הגוף עם חומר זר (אורגני או מעובד ) עלול לפתח תגובת נגד, התוקפת את הגוף, שהיפראקטיביות יכולה להיות חלק מכך. החולשה קיימת יותר בקרב לקויי קשב ויש טיפולים ברפואה משלימה שיכולים לעזור לעניין זה. יודגש- לא לשיפור הקשב, אלא לשיפור תגובת ההיפראקטיביות של הגוף. בעיקרון ידוע כיום כצבעי מאכל המבוססים על פחם, נפט או מתכת - לא טובים לאף אחד, ויכולים להחריף מצב קיים. חשוב להבהיר, לא הפרעת הקשב קשורה למזון או צבעי מאכל, אלא רגישות טבעית של הגוף שבאה לידי ביטוי בהיפראקטיביות קשורה למזון. ולכן ניתן לטפל בשני מישורים : לטפל באמצעות רפואה משלימה ברגישות הגוף ובמקביל הרגלי התנהגות שיפחיתו שימוש בתכשירים אלו ובהברה בשם הילדים- אל תמנעו מידלכם שוקולד בגלל שהוא לקוי קשב. לא מגיע לו, ואין לכך השפעה של ממש. גיל
תזונה בריאה משפיע על כל אחד. אפשר להתייחס להיפאראקטיביות כנקודת חולשה של האורגניזם ולכן קושי של הגוף עם חומר זר (אורגני או מעובד ) עלול לפתח תגובת נגד, התוקפת את הגוף, שהיפראקטיביות יכולה להיות חלק מכך. החולשה קיימת יותר בקרב לקויי קשב ויש טיפולים ברפואה משלימה שיכולים לעזור לעניין זה. יודגש- לא לשיפור הקשב, אלא לשיפור תגובת ההיפראקטיביות של הגוף. בעיקרון ידוע כיום כצבעי מאכל המבוססים על פחם, נפט או מתכת - לא טובים לאף אחד, ויכולים להחריף מצב קיים. חשוב להבהיר, לא הפרעת הקשב קשורה למזון או צבעי מאכל, אלא רגישות טבעית של הגוף שבאה לידי ביטוי בהיפראקטיביות קשורה למזון. ולכן ניתן לטפל בשני מישורים : לטפל באמצעות רפואה משלימה ברגישות הגוף ובמקביל הרגלי התנהגות שיפחיתו שימוש בתכשירים אלו ובהברה בשם הילדים- אל תמנעו מידלכם שוקולד בגלל שהוא לקוי קשב. לא מגיע לו, ואין לכך השפעה של ממש. גיל
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.