תזוזת החיים

  • פותח הנושא דז
  • פורסם בתאריך

דז

New member
תזוזת החיים

סליחה למורה לפיזיקה . אנרגיה למרות ההגדרות המדעיות שלה , היא סיבה ותזוז , וחוקים - פירוש חיים . { כלומר כוח הכבידה שמבחינה פיזיחת מוגדר ככוח לא כאנרגיה הוא אנרגיה להגדרה הזו }{ ואולי הוא נכנס לתת נושא של חוק כי הוא לא יוצר הוא קיים ומכך מגביל , אבל לא זז בשביל הקיום שלו } וחיים הם תזוזה כבישה חוזרת של האדם , בכול מצב מקוים של האדם הוא יזוז , גם אם רק ינשום , תזוזה היא יצירה , בנשימה אנו יוצרים מצב שונה לריאות , ומשתמשים כחומר גלם במצב הקודם בו הריאות שלנו היו , שינינו את מה שיצרנו מקודם . פירוש החיים הם ליצור מחומר גלם שיצרנו שניה לפני . גם אם אני בשנתי ובחלומות , החיים שלי קשורים לפה כי הרי אני נושמית פה ומשנה פה , אנחנו גם משנים תנוחות ואת השמיכה וכו , בשביל שאני אקיים את השינוי הזה לסביבה אני צריכה להתקים עם גישה לסביבה . ומכך גם שאני ישנה הקיום שלי הוא פה , או לפחות בסיס אחד של הקיום שלי , למאמינים בחלום זה יגרור ליותר מבסיס אחד לקיום . כמובן שאני אנרגיה , אנרגיה מתגלגלת , שמשנה צורה בתוך גוף . היא גם משנה את הגוף . כמובן שמכך אני לא עצם קבוע אם אני משתמשת בכול כולי לחומר גלם ואין מה שנשאר קבוע ממני כול עוד אני חייה { וזה נכון מכך שאני בכלל לא דומה לתינוק שהייתי תאים מתו נולדו , קשרים בעצבים שבמוח התחזקו , מבחינה פיזית , מבחינה הגיונית , מבחינת יכול , מבחינת אמונה } , כלומר אם השתמשתי בכול מה שהיה לי כחומר גלם , כולל השיכות של אני שמחליפה משמעויות , כלומר בבסיסי אני שינוי ואנרגיה , עד המות , אם נאמין בחיים אחרי המות אז גם שם אני חייה ושוב הבסיס לשינוי קיים , אם אין חיים אחרי המות אז זה גם נכון כי אז נפסק הקיום שלי שבכול זמנו ביסס על שינוי , אנרגיה . לפי ההגדרה שלי אנרגיה היא גם סיבה , ובתור אדם שעצם קיומו בשינוי ותזוז אני הסיבה לשינוי ולתזוזה . וחוקים הם מהות הקיום , מדוע זה ? , כי טוב ורע , טיפש חכם , הם דברים יחסים , מכול דבר נובעים מספר קרטריונים שיכונו לכיון אחד , ואחרים מהקרטריונים יכונו לשני . כלומר בבסיס שלי כקיום , יש קרטריונים המכונים לחופש , ויש המכונים לחוקים , חופש וחוקים נוגד כמובן , בעיני בתור אדם לעולם לא יהיה חופשית , וזה כי אני יודעת את הגבולות שלי , אם הייתי קוף מעבדה לחמש דקות וחוזרת חזרה לגוף שלי , הייתי מודעת למידת חופש עצומה , שמאפשרת לי לזוז לקיים , וליצור , ואם יש גבולות אז אפשר ליצור משהו שישבור אותם , אבל יופיעו עוד גבולות , וגם בסוף אם אשבור את כול הגבולות בעולם ישאר לי הגבול , של לשבור גבול נוסף . גבול זה יהיה גבול רק אם הוא יפריע לי , כלומך יגבול אותי במשהו , בתור אוביקט אני יכולה לנצל את זה כיתרון , וחופש . אם המטרה שלי ליצור תוך שינוי , אני יכולה לשנות אחרים , ומכך שאחרים יכולים לשנות אותי , אבל מכך גם שהמטרה שלי היאלא ליצור חברות ממושכת עם אחרים למטרות כמו אהבה , כי אהבה היא מצב ממושך שלא כולל בתוכו שינוים , רגש אחד שיכול להיות קבוע במשך שעה שלמה , מכך שאם אבחר לאהוב זה ינגוד את הטבע שלי , וזה לא יהיה לגמרי " נכון " . כמובן שלתזוזה שלי ולחיים שלי צרייך דלק , גם דלק לחיים שלי הוא אנרגיה , הוא בא במצב מת , אבל הגוף שלי או עצמי הופכים אותו למתעפל וחלק מעצמי כלומר חלק מהאנרגיה . שימו לב כול חלק המוגדר בגוף כחיי { חלקים מתים לדוגמא שער או ציפורנים } , עובר הזנה וטיפוח , מובל בדם וכו . מה מיחד אותי כאחת ולא כקבוצות שמתו לדוגמא שלשום חשבתי שונה מהיום , מה מאחד את החלק הזה עם היום , ששניהם בחיים כלומר פעולתם היא ליצור , ולשמש חומר גלם ליצירה זו . כי חוץ מיצירה שבסיסה הוא שינוי אין לי כלום זהה במשך הזמן , והריאני היא היצירה והאנרגיה , עוד אני של היום ואני של שלשולם שניהם הם תת נושאים ליצירה שלי שמתמשכם כול עוד אני פה .
 

eliii

New member
יפה מאוד דז...ברצוני להעיר לגבי

שני פרטים שהזכרת ה-א) לגבי אהבה...כתבת שאהבה תנגוד את טבעך להשתנות כיוון שהיא המשכיות של אותו רגש במשך שעה....ובכן ברצוני להביא את תשומת ליבך למבנה הבסיסי של הפילופיה שלך האומר כי לא תיתכן מציאות של אי שינוי היוצא מזאת הוא שאהבה גם היא חיה נושמת ומשתנה..(כי הלא לא היה לה קיום אם לא הייתה משתנה,ועדיין אנו רואים זוגות אוהבים לאורך זמן זה או אחר) אז רגע אחד את אוהבת כך ,וברגע שאחריו את כבר אחרת ולכן גם אהבתך שונה,שלא לומר שהפרטנר גם הוא שונה.... אם התכוונת לומר שאהבה טבעה "להקפיא" באופן יחסי את השינוי ולכן היא נוגדת את טבע אנוש...אענה לך כי על כל צורך אנושי כמו עבודה יום יומית רחצה ..תוכלי לומר כן...אמנם אלו צרכים שאנו זקוקים להם כל יום מחדש(בלי לסתור את העובדה הבסיסית שכל יום הם נעשים בצורה שונה מעט כתוצאה מהשינוי השלט בכל) וגם אהבה לאורך זמן והרגשת ביטחון בקשר ארוך טווח הם צורך אנושי יום יומי...אם תרצי צורך בסיסי שמקורו בימי קדם(השרדותי עם פריחה לכיוונים של קיום מושבח יותר ..הכולל גירוי רגשי...הרגשות נעימות וכו´)והוא פותח על ידי בני האדם למען הפיק ממנו יותר כמו שאוכל הוא צורך בסיסי שפותח על ידינו לתרבות משתכללת של סוגי מאכלים טעמים ותערובותיהם) לסיכום עניין זה:אהבה כל זמן שהיא מפרה ו"חיה" באופן בולט יותר או פחות,הרי היא יכולה להיות בסיס טוב להתפתחות יצירה ושינוי בדיוק כמו ששהייה תחת קורת גג[להוציא הומלסיות] לא תתפס על ידך כנוגדת את טבע האדם לשינוי עד כדי שיוותר עליה...כן קורת הגג הנפשית הנקראת "אהבה". עוד הערה בקשר לדלק הנכנס לגופינו שטענת שהוא בא במצב מת...ובכן רק רציתי לציין שאוכל עובר שינויים בכל רגע...לכן יש לנו מקרר לא?! באופן כללי אני מסכים עם כל מה שכתבת,למעשה גם אני התחלתי לפתח, וממשיך לחקור דפוס(חי
), אשר יסביר את כל מהות הקיום כולל פילוסופיה "רוחנית" ומהות הכוח היוצר של היקום, על בסיס פילוסופית ה"שינוי התמידי" ונחמד לראות שגם את חושבת כך.
 

דז

New member
תודה

אהבה היא דבר מת כי לא מתעסקים איתה , אם אני אוהבת מישהו אני אחשוב עליו בעיקר שאני איתו ואז נחווה שינוים , וגם במחשבות שלי אני אשנה אותו . אבל רוב המצב שמגדיר אותי באהבה במערכת יחסים , אני לא אחשוב על זה מה שיגדיר את זה כמת . אם יש לך רשומות על הדפוס שיסביר את כול מהות הקיום הפילוספיה והפילוספיה ה"רוחנית " ויש לך דרך להעביר אותם למחשב תוכל לפתוח לזה הודע או לשלוח לי ל [email protected] עדייף בהודעה כי אני חושבת האיי מיל התקלקל . תודה זה נשמע מסקרן . נויה
 

eliii

New member
נויה יקרה..אין לי חומר כתוב בנתיים

זה יותר דברים שאני מריץ בראש...אולי הגיע הזמן שאתחיל לכתוב...כי כשאתה כותב אתה פתאום מגלה כמה אתה לא יודע...
 

מיגל

New member
צר לי להודיע

צר לי להודיע לכם יקיריי אבל אבל כבר פיתחו את התורות האלה הן בהודו (הינהיאנה בודהיזם) הן בסין (דאואיזם) והן ביפן (זן בודהיזם) ואפילו כמה יוונים התעסקו בזה
 

דז

New member
אוי

אין לי מושג בבודהיזם , וגם ביונים מעבר למשהו שטחי { נכון מגמה ראליט } בכול מצב כתבתי את זה כי זה נראה לי הגיוני , והנה עוד אנשים שזה נראה להם הגיוני , רק אומר שיש בזה הגיון יותר ויותר . נויה
 

eliii

New member
חחח טוב אז חסכו לי הרבה עבודה

ההודים והיוונים למיניהם..טוב עכשיו אני מה זה רגוע......
.....
 

eliii

New member
אבל אם להיות הגיוני ייתכן שהם

דברו על דברים מעט שונים.....אני חשבתי בסגנון של אלוהים (או הכוח היוצר והמהווה את הכל)=קיום משתבח הנחת היסוד שלי מתארת את היקום(כולל עבר הווה עתיד כולל רוח חומר סיבה ומסובב , כלומר כולל אני את/ה מיגל ודז...)כקיום שיש לו מטרה ,והיא להשתכלל.....מכאן והלאה הכל(כולל מוסר אנושי,רוחניות,אבולוציה,עבמ"ים,ילודה וכו´ וכו´ וכו´ ,בעצם מה לא)צריך לשרת את הנחת היסוד....(ובוודאי שלא לסתור אותה). עד כאן הכל חיקוי של דארווין לכאורה ..אמנם העבודה הקשה היא להגדיר את מיקומם של מושגים כגון "מוסריות" "חיי נצח" "שכר ועונש"וכו´ כחלק אינטגרלי ומהותי בהנחת יסוד זו. מכאן מתחיל התפקיד שהתיימרתי לקחת על עצמי בבניית תזה שתקיף ותבהיר את כל הסתירות לכאורה שבין רוח לחומר ,ובין מיסטיקה לגשם,ותגדיר את מיקומם בשירות מטרת היסוד,היא "השתכללות היקום", או (וכאן אתן דוגמית קטנטונת לפרשנות שאני חותר אליה)השתכללות היקום=ההגדרה החמרית ל"קיום". יצירת תענוג גבוה יותר של קיום= ההגדרה ה"רוחנית" של ה"קיום". אמור מעתה כי התעלות רוחנית היא דרך "ליהנות מהקיום באופן גבוה ונעלה יותר מאשר הנאה גשמית כשלעצמה"....ואין מטרת ה"עבודה הרוחנית" שונה או נוגדת את מטרת "חיי הגשם"...אין זאת אלא שהיא "ההזדככות הרוחנית" מהווה שלב מפותח יותר של מטרת היסוד הזהה והיא "ליהנות", וכמה שיותר.......איזה שאנטי
 

eliii

New member
כתבתי הודעת המשך שבה התחלתי

לרדת לפרטי היסוד של התיאוריה אבל היא נמחקה כשניסיתי לשלוח
...אז יהיה פעם אחרת.
 

eliii

New member
ושוב נמחקה....באמצע הכתיבה...

שנאמר"כל ההתחלות קשות"...
 

eliii

New member
תיקון טעות להודעה"אבל אם להיות..."

בשורה השביעית מלמטה: )השתכללות היקום=יצירת תענוג מאסיבי ונעלה יותר של קיום. אמור מעתה כי התעלות רוחנית .........
 

מיגל

New member
טוב אז לא

אם לזה התכוונת אז הבודהיזם ודאואיזם (על הסתעפויותיהם השונות) מדברים על דברים מעט אחרים, אם הרעיון הכללי, להוציא כמו מוסכמות יודאונוצריות שאתה מקבל כמובנות מאליהן, עדיין תקף גם שם לצערי עכשיו רבע לשלוש בלילה, ואני הולך לישון אבל מחר אפרט יותר לילה טוב ואגב איזה כיף סוף סוף הגיבו למשהו שכתבתי....
 

eliii

New member
המשך ביסוס התיאוריה:

קודם כל מיגל באשר לתגובתך כי אני מתייחס למוסכמות יהודונוצריות כתקפות מאליהן. ובכן כשאני מדבר על "רוח" אני מתכוון לחלק בנו שהוא מעבר לסיפוק יצרים חמרני בסיסי...(למעשה לפי התיאוריה שלי כל צורך רוחני נובע בבסיסו מצורך גשמי שפותח...למשל הכמיהה לחיי נצח נובעת מדחף הקיום הבסיסי...כלומר שכלול של צורך הקיום החייתי לדרגה של כמיהה לחיים בלתי מוגבלים) "שכר ועונש" הם מושגים ערטילאיים משהו ששאלתי על מנת להביע את העובדה שכמו שבחומר יש כללים שאם תפעל לפיהם תצליח (כלומר תקבל "שכר" כביכול) כך ברוח...ואין המשמעות בכוונתי דווקא לשכר או עונש הניתנים בבית הדין של מעלה או מאלוהים הידוע של היהדות ועוד דתות. עכשיו אוסיף מעט הבהרות כלליות: לפי תיאוריה זו אין החומר לבדו יכול להפיק מעצמו את מירב הנאת הקיום ללא חיבורו לרוח,ולהיפך אין הרוח יכולה להפיק מעצמה את מירב הנאת הקיום הטמונה בה בשלב התפתחותה הנוכחי ללא חיבור לחומר....כלומר אין אני מאמין שרוח ללא גוף או גוף ללא רוח יכולים להוות שלמות יחסית של מיצוי מיטב העונג הקיומי....הייתי משליך את הקביעה הזו בדרך האלגוריה על מאמר חז"ל: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה,מ"כל" חיי העולם הבא". כלומר יפה שעה אחת שגוף ונפש חבורים בה בצוותא בהתעלותם הקיומית מכל חיי העולם הבא=מחיים נצחיים של הרוח ללא חומר יש להדגיש שהתיזוז (תודה לדז על המילה הפיצוצית
)הקיומי של הרוח והחומר אל עבר יכולת תענוג גבוהה יותר נעשה בד בבד עם חווייתם(של הרוח והחומר) את התענוג...כלומר אין זה כמו עשייה שהיא בשביל להגיע למטרה ,ללא יכולת לאכול מפירות המטרה כל זמן שלא הושלמה...שהרי אם נאמר כך אזי לעולם לא תושלם המטרה (שהיא"קיום מענג"), היות שהתיזוז (קרי ההתפתחות) לעולם איננה נפסקת....על כן מן ההכרח לומר שההנאה וההתקדמות שניהן פעלים יוצאים של ה"תיזוז המשתכלל",פעלים הבאים לידי ביטוי בנקודת זמן שווה. שאלות פירכות?! בבקשה....המשך יבא..
 

eliii

New member
חיי נצח" ע"פ "הקיום המשתכלל"....:

היות שכל מהות הקיום היא השתפרות בד בבד עם הנאת הנבראים(הקיום עצמו נהנה כשאנו נהנים ..אנו מהווים חלקים ממנו...אולי על פי זאת נאלץ לומר שהוא סובל כשאנו סובלים...בכל אופן... גם בעת סבל עדיין נמשכת הזרימה הכללית קדימה...לקראת הייעוד המתמשך של הגדלת ההנאה)על כן אין מקום ל"גן עדן" בו הנשמות "יושבות ונהנות מזיו השכינה" בלא עשייה כלשהיא להזנקת היקום.....אמנם אם נפרש את מושג "יושבות ונהנות מזיו השכינה" כמין "השתלמות רוחנית" שעוברות הנשמות בד בבד עם הנאתן מעצם הזיו אזי אין זה מן הנמנע שאחרי מיתתם של בני אדם,לפני שהנשמות מתחברות שוב לצורה חומרית(כפי שהזכרתי באחת ההודעות:לא תושג אותה השלמות האפשרית של "העונג הקיומי"[או אמור,המודעות העצמית של הקיום/נבראים]על ידי גוף ונשמה מחוברים,באם נפרידם.והיות שמטרת היקום היא להשיג כמה שיותר "עונג קיומי" על כן הוא שואף תמיד לחבר גוף ונשמה. אנסה להאיר שוב מזוויות שונות את הגדרות היסוד: א) הכוח המהווה את סך היקום הוא התיזוז(אני מקווה שישי מילה בעברית תקנית הנקראת תיזוז). ב) היכולת של הקיום לחוות את עצמו,היא הגורמת לו לעונג. בכל חוויה חושית גופנית רוחנית של נברא היקום חווה את קיומו באופן שונה המעשיר אותו בסוג נוסף של עונג(עונג=מודעות עצמית של היקום או של הנברא) [היקום חווה את עצמו בעזרת חלקיו שהם סך כל הדומם חי צומח מדבר(אדם ומעלה)ולא עוד אלא שחלקיו הם חלק בלתי נפרד מעצמותו ובעצם כשהם חווים את עצמם הם חווים אותו,כי הוא הם והם הוא. ג) מובן שככל שאבולוציה מתקדמת ונוצר מגוון רחב יותר של גירויים הרי שהקיום הופך מודע יותר לעצמו,היות שהוא חווה את עצמו ברמות יותר מתקדמות ומגוונות.. ד) היקום שואף לשלמות אין סופית(שכמובן תמיד תהיה בלתי מושגת עד תומה,כי השלמות היא אין סופית כמו שתיזוז היקום לכיוון שכלול עצמו,הוא אין סופי) באותה מידה האדם תמיד ישאף מטבעו לשלמות,שאף פעם לא תושג...אבל בהחלט מומלץ לו ליהנות מהנוף שבדרך לשלמות האין סופית.
 

דז

New member
../images/Emo55.gif שיו

אם התאוריה הזו נכונה אז יש הרבה למה לחיות { אפילו יותר מההרבה של עכשו } , האושר יכול לבוא מיותר מכיון אחד , בגלל זה זה מוציא את המפה ומשאיר את כול האופציות פתוחות ,כלומר נבואה לשוטים . ממש מענין כול הרעיון וגורר מלא דברים . איך הגעת אליו בפעם הראשונה , התבוננות , תקווה יוגה ? . נויה
 

eliii

New member
ובכן ראשית כל בקשר לקביעה שלי

שכח צורך נפשי נובע מצורך גופני,מסתבר שהיא תסתור את התיזה המרכזית,שנית היה אמנם נחמד לנסות ולהרחיב את התיאוריה און לייב,אבל זה בלתי אפשרי היות שתיאוריה לוגית נבנית על בסיס ניסוי וטעייה רבים מדי מכדי "לשחק" איתה און ליין תוך כדי....אז אפרוש לעת עתה מה"נסיון"...
 

eliii

New member
רגע...רק עכשיו ראיתי שלפחות דז

מפרגנת...פחדתי שיסקלו אותי חיים...טוב אז הנה משהו שכתבתי יותר מוקדם ושלחתי אך משום מה לא נשלח....אם זה יעניין אותך דז(או מיגל או כל אחד אחר שיש לו זמן וחשק ויכולת) לנסות ולפתח תוך כדי ניסוי וטעייה,את התיאוריה לנגזריה...נוכל לעשות זאת באימייל(כשתתקני אותו). אגב התיאוריה הגיעה מהתבוננות.....מהתהייה שלי ,האם באמת רוח וחומר הם כאלה שונאים, קביעה שנראית לי טפשית ושטחית על פניה......התבוננתי בחיי הרוח בתנ"ך למשל..וראיתי שגם הוא עובר שינויים מהותיים קדימה על ידי פירשון מתקדם...לדוגמא התנ"ך מדבר על עקירת עין לאדם שהוציא עין חברו "עין תחת עין" אך חכמים פירשו "עין תחת עין"=תשלום נזק המוערך לפי הצער וההפסד של איבוד עין....ברור שהם החטיאו את המשמעות הפשוטה של המילים...אבל החדשות הטובות שהם ידעו זאת אך אף על פי כן "החטיאו" כביכול...אמנם למען האמת הם פשוט "שכללו" את גישת הצדק התנכית...כלומר כשבודקים רואים שיש אבולוציה מגבילה גם ברוח במדעיה ,גם בחומר ובמדעיו. יש עניין אחד שאני רוצה להתייחס אליו ,והוא העובדה שבתהליך האבולוציה הזה אנו לא רק מרויחים כל הזמן...אנו גם מפסידים כדי להרויח...לדוגמא אילו היינו הולכי על ארבע עדיין לא היו 80% מאתנו סובלים בגבם בזמן זה או אחר בחייהם(לפיהסטטיסטיקה)....אמנם מעלות ההליכה על 2 רבו בהחלט על ההשארות על 4...על כן בחרה האבולוציה שלנו בהליכה על 2....כנ"ל באבולוציה המנטאלית וה"מוסרית"(הגדרת המוסריות לפי תיאוריה זו כרוכה בהסבר בפני עצמו ,שלא אכנס אליו כעת)אנו מרויחים יותר אבל גם מפסידים מעט במגביל....כי אנו מוגבלים ואין אנו יכולים להכיל את כל הידע שנלמד אי פעם(בטח לא במודע) על כן הרבה חכמות הקשורות למאגיה למיניה כמעט וכלו מן העולם...בעוד שהרוחניות ה"מוסרית" וה"פילוסופית" פרחה..מסתבר שחיבור ה"רוח" ל"מוסר" ו"הומאניות" היוו "שיפור" ו"עידון" של ה"רוח"..ותוספת "עונג" לאדם ה"רוחני"(יש גם את הסתירה לכאורה בין "עונג" של ה"אגו" ל"עונג" של שאר היקום...עובדה שלכאורה יוצרת סתירות... ופתרונה הוא נושא יסודי בתיאוריה זו..שגם אליו לא אכנס כרגע)היום למשל אנו רואים נטייה של העולם המודרני לנסות ולהתחבר גם לאנרגיות והמידע האינטואיטיבי/תחושתי/אפמירי קדמוני הנוגע לשליטה בכוחות של ראיית נסתר וכו´ ,ועם זאת לא לנטוש את ה"מוסר" ההומאני המתקדם...כלומר להשתמש בכוחות אלו רק ל"טוב"...((מצד שני יש את חבורות הנערים אשר עושים מעשי זוועה בהתעסקות ב"עבודות שטן" למיניהם,דהיינו לא רק שאינם משפרים את העיסוק הקדמון בכוחות הנפש/מוח/גוף,אלא שהם בפירוש מחפשים איך לנצלו לרעה......כדי להבין זאת יש לזכור שה"מדע" של פעם היה ה"מאגיה" וכמו שהמדע של היום מנוצל ומונע קדימה בחלקו ה""לא קטן"" על ידי רצון הכיבוש של האדם...כן פעם מדע ה"מאגיה" היה מנוצל בתור נשק אימתני...למעשה 10 המכות במצרים היו מאגיה בשיאה,על כל פנים זו הסיבה שעתה עם החיבור למאגיה,יש המשתמשים בה לשליטה על אחרים...כיוון שהשימוש בה כנשק היה בעבר מפותח לא פחות ואף יותר מהשימוש ל"התעלות הרוח על החומר".)) זו אכן בנתיים נבואת שוטים...בנתיים לפחות...כי לחלוטין אין היא סדורה ובעניין של איך הגעתי אל התיאוריה אוסיף שנראה שהנטייה הטבעית שלי למצא קוים ומכנה משותף בכל ענין...ייתכן שהשפיעה עלי לחשוב בכיוון תיאוריה זו היוצרת מכנים משותפים הן לרוח והן לחומר....אף על פי שאני מסופק עדיין באשר להגדרת הרוח...האם תעמוד במבחן הלוגיקה התיאורייה שלי כי רוח היא חלקיקים קטנים מאוד של אנרגייה אשר הם בלתי נתפסים על ידינו בתור חומר(וכו´ הארכתי בזה מעט יותר באחת ההודעות בפורום זה בעבר...או שמא רוח היא אנרגיה שונה במימד שונה ...החיה בצמוד לחומר אך אינה נתנת ולא תנתן לעולם לתפיסה או להבנה על ידיו....אבל בכל מקרה תיאוריית התיזוז המשתכלל נותנת את אותם חוקי בסיס גם לרוח...כלומר רוח(כמו חומר)=תיזוז משתכלל. בלי קשר לתוכן הנידון אוסיף שבקשר להנחת היסוד של היקום כתיזוז...יש להוסיף ולחדד את ההתיחסות לעובדה שאין אנו יכולים להתייחס רק לחלקיקים הכי קטנים שאנו יודעים עליהם...ולומר שהם מוצקים ואילו התנועה נעשית רק ביניהם....אני לפחות טוען שכמו שלגודל אין סוף כך לקוטן אין סוף..מה שמשאיר אותנו עם אפס מוצק ורק תנועה...כי הלא בתוך כל חלקיק יש חלקיקים קטנים הימנו הנעים בתוכו...וכך עד אין סוף....לכן יהיה נכון לקרא ל"קיום, או אלוהים(זה שאני מדבר עליו
)ה"אין סוף"...
 

eliii

New member
הנה ה"משהו" ששלחתי אתמול ולא נשלח

היות שכל מהות הקיום היא השתפרות בד בבד עם הנאת הנבראים(הקיום עצמו נהנה כשאנו נהנים ..אנו מהווים חלקים ממנו...אולי על פי זאת נאלץ לומר שהוא סובל כשאנו סובלים...בכל אופן... גם בעת סבל עדיין נמשכת הזרימה הכללית קדימה...לקראת הייעוד המתמשך של הגדלת ההנאה)על כן אין מקום ל"גן עדן" בו הנשמות "יושבות ונהנות מזיו השכינה" בלא עשייה כלשהיא להזנקת היקום.....אמנם אם נפרש את מושג "יושבות ונהנות מזיו השכינה" כמין "השתלמות רוחנית" שעוברות הנשמות בד בבד עם הנאתן מעצם הזיו אזי אין זה מן הנמנע שאחרי מיתתם של בני אדם,לפני שהנשמות עוברות לתפקידן המעשי הבא..(או שמא הן עוסקות במחקר "יקומי" בגן עדן ועושות תפקידן בשכלול ה"קיום" תוך כדי התענגותן על "זיו השכינה=לימודן וחווייתן את עצמן באופנים מתקדמים (כמו שהזכרתי שתענוג הקיום=מודעות הקיום לקיומו)הן יושבות ו"נהנות מזיו השכינה"(מאמר תלמודי הטוען כי ה"נשמות בגן העדן לא עושות דבר מלבד ש"יושבות ונהנות מזיו השכינה" [שכינה היא אחת מהמהויות הבסיסיות של הבורא]) אנסה להאיר שוב מזוויות שונות את הגדרות היסוד: א) הכוח המהווה את סך היקום הוא התיזוז(אני מקווה שישי מילה בעברית תקנית הנקראת תיזוז). ב) היכולת של הקיום לחוות את עצמו,היא הגורמת לו לעונג. בכל חוויה חושית גופנית רוחנית של נברא היקום חווה את קיומו באופן שונה המעשיר אותו בסוג נוסף של עונג(עונג=מודעות עצמית של היקום או של הנברא) [היקום חווה את עצמו בעזרת חלקיו שהם סך כל הדומם חי צומח מדבר(אדם ומעלה)ולא עוד אלא שחלקיו הם חלק בלתי נפרד מעצמותו ובעצם כשהם חווים את עצמם הם חווים אותו,כי הוא הם והם הוא. ג) מובן שככל שאבולוציה מתקדמת ונוצר מגוון רחב יותר של גירויים הרי שהקיום הופך מודע יותר לעצמו,היות שהוא חווה את עצמו ברמות יותר מתקדמות ומגוונות.. ד) היקום שואף לשלמות אין סופית(שכמובן תמיד תהיה בלתי מושגת עד תומה,כי השלמות היא אין סופית כמו שתיזוז היקום לכיוון שכלול עצמו,הוא אין סופי) באותה מידה האדם תמיד ישאף מטבעו לשלמות,שאף פעם לא תושג...אבל בהחלט מומלץ לו ליהנות מהנוף שבדרך לשלמות האין סופית.
 

eliii

New member
הנה ה"משהו" ששלחתי אתמול ולא נשלח.

היות שכל מהות הקיום היא השתפרות בד בבד עם הנאת הנבראים(הקיום עצמו נהנה כשאנו נהנים ..אנו מהווים חלקים ממנו...אולי על פי זאת נאלץ לומר שהוא סובל כשאנו סובלים...בכל אופן... גם בעת סבל עדיין נמשכת הזרימה הכללית קדימה...לקראת הייעוד המתמשך של הגדלת ההנאה)על כן אין מקום ל"גן עדן" בו הנשמות "יושבות ונהנות מזיו השכינה" בלא עשייה כלשהיא להזנקת היקום.....אמנם אם נפרש את מושג "יושבות ונהנות מזיו השכינה" כמין "השתלמות רוחנית" שעוברות הנשמות בד בבד עם הנאתן מעצם הזיו אזי אין זה מן הנמנע שאחרי מיתתם של בני אדם,לפני שהנשמות מתחברות שוב לצורה חומרית(כפי שהזכרתי באחת ההודעות:לא תושג אותה השלמות האפשרית של "העונג הקיומי"[או אמור,המודעות העצמית של הקיום/נבראים]על ידי גוף ונשמה מחוברים,באם נפרידם.והיות שמטרת היקום היא להשיג כמה שיותר "עונג קיומי" על כן הוא שואף תמיד לחבר גוף ונשמה. אנסה להאיר שוב מזוויות שונות את הגדרות היסוד: א) הכוח המהווה את סך היקום הוא התיזוז(אני מקווה שישי מילה בעברית תקנית הנקראת תיזוז). ב) היכולת של הקיום לחוות את עצמו,היא הגורמת לו לעונג. בכל חוויה חושית גופנית רוחנית של נברא היקום חווה את קיומו באופן שונה המעשיר אותו בסוג נוסף של עונג(עונג=מודעות עצמית של היקום או של הנברא) [היקום חווה את עצמו בעזרת חלקיו שהם סך כל הדומם חי צומח מדבר(אדם ומעלה)ולא עוד אלא שחלקיו הם חלק בלתי נפרד מעצמותו ובעצם כשהם חווים את עצמם הם חווים אותו,כי הוא הם והם הוא. ג) מובן שככל שאבולוציה מתקדמת ונוצר מגוון רחב יותר של גירויים הרי שהקיום הופך מודע יותר לעצמו,היות שהוא חווה את עצמו ברמות יותר מתקדמות ומגוונות.. ד) היקום שואף לשלמות אין סופית(שכמובן תמיד תהיה בלתי מושגת עד תומה,כי השלמות היא אין סופית כמו שתיזוז היקום לכיוון שכלול עצמו,הוא אין סופי) באותה מידה האדם תמיד ישאף מטבעו לשלמות,שאף פעם לא תושג...אבל בהחלט מומלץ לו ליהנות מהנוף שבדרך לשלמות האין סופית.
 
למעלה