תור הזהב:
תור הזהב:
שיר על החוק המעניק לאוכלוסייה המבוגרת פטור מעמידה בתור
. לאחרונה החליטה וועדת השרים לענייני חקיקה לפטור אותם מהצורך לעמוד בתור במקומות ציבוריים. וכיצד מהווה החוק תחליף לתוספת לקצבה, מענק שנתי או כל סיוע כספי אחר שנדרש למצבם של קשישים?
תּוֹר הַזָּהָב
מאת: דוד אשל
בְּפָרָשַׁת "שְׁלַח-לְךָ", בָּהּ נְשִׂיאִים יוֹצְאִים לָתוּר
וְחוֹזְרִים עִם בֶּכִי וְקִטּוּר,
אֲנַחְנוּ לֹא נוֹצִיא דִּבָּה
נִסְתַּלְבֵּט וּנְבַקֵּר... בְּחִיּוּךְ וּבְחִבָּה.
צָהֳלָה וְשִׂמְחָה בַּעֲדַת בְּנֵי הַשְּׁמוֹנִים
לֹא...הֵם לֹא קִבְּלוּ עוֹד שַׁלְמוֹנִים,
אֲבָל בְּקָרוֹב, גַּם הַזָּקֵן הַצָּנוּעַ וְהֶעָנָו
יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב !
נָכוֹן לְעַכְשָׁו וּבְדִיּוּק כָּעֵת
מְחוֹקְקִים אֶת חֹק הַצֶּדֶק הַלּוֹהֵט :
זָקֵן בֵּן שְׁמוֹנִים וּמֵעַל, יִהְיֶה פָּטוּר
וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד בְּשׁוּם טוּר,
כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ שָׂרָה בַּמֶּמְשָׁלָה
הַמְּבִיאָה לַזְּקֵנִים אֶת בְּשׂוֹרַת הַהֲקָלָה,
הֲגַם שֶׁלְּלֹא חֹק וּבְכָל חֶבְרָה מְתֻקֶּנֶת
מְסַיְּעִים וּמְקִלִּים, עַל הַנֶּעֱזָר בְּמִשְׁעֶנֶת.
אַגַּב, הַאִם זָקֵן בֶּן שְׁמוֹנִים וְשָׁלוֹשׁ
יִהְיֶה רַשַּׁאי לַעֲקֹף זָקֵן בֵּן שְׁמוֹנִים וְלִקְפֹּץ לָרֹאשׁ ?
וְזָקֵן וּזְקֵנָה בְּנֵי אוֹתוֹ הַגִּיל
אֶת מִי מֵהֶם רִאשׁוֹן נַקְבִּיל ?
וַדַּאי יִפָּתְרוּ כָּל הַשְּׁאֵלוֹת
אַחֲרֵי שֶׁבִּסְעִיפֵי הַחֹק נִשְׁלֹט.
שָׁמַעְתִּי זָקֵן שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא מְאֹד נֶעֱלַב
בִּשְׁבִיל מָה חֹק עַל דָּבָר שֶׁהוּא מוּבָן מֵאֵלָיו ?
כִּי אִם הוּא לֹא מוּבָן, אָז זוֹ בְּעָיָה חִנּוּכִית
וּמֵעֶרְכָּה אֵין כְּלָל לְהַפְחִית.
אִם הַשָּׂרָה רוֹצָה לִהְיוֹת יְצִירָתִית
אָז לֹא עַל יְדֵי חֹק שֶׁנֶּחְקַק רַק לַמַּרְאִית,
נָכוֹן אִם תְּחוֹקֵק וְתַצִּיעַ
חֹק שֶׁיְּסַיֵּעַ לַזָּקֵן, רָחוֹק לְהַגִּיעַ
וְאָז כֻּלָּנוּ לָהּ נָרִיעַ.
לְמָשָׁל, הָיִינוּ אוֹמְרִים לָהּ תּוֹדָה יוֹתֵר מִפַּעַם
אִם לְאֻכְלוּסִיָּה זוֹ, הָיְתָה מְוַתֶּרֶת עַל המע"מ,
אוֹ אִם הָיְתָה דּוֹאֶגֶת לְאֵיזֶה מַעֲנָק שְׁנָתִי
שֶׁדַּוְקָא יִצְמַח עִם הַגִּיל וְיִהְיֶה מַשְׁמָעוּתִי.
בַּסּוּפֶּרִים כְּבָר קַיָּם תּוֹר לַעֲשָׂרָה מוּצָרִים
מֵעַכְשָׁו יִהְיֶה תּוֹר, לַחַיִּים מֵעַל שְׁמוֹנָה עֲשׂוֹרִים,
נִרְאֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַחֹק יֵשׁ מֵעֵין אֱמֶת שְׁקוּפָה
הַחֲשָׁשׁ שֶׁהַקָּשִׁישׁ, לֹא יַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לַקֻּפָּה.
אֲבָל בֵּינֵינוּ, צְחוֹק...צְחוֹק
זֶה אַחְלָה שֶׁל חֹק,
לֹא כָּל הַבְרָקָה בְּהוֹפִיעָהּ
מִיָּד מְזַהִים אֶת גֹּדֶל הַשָּׁעָה,
וּמֵהָרֶגַע שֶׁהַחֹק יַבְשִׁיל וְיִרְאֶה אוֹר
כְּשֶׁנִּרְאֶה זָקֵן, נֹאמַר לוֹ :בְּכֵּיף תַּעֲבֹר !
וְעַד אָז, שֶׁיִּזְדַּחֵל בַּתּוֹר לִפְנֵי כָּל שַׁעַר
בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמַּמְתִּין בְּשֶׁקֶט כָּל נַעַר,
"וְה&
תור הזהב:
שיר על החוק המעניק לאוכלוסייה המבוגרת פטור מעמידה בתור
. לאחרונה החליטה וועדת השרים לענייני חקיקה לפטור אותם מהצורך לעמוד בתור במקומות ציבוריים. וכיצד מהווה החוק תחליף לתוספת לקצבה, מענק שנתי או כל סיוע כספי אחר שנדרש למצבם של קשישים?
תּוֹר הַזָּהָב
מאת: דוד אשל
בְּפָרָשַׁת "שְׁלַח-לְךָ", בָּהּ נְשִׂיאִים יוֹצְאִים לָתוּר
וְחוֹזְרִים עִם בֶּכִי וְקִטּוּר,
אֲנַחְנוּ לֹא נוֹצִיא דִּבָּה
נִסְתַּלְבֵּט וּנְבַקֵּר... בְּחִיּוּךְ וּבְחִבָּה.
צָהֳלָה וְשִׂמְחָה בַּעֲדַת בְּנֵי הַשְּׁמוֹנִים
לֹא...הֵם לֹא קִבְּלוּ עוֹד שַׁלְמוֹנִים,
אֲבָל בְּקָרוֹב, גַּם הַזָּקֵן הַצָּנוּעַ וְהֶעָנָו
יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב !
נָכוֹן לְעַכְשָׁו וּבְדִיּוּק כָּעֵת
מְחוֹקְקִים אֶת חֹק הַצֶּדֶק הַלּוֹהֵט :
זָקֵן בֵּן שְׁמוֹנִים וּמֵעַל, יִהְיֶה פָּטוּר
וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד בְּשׁוּם טוּר,
כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ שָׂרָה בַּמֶּמְשָׁלָה
הַמְּבִיאָה לַזְּקֵנִים אֶת בְּשׂוֹרַת הַהֲקָלָה,
הֲגַם שֶׁלְּלֹא חֹק וּבְכָל חֶבְרָה מְתֻקֶּנֶת
מְסַיְּעִים וּמְקִלִּים, עַל הַנֶּעֱזָר בְּמִשְׁעֶנֶת.
אַגַּב, הַאִם זָקֵן בֶּן שְׁמוֹנִים וְשָׁלוֹשׁ
יִהְיֶה רַשַּׁאי לַעֲקֹף זָקֵן בֵּן שְׁמוֹנִים וְלִקְפֹּץ לָרֹאשׁ ?
וְזָקֵן וּזְקֵנָה בְּנֵי אוֹתוֹ הַגִּיל
אֶת מִי מֵהֶם רִאשׁוֹן נַקְבִּיל ?
וַדַּאי יִפָּתְרוּ כָּל הַשְּׁאֵלוֹת
אַחֲרֵי שֶׁבִּסְעִיפֵי הַחֹק נִשְׁלֹט.
שָׁמַעְתִּי זָקֵן שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא מְאֹד נֶעֱלַב
בִּשְׁבִיל מָה חֹק עַל דָּבָר שֶׁהוּא מוּבָן מֵאֵלָיו ?
כִּי אִם הוּא לֹא מוּבָן, אָז זוֹ בְּעָיָה חִנּוּכִית
וּמֵעֶרְכָּה אֵין כְּלָל לְהַפְחִית.
אִם הַשָּׂרָה רוֹצָה לִהְיוֹת יְצִירָתִית
אָז לֹא עַל יְדֵי חֹק שֶׁנֶּחְקַק רַק לַמַּרְאִית,
נָכוֹן אִם תְּחוֹקֵק וְתַצִּיעַ
חֹק שֶׁיְּסַיֵּעַ לַזָּקֵן, רָחוֹק לְהַגִּיעַ
וְאָז כֻּלָּנוּ לָהּ נָרִיעַ.
לְמָשָׁל, הָיִינוּ אוֹמְרִים לָהּ תּוֹדָה יוֹתֵר מִפַּעַם
אִם לְאֻכְלוּסִיָּה זוֹ, הָיְתָה מְוַתֶּרֶת עַל המע"מ,
אוֹ אִם הָיְתָה דּוֹאֶגֶת לְאֵיזֶה מַעֲנָק שְׁנָתִי
שֶׁדַּוְקָא יִצְמַח עִם הַגִּיל וְיִהְיֶה מַשְׁמָעוּתִי.
בַּסּוּפֶּרִים כְּבָר קַיָּם תּוֹר לַעֲשָׂרָה מוּצָרִים
מֵעַכְשָׁו יִהְיֶה תּוֹר, לַחַיִּים מֵעַל שְׁמוֹנָה עֲשׂוֹרִים,
נִרְאֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַחֹק יֵשׁ מֵעֵין אֱמֶת שְׁקוּפָה
הַחֲשָׁשׁ שֶׁהַקָּשִׁישׁ, לֹא יַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לַקֻּפָּה.
אֲבָל בֵּינֵינוּ, צְחוֹק...צְחוֹק
זֶה אַחְלָה שֶׁל חֹק,
לֹא כָּל הַבְרָקָה בְּהוֹפִיעָהּ
מִיָּד מְזַהִים אֶת גֹּדֶל הַשָּׁעָה,
וּמֵהָרֶגַע שֶׁהַחֹק יַבְשִׁיל וְיִרְאֶה אוֹר
כְּשֶׁנִּרְאֶה זָקֵן, נֹאמַר לוֹ :בְּכֵּיף תַּעֲבֹר !
וְעַד אָז, שֶׁיִּזְדַּחֵל בַּתּוֹר לִפְנֵי כָּל שַׁעַר
בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמַּמְתִּין בְּשֶׁקֶט כָּל נַעַר,
"וְה&