תורשה

קונדור1

New member
תורשה

שלום לכולם אני בת 25, מגמגמת מגיל 9, בבי"ס הלכתי לטיפולים אצל קלינאיות תקשורת אך ללא הועיל. יש תקופות שהדיבור ממש מצוין ויש תקופות שזה נורא. אני נשואה שנתיים, ואני ובעלי מתכננים הריון. אני יודעת שגמגום הוא לא בהכרח תורשתי, אך יש לי חשש גדול לכשיהיה לנו ילד, איך אצטרך לדבר איתו כדי שלא יחקה את אופן הדיבור המגומגם שלי (הרי ידוע שילדים קטנים מחקים את הדיבור של האנשים שבסביבתם, בפרט של הוריהם). תודה ויום טוב
 

shuky63

New member
אני רחוק מלהיות מומחה לגינטיקה

אבל אם הילדים היו באמת מחקים את הדבור המגומגם של הוריהם אז למרבית ההורים המגמגמים היו צריכים להיות ילדים מגמגמים.ממה שאני מכיר ופגשתי הרבה הורים מגמגמים כמעט לאף אחד מהם אין ילדים מגמגמים. אם לילד אין נטיה גינטית לגמגם אין סכוי שהוא יתחיל לגמגם. אם יש במשפחתך הרבה מגמגמים זה אכן מגדיל את הסכוי שגם לילדך תהיה נטיה לגמגם וגם זה לא מבטיח שהגמגום יתפרץ אצלו. כמה מגמגמים אם בכלל יש במשפחתך?
 

קונדור1

New member
תשובה לשאלתך

יש לי עוד אח אחד וגם הוא מגמגם - הוא חייל ביחידה מאוד מובחרת אז לא נראה לי שהתייחסו לזה בצבא מבחינת הקב"א וכו'), אבא שלי לא מגמגם בסה"כ אך שהוא מאוד מתעצבן אז נפלטות לו פה ושם תקיעות בדיבור, ו 2 דודים שלי (אחים שלו) גם כמוהו, אך יש לאבא שלי עוד 3 אחיות והן בכלל לא מגמגמות(גם שהן עצבניות) ואמא שלי גם לא. יש לציין שסבא וסבתא שלי מצד האבא גם לא מגמגמים בשום מצב.
 

shuky63

New member
יש סכוי שגם לילד שלך תהיה נטיה

לגמגם.יש גם סכוי שלא.וגם אם יש לו נטיה לגמגום זה לא אומר שהוא יתחיל לגמגם. דוקא זה שאת יודעת שלילד שלך יש אולי נטיה לגמגם יכול לגרום לתהליכים חיוביים אצלך ובמשפחה בכלל. בהרבה משפחות אין מודעות לתקשורת נכונה.לא מקשיבים עד הסוף בסבלנות,מתפרצים זה לדברי זה.לא מזמן הייתי ביום עיון של מכון הדים לטיפול בגמגום ודובר שם הרבה על זה שבטפול בילדים מגמגמים עובדים בעיקר על צורת התקשורת של המשפחה כולה. אז בקצור אם זה שתדעי שיש לך ילד שאולי יש לו נטיה לפתח גמגום יגרום לך לשים לב לנקודות האלה וגם לדבר לילד יותר לאט כדי שגם הוא לא יפתח דיבור מהיר,אני חושס שכולם יצאו נשכרים.
 

לירון012

New member
נכון

את האמת, לא חשבתי על ה"יתרונות" שבדבר הידיעה מראש, אני מקווה שלא יקבל את ה"גן" ממני, כי בכל זאת אני לא רוצה שהוא יחווה את מה שאני עברתי שהייתי קטנה עד היום, אתה ממש מרגיש נרדף. כל פעם שאני הולכת לישון אני מקווה לקום "בסדר". עד היום אני עדיין מקווה למרות שאני כבר 14 שנים ואולי קצת יותר עם "זה" ואני מקווה שהילדים שלי לא יחוו את זה. אבל תודה שהראת לי צד אחר בעיניין. יישר כח
 
למעלה