תוצאות הניתוח ../images/Emo32.gif
זהו, אחותי בשעה טובה סיימה את הניתוח, והיא נשארת בבי"ח עד מחר, כחלק מחוקי המקום לגבי הרדמה מלאה (צריך להישאר בהשגחה למשך 24 שעות)..... התעוררנו ב 6:30 בבוקר, הרכבנו על הרכב שלטים של "מצב חירום", בשביל שלא יזרקו עלינו אבנים (אל תשאלו איזה מצב היה לנו אתמול בלילה, כשחזרנו מביה"ח) ויצאנו לדרכנו - לכיוון נהריה.. בבי"ח כל הזמן טירטרו אותנו ממקום למקום, וככה שהניתוח התחיל ב 14:15 (!!!) הרופא אמר 20 דקות מינימום של ניתוח (ואני בד"כ יודע מה המשמעות של מינימום.......כלומר - עוד שעה בערך בנוסף לזמן שהוא אמר...)... אז התיישבנו לאכול (היינו ממש רעבים,מצטער..) ודודה שלי - פיזיוטרפיסטית במקצועה - הצטרפה אלינו, והביאה קצת אוכל מהכפרים הערביים... לידינו בחדר ההמתנה היה אדם דתי אחד, שקצת היה לי חבל עליו, שהוא צם ואנחנו טורפים אוכל מול העיניים שלו... אז שאלתי אותו אם זה מפריע לו... הוא אמר שלא, ומשיחה איתו התברר שאשתו כורעת ללדת, הריון ראשון, בן... אחרי 30 דקות שהתיישבנו לאכול - קראו לנו, בדיוק באותו זמן שקראו גם לו... לו נולד תינוק בריא ושלם, ולי יש אחות עם גבס ואצבע שחזרה למקום, עם כל השברים שלה..... בלי שום צורך בברגים/ברזלים/דברים מצפצפים בשדה התעופה... כשהיא התעוררה, היא הייתה עירנית לגמרי, שום השפעה של ההרדמה לא ניכר בה.. היא סיפרה שהיא הרגישה את הנוזל הקר (של ההרדמה) מחלחל מהיד שלה (העורק הראשי שם) לכל אורך היד, ואז מיד היא נרדמה, ומיד היא התעוררה.. כשהאחות הייתה לידה, ומיד אח"כ הורידה לה את המסיכה.. וכך מסתיים הסיפור שלנו.... אני חזרתי הביתה עם הדודה, אמא שלי ואחותי נמצאות עדיין בבי"ח.... הרבה בריאות ואושר לכולם!!!!!! והכי חשוב - חלומות צלולים לכולם... ליטן
זהו, אחותי בשעה טובה סיימה את הניתוח, והיא נשארת בבי"ח עד מחר, כחלק מחוקי המקום לגבי הרדמה מלאה (צריך להישאר בהשגחה למשך 24 שעות)..... התעוררנו ב 6:30 בבוקר, הרכבנו על הרכב שלטים של "מצב חירום", בשביל שלא יזרקו עלינו אבנים (אל תשאלו איזה מצב היה לנו אתמול בלילה, כשחזרנו מביה"ח) ויצאנו לדרכנו - לכיוון נהריה.. בבי"ח כל הזמן טירטרו אותנו ממקום למקום, וככה שהניתוח התחיל ב 14:15 (!!!) הרופא אמר 20 דקות מינימום של ניתוח (ואני בד"כ יודע מה המשמעות של מינימום.......כלומר - עוד שעה בערך בנוסף לזמן שהוא אמר...)... אז התיישבנו לאכול (היינו ממש רעבים,מצטער..) ודודה שלי - פיזיוטרפיסטית במקצועה - הצטרפה אלינו, והביאה קצת אוכל מהכפרים הערביים... לידינו בחדר ההמתנה היה אדם דתי אחד, שקצת היה לי חבל עליו, שהוא צם ואנחנו טורפים אוכל מול העיניים שלו... אז שאלתי אותו אם זה מפריע לו... הוא אמר שלא, ומשיחה איתו התברר שאשתו כורעת ללדת, הריון ראשון, בן... אחרי 30 דקות שהתיישבנו לאכול - קראו לנו, בדיוק באותו זמן שקראו גם לו... לו נולד תינוק בריא ושלם, ולי יש אחות עם גבס ואצבע שחזרה למקום, עם כל השברים שלה..... בלי שום צורך בברגים/ברזלים/דברים מצפצפים בשדה התעופה... כשהיא התעוררה, היא הייתה עירנית לגמרי, שום השפעה של ההרדמה לא ניכר בה.. היא סיפרה שהיא הרגישה את הנוזל הקר (של ההרדמה) מחלחל מהיד שלה (העורק הראשי שם) לכל אורך היד, ואז מיד היא נרדמה, ומיד היא התעוררה.. כשהאחות הייתה לידה, ומיד אח"כ הורידה לה את המסיכה.. וכך מסתיים הסיפור שלנו.... אני חזרתי הביתה עם הדודה, אמא שלי ואחותי נמצאות עדיין בבי"ח.... הרבה בריאות ואושר לכולם!!!!!! והכי חשוב - חלומות צלולים לכולם... ליטן