חוששים להתעמת
אין חדש בדבריה של שושי, לפחות לא לגבינו, הרי אנו מתריעים בדיוק על אותם הדברים השכם והערב. איך ממירים רצח בהריגה? פשוט מחליטים שלא ניתן להוכיח כוונה תחילה ותכנון מוקדם. בד"כ הרוצח אינו מכריז בקולי קולות על כוונתו לרצוח. הוא מוציא בעיתוי שמתאים לו את הסכין שהכין מבעוד מועד ודוקר, לא מדבר יותר מדי. ואיך מתירים לרוצח לשהות בביתו? מערכת המשפט החליטה מזמן להמיר את הכלא בבית נוח ומוגן ועוד קוראים לכך "מעצר בית". היא את שלה עשתה, אכיפת "מעצר הבית" הזה כבר לא מעניינה, שהמשטרה תשבור את הראש. ולגבי המשטרה, מסכים שהיא לא עושה די, אך לא מהסיבות ששושי העלתה. נמאס כבר לשמוע את הסיפור על חוסר בכח אדם. כשיש מבצע לאומי מתוקשר כמו ההתנתקות למשל, פתאום המשטרה מקבלת רוח גבית אדירה, מסה של כח אדם נרתמת למשימה ובתוך שבוע הכל נגמר. רק כיש צורך בפעילות שוטפת כנגד משפחות פשע וכנגד סוחרי נשים וכנגד סתם עבריינים זוטרים פתאום אין מספיק כח אדם. לא מזמן ראיתי בטלוויזיה סרט שצולם במצלמה נסתרת כיצד שוטרים נכנסים למכון ליווי, מאפשרים לסוחרים להעלם, פורצים את הקיר ושם בתוך מחילות צרות מגלים את הנשים האומללות שהסוחרים החביאו. השוטרים דורשים מהבחורות המפוחדות לצאת החוצה, תוך השפלה מלווה במטר איומים וקללות. גבירותי ורבותי, המשטרה חכמה נגד חלשים, עם העבריינים האמיתיים היא חוששת להתעמת וזו הסיבה האמיתית לחוסר האונים שלה. לא מחסור בכח אדם, או חוסר בכשרון. רק מנהיג חזק שיבין וישנה את סדר העדיפויות במדינה יוכל לעשות את השינוי. לחץ ציבורי מאסיבי עשוי להכניס תובנות חדשות לראשם של מקבלי ההחלטות.
