תופעת אחה"צ

[אמאשלאוע]

תופעת אחה"צ

בני בן7 מאובחן כ- ADHD ומקבל מזה כמספר חודשים 10 מ"ג ריטלין. אחה"צ ובסופי שבוע, הוא בהיפר שזה מתיש. וזה חריף יותר מאז תחילת לקיחת הריטלין. קופץ ממקום למקום, מדבר מאוד מאוד חזק/צועק, מציק לאחותו. מה עושים, איך מורידים מעט את העוצמה. אין לי כוונה כרגע לתת לו ריטלין אחה"צ ובסופי שבוע. תודה.

 

[b a r b a i m a]

אמא של שלום

מה עושים? איך מורידים את העוצמה? יש מס' דרכים ואת העיקרית והחשובה ביותר - פסלת, אז נמשיך הלאה. ילד בן 7 היפר שמתיש אתכם - חייבים להתיש אותו. לקחת אותו למשחקיה, לחוגים, לחוף הים לרוץ ולהשתולל, לפארק - להיות איתו בתנועה מתמדת. אם את מסוגלת - יישר כח. לא לתת אחה"צ כדור כשהילד זקוק (ולא סתם כי בא לנו) זה כמו להסיר לילד עם משקפיים את המשקפיים אחה"צ כי עכשיו הוא לא צריך לקרוא מהלוח. מה עוד שאת נותנת לו 10 מ"ג רגיל - ובהחלט ייתכן שההיפר הרציני אחה"צ זה כי הוא מקבל ריבאונד מהכדור. ממליצה (אע"פ שבטח לא תסכימי איתי) ורק מנסיון אישי לתת כדור ארוך טווח. בהצלחה

 

[אמאשלאוע]

תודה לתגובה

תודה על התגובה. אני ממש לא נגד ריטלין. להבנתי זה בעיקר לעזור לו בריכוז בלימודים וזה עובד. המורה מלאת תשבחות על המאמץ וההשקעה שלו (הוא לומד עד 15:00- דוברת). העניין הוא שאחה"צ - זה יותר קושי של הסביבה מאשר משהו שבאמת מפריע לו. זה נראה לי שלי/לסביבה קשה.(ואנחנו בתנועה מתמדת כל הזמן). אז מה בגלל שלי קשה , לתת לו ריטלין??? וזה מה שרציתי לשמוע מכם, כי אולי פה אני מפספסת. האם לו קשה??? האפשרות של כדור ארוך טווח נשמע לי דווקא אפשרי. ואני עם משקפיים!!

 

[b a r b a i m a]

גם אני עם משקפים.. (קצת ארוך-סליחה)

ובאמת שאיני מתכונת להעליב או לפגוע אלא להראות לך את ה-ADHD דרך העדשה שאני רואה אותה. את אומרת שהילד שלך לומד עד 15:00. מקבל ריטלין 10 מ"ג רגיל. דהיינו - הילד שלך מכוסה החל משעה 8:00 בבוקר ומקסימום עד 11:00-11:30 (הוא בטח לוקח את הכדור עוד בבית לפני 8:00). בשאר השעות אין לו כיסוי!! לא חבל? כל כך משבחים אותו על מאמץ והשקעה. ומה קורה מהרגע שהריטלין כבר לא משפיע? הוא מתאמץ פי 10, משקיע פי 10. למה שיהיה לו תסכול כל כך גדול? כי גם אם את חושבת שאין לו - יש לו! הריטלין - נכון אמור לעזור לריכוז בלימודים. אבל - הריטלין גם עוזר למתן התנהגות. ולכן אם בנך היה מקבל כדור ארוך טווח למשל כמו SR או LA הוא היה מכוסה עד שעה 16:00, או קונצרטה (כמו שהבן שלי מקבל) הוא היה מכוסה עד 19:00-20:00 בערב. מבחינתי זה האידיאל (זה מה שמתאים לילד שלי הפרטי) - הוא מכוסה בכל שעות הלימודים, מכוסה בשעות אחה"צ כשיש לו שיעורים, ללמוד למבחן, כשהמורה להוראה מתקנת מגיעה, כשהוא הולך לחוגים וסתם כשהוא יורד למטה עם החברים... ואז-אני רגועה! יודעת שלא אשמע דפיקה בדלת שיאמרו לי שוב הבן שלך קילל, הרביץ, דחף. הילד שלי מאושר - הוא משתלב נהדר - ואני נותנת את הקרדיט לקונצרטה (אבל גם לי - כי אני נותנת בנוסף לקונצרטה עזרה). באמת-מכל הלב אני מאחלת לך שתבחרי את הטוב ביותר לילד שלך. מה שכתבתי פה לא נועד להכאיב לך אלא רק להראות לך ש: את לא לבד ויש דרכים אחרות בהצלחה

 

[05 מיכל]

האם לו קשה? כנראה כן

אני לא מתארת לעצמי שעל כל מה שהזכרת הוא לא סופג פידבקיפ שליליים מהסביבה. ואם הוא כן סופג, אז הוא גם סובל וגם ניזוק (ברמת הדימוי העצמי).

 

[zivadina]

עזרה ביצירת מסגרת ברורה לילד

בהחלט לא רק כדי להתרכז בשעור. לוקחים ריטלין כדי להצליח לווסת את כל מרכיבי ההתנהגות של הילד שנפגעים בגלל הפרעת הקשב. לילדים היפרים-הוא עוזר לשלוט בעוצמה ובאימפולסיביות של התגובות. כמו כן, כפי שאמרה לך ברבאמא בתשובתה המורחבת, ריטלין "רגיל" משפיע רק למשך כ-3 שעות, ואחר כך יש ילדים אשר סובלים מ"ריבאונד", שזאת היפריות ועצבנות מופרזת לאחר תפוגת הכדור. במידה שהילד מעל כתה א', בה לומדים רק 4 שעות, כדאי מאוד לעבור לריטלין ארוך טווח אשר משפיע 8 או 12 שעות. כך משיגים יותר כיסוי וגם מונעים ברוב המקרים את הריבאונד. בנוסף, מומלץ מאוד ליצור בבית מסגרת קבועה ויציבה, אשר תעזור לילד להתארגן לכל שינוי.גם אם אתם בתנועה מתמדת, אני בטוחה שיש הגיון וסדר בתנועה הזאת. כתיבת לוח זמנים קבוע באותיות קריאות אשר ניתן לתלות במקום בולט בבית, תעזור לילד להכין את עצמו לכל מהלך ולחוש בטוח יותר. ידוע שילד ADHD לא אוהב הפתעות, ומפיק תועלת רבה מהכנה מטרימה לכל שינוי שעומד לעבור עליו. בנוסף על הסדר בזמנים, המסגרת צריכה לכלול כללי התנהגות ברורים שאין לעבור עליהם. גם זאת תרומה חשובה לבטחונו הרגשי של הילד. לסיכום: ההמלצות הן: א. שינוי המינון התרופתי תוך התייעצות עם הרופא המטפל. ב. יצירת מסגרת ביתית ברורה וקבועה את מוזמנת לשאול את המומחים החינוכיים שלנו, אשר ייעצו באמצע השבוע. שרשור השאלות אליהם נפתח היום, יום ב', בערב.

 

[motherm]

אני מצטרפת להמלצות

אין ספק שלילדים שלנו קשה בלי הכדור. כשעלה בדעתי לעשות ניסיון עם ביתי בלי הכדור כי לדעת המורים לא היה הבדל (בסוף פשוט היה צורך להעלות מינון ובטח לא להפסיק אותו) היא התחננה אחרי יום שהיא לא הולכת לבית הספר בלי קונצרטה. היא אמרה שהיא לא מצליחה לשמוע את מה שהמורה הסבירה שזה במילים שלה: אני לא מצליחה להבין. גם אני לא נותנת לילדים בשבתות וחופשים אם אין פעילות מיוחדת שדורשת מהם מאמץ (עם הזימזומים והפטפטת אני מסתדרת טוב אני מפטפטת הרבה יותר מהם...) אבל אין ספק שהפרעת הקשב לא עוברת אחר הצהריים והם צריכים את החיזוק הזה גם כשעושים שיעורים והולכים לחוגים. אז אל תרגישי שאת נותנת לו את התרופה בגלל שלך זה מפריע. זה הרבה מעבר לזה. וחוץ מזה...הרי כשלנו מפריעה ההיפריות, הצעקות או התקפי הזעם את חושבת שאנחנו לא מעבירות לילד את תחושת ה "אין לי כבר סבלנות"? הכי רגישות שנהיה הילדים קולטים את התיסכול, היאוש, העייפות וזה בטח לא מיטיב עם הדימוי העצמי השביר גם ככה. אני יכולה להבין ולהיות אמפטית לקושי הפסיכולוגי בלתת לו תרופה שאולי הוא לא חייב. אבל הוא כן. זו בדיוק הבעיה. הם פשוט חייבים. ואהבתי את דוגמת המישקפיים (גם לי יש...!)

 

[אמאשלאוע]

אחח...המשקפיים

קודם כל הרבה תודה על השיתוף. אני חושבת כן להתייעץ עם רופא, בנוגע למעבר לכדור לטווח ארוך, לפחות להתחלה לפחות, כבסיס לחוויה שונה. הילד בכיתה א', בנוסף יש לו ליקויי למידה.הוא לומד עד 15:00, אבל מ- 12:00 בערך, מדובר בהפגה, חוגים וכאלה, הרבה פעמים הוא חותך ב- 13:00, קשה לו, המורה מאוד מודעת ותומכת. אז ככה שאחה"צ אין בד"כ שיעורים וחוגים. וזה לא הפטפטת הקולנית של אחה"צ, זה הטרזן שיש לי בבית, שכל הזמן מקפץ ןמזנק ממקופ למקום. הוא מאוד מאוד רגיש ונעלב כשכועסים עליו, לוקח את זה קשה. הטבלה של תכנון יומי, נראה לי מצוין, רוצה לנסות. פשוט זה בטח לא יהיה מעניין בטוח.

 

[חיוך נצחי]

כיסוי תרופתי אחר הצהריים הוא עבור

הילד וההתמודדות שלו, כמובן. כמה שקשה לנו, ההורים, לילדים שלנו קשה הרבה יותר כאשר הם חסרי מנוח, מקפצים ומטרזנים אחר הצהריים ולא מצליחים להרגע מספיק בכדי להעסיק עצמם או להנות בחברת המשפחה ולא רק ש"ב או חוגים. כאמא שבמשך שנים טיפלה בבנה רק בשעות הלימודים, אני יכולה לספר לך שכאשר השתנתה הגישה שלנו והבנו כי טיפול תרופתי ארוך טווח מקל על הילד בראשונה ורק אחר כך עלינו,ההורים- הילד פרח גם בבית ולא רק בבי"ס. מערכות היחסים שלו בבית עם אחיו ואיתנו, השתפרה רבות, רמת התסכול ירדה פלאים וגם חברתית נהייה מעורב ופעיל יותר ויותר בקלות. מניסיוננו במשפחה, זה עוזר לילד, תוצאת הלואי היא רגיעה להורים- לא ההיפך.

 

[אנרגטית]

ברבית, אני רוצה רק לתקן אותך

ילד שמתיש אחרים, הוא קודם כל מותש בעצמו. הוא הראשון שסובל מההיפריות של עצמו, יותר מהוריו ושאר סביבתו.