אין פה שום מסתורין
ולא "תופעה". רוב השירים שמתנגנים ברדיו מדברים בדיוק על אותם נושאים, ועם סלנג דומה, אוצר מילים שפונה למכנה המשותף הנמוך, ובחדגוניות מרשימה. בנאדם שמכיר את טבע האדם, יודע מה בחורות רוצות (זה לא בשמיים), יודע על מה לָמה אנשים תקועים ברצוֹנוֹת ובשאיפוֹת שלהם, ומקשיב כמה שנים לשירים, יכול לנחש, לפי המצלול והחריזה של השיר מה תהיה השורה הבאה. (לדוגמא: "אָהה, אָהה, יֶאהה יֶההה, בייבי בייבי", שפרושו בעברית: אני פונה לקהל הנמוך ביותר האפשרי, או לאנשים שהמרכז הוורבלי שלהם במוח לא פועל זמנית עקב חסימת אציטין כולין אסטרז ברמה הסינפטית. דוגמא נוספת: "איי לאב יו, איי לב יו, איי´מ הפי. הב סקס וית´ מי. היי, וואי אר יו ראננינג אוואיי? דיד איי סאי סומת´ינג רונג? איי´מ סאד, איי´מ מיזראבל. נוּ, שוֹין...") שים לב, שיותר קל לתרגם שיר מאשר לנחש את מילותיו המקוריות, כי בתרגום אתה לא מוגבל למילים מדויקות - אתה יכול להתפרע, והמשמעות תשאר דומה מאד. אפרופו, המילה הכי נפוצה בשירים באנגלית היא "אני" (בדקו את זה סטטיסטית) וגם כאן אין יותר מדי הפתעות.. גם כאן צריך רק להכיר אנשים בשביל להבין למה.
