תופעה לא נעימה - קבצנים ברכבת

[ליילנד המקורית]

למה "כאילו?"
ענית, תודה על התשובה, לא ברור לי פשר התוספת "כאילו?".

נו באמת, בהרי הנגב לא אומרים כאילו?

 

[amit1270]

אבל מה מיוחד בשם "גילי ארגוב" ?
במה זה עדיף מהשם "יוסי בוזגלו" או "אלי גולדברג" ?

גילי ארגוב הוא הבן של זוהר

 

[ליילנד המקורית]

אח שלי, אני גר באילת וצריך כסף לחזור הביתה!
"בבקשה, בוא נלך לאוטובוס ואשלם לנהג" --- "אבל אח שלי, אני רוצה מקום שמור" "אין בעיה, ניגש יחד לקופה, אקנה במיטב כספי כרטיס, וניגש יחד לאוטובוס למען תוכל לנסוע הביתה בבטחה." --- "אבל אני לא מסוגל לחזור הביתה בלי לראות את השדות של נען ואת הנוף של מכתש רמון, ולכן אני נוסע מת"א הגנה ברכבת לבאר שבע ומשם לאילת בקו 392" "אתה יודע מה, למרות שאתה לא כל כך מנומס, נלך יחד למחסן כרטיסים אגד, אני אקנה עבורך כרטיס הלוך ושוב ב"ש-אילת, ואלוה אותך לתחנת רכבת ההגנה שם אשלם לך את הרכבת" --- "וואלה!!! בדיוק עכשיו נזכרתי שאני מה זה ממהר, וחייב לחזור הביתה בטיסה !" "אין בעיה, האוטו שלי חונה פה בחניון ליד התחנה, אני אסיע אותך עד לשדה דב ואשלם עבורך בדלפק ארקיע" --- "כ** אממו !!!!! בנאדם בקריז ולא נותנים לו כסף לקנות את המנה שלו!!! חתיכת **** ***** ***** !!"

באשר לקבצנים, זו שיטה ידועה
, אני זוכרת כבר לפני כ-40 שנה בתחנה המרכזית חברה שביקשו כסף לאוטובוס הביתה (יעני). וסיפור שהיה לי אמיתי. בגיל 18 גרתי ברחובות ולמדתי קורס בת"א בכיס האחורי היה לי ארנקון קטן עם לירה בשביל לחזור הבית מהתחנה המרכזית לרחובות (עלה 75 אג'), אני באה לקופת הכרטיסים ואין לי ארנק. סוף העולם, כולה לירה אבל זה הכסף להגיע הביתה. התור בתחנה לרחובות תמיד היה ענק, התחלתי לעבו על כל התור למצוא פרצוף מוכר וחוקי מרפי, לא היה אפילו אחד כזה. התחיל להחשיך בין ערביים כזה ואני מתה מפחד, מפחיד שם לבחורה בלילה. והתחלתי לבכות. אז ראה אותי שוטר שאל מה קרה לי וסיפרתי לו. הוא נתן לי לירה והסכמתי לקחתה רק בתנאי שיגיד לי איפה אני יכולה להחזיר לו, בהתחלה הוא התנגד בתירוץ שהתפקיד שלו לעזור, אך כשראה שאני עומדת על כך הוא אמר לי וכבר למחרת החזרתי לו את הלירה. שורה תחתונה. אדם הגון שבאמת נשאר ללא כסף קשה לו מאוד לבקש אם הוא כבר יבקש אני מאמינה שיראו שזה לא אדם שמורגל בזה וקשה לו מאוד. לאף אחד מאלה שעוברים ומבקשים אני לא מאמינה.

 

[פארק דה פרנס]

באשר לקבצנים, זו שיטה ידועה
, אני זוכרת כבר לפני כ-40 שנה בתחנה המרכזית חברה שביקשו כסף לאוטובוס הביתה (יעני). וסיפור שהיה לי אמיתי. בגיל 18 גרתי ברחובות ולמדתי קורס בת"א בכיס האחורי היה לי ארנקון קטן עם לירה בשביל לחזור הבית מהתחנה המרכזית לרחובות (עלה 75 אג'), אני באה לקופת הכרטיסים ואין לי ארנק. סוף העולם, כולה לירה אבל זה הכסף להגיע הביתה. התור בתחנה לרחובות תמיד היה ענק, התחלתי לעבו על כל התור למצוא פרצוף מוכר וחוקי מרפי, לא היה אפילו אחד כזה. התחיל להחשיך בין ערביים כזה ואני מתה מפחד, מפחיד שם לבחורה בלילה. והתחלתי לבכות. אז ראה אותי שוטר שאל מה קרה לי וסיפרתי לו. הוא נתן לי לירה והסכמתי לקחתה רק בתנאי שיגיד לי איפה אני יכולה להחזיר לו, בהתחלה הוא התנגד בתירוץ שהתפקיד שלו לעזור, אך כשראה שאני עומדת על כך הוא אמר לי וכבר למחרת החזרתי לו את הלירה. שורה תחתונה. אדם הגון שבאמת נשאר ללא כסף קשה לו מאוד לבקש אם הוא כבר יבקש אני מאמינה שיראו שזה לא אדם שמורגל בזה וקשה לו מאוד. לאף אחד מאלה שעוברים ומבקשים אני לא מאמינה.

אני זוכר את התור הזה
בסוף הסבנטיז סבי ז"ל יצא לפנסיה ועבר לרחובות. לעתים היינו נוסעים באוטובוסים לבקר אותו. אני זוכר בתחילת האייטיז שהגענו לתחנה הישנה והלכנו מהרציף של קווי הגליל לתחנה לרחובות שהיתה בחלק הדרומי, מעבר לשוק בשד' הר ציון. בפניה ימינה מהר ציון לרחוב בו היתה התחנה נעצרה אמי (שאביה נולד באיזור רחובות) ואמרה: "אלוהים! התור לרחובות, זה כמו לפני עשרים שנה!" הבטתי למעלה וראיתי טור אנושי מפינת הר ציון במעלה הרחוב עד התחנה וכמובן המון אדם סביב התחנה. זה המפגש הראשון שלי עם האוטובוס לרחובות (קו 200). לפני מספר שנים יצא לי לנסוע בקו הזה לרחובות מהתמח"ת ולא הבנתי איך פתאום אין כמעט תור, ותוך פחות מחמש דקות האוטובוס כבר נסע. כנראה שזה עוד אחד מהסודות של התחנה הישנה ימ"ש. ד"א אלונה איפה גרת ברחובות אם מותר לדעת?

 

[ליילנד המקורית]

אני זוכר את התור הזה
בסוף הסבנטיז סבי ז"ל יצא לפנסיה ועבר לרחובות. לעתים היינו נוסעים באוטובוסים לבקר אותו. אני זוכר בתחילת האייטיז שהגענו לתחנה הישנה והלכנו מהרציף של קווי הגליל לתחנה לרחובות שהיתה בחלק הדרומי, מעבר לשוק בשד' הר ציון. בפניה ימינה מהר ציון לרחוב בו היתה התחנה נעצרה אמי (שאביה נולד באיזור רחובות) ואמרה: "אלוהים! התור לרחובות, זה כמו לפני עשרים שנה!" הבטתי למעלה וראיתי טור אנושי מפינת הר ציון במעלה הרחוב עד התחנה וכמובן המון אדם סביב התחנה. זה המפגש הראשון שלי עם האוטובוס לרחובות (קו 200). לפני מספר שנים יצא לי לנסוע בקו הזה לרחובות מהתמח"ת ולא הבנתי איך פתאום אין כמעט תור, ותוך פחות מחמש דקות האוטובוס כבר נסע. כנראה שזה עוד אחד מהסודות של התחנה הישנה ימ"ש. ד"א אלונה איפה גרת ברחובות אם מותר לדעת?

גרתי ברח' ויצמן ברחובות

 

[ala40]

גרתי ברח' ויצמן ברחובות

ובנוסף חלק מהם חולים במחלות
ולצערי מגפת הקבצנות מתפשטת ,מנסים לעזור לעזור לחלקם אך הם בורחים מעזרה פשוט בורחים ,ואת מי שלא רוצה לעזור לעצמו צריך לזרוק אותו לפח . או להרדים אותו והמבין יבין .

 

[harhanegev]

יש לך 2 ₪ כדי שאגיע הביתה???

אח שלי, אני גר באילת וצריך כסף לחזור הביתה!
"בבקשה, בוא נלך לאוטובוס ואשלם לנהג" --- "אבל אח שלי, אני רוצה מקום שמור" "אין בעיה, ניגש יחד לקופה, אקנה במיטב כספי כרטיס, וניגש יחד לאוטובוס למען תוכל לנסוע הביתה בבטחה." --- "אבל אני לא מסוגל לחזור הביתה בלי לראות את השדות של נען ואת הנוף של מכתש רמון, ולכן אני נוסע מת"א הגנה ברכבת לבאר שבע ומשם לאילת בקו 392" "אתה יודע מה, למרות שאתה לא כל כך מנומס, נלך יחד למחסן כרטיסים אגד, אני אקנה עבורך כרטיס הלוך ושוב ב"ש-אילת, ואלוה אותך לתחנת רכבת ההגנה שם אשלם לך את הרכבת" --- "וואלה!!! בדיוק עכשיו נזכרתי שאני מה זה ממהר, וחייב לחזור הביתה בטיסה !" "אין בעיה, האוטו שלי חונה פה בחניון ליד התחנה, אני אסיע אותך עד לשדה דב ואשלם עבורך בדלפק ארקיע" --- "כ** אממו !!!!! בנאדם בקריז ולא נותנים לו כסף לקנות את המנה שלו!!! חתיכת **** ***** ***** !!"

 

[אלון 58]

זה עוד כלום...
לראות את גילי ארגוב כל יום! , פשוט כל יום מקבץ נדבות מעוברי אורח באזור התעשיה הצפוני הלוד זה כבר ממש ממש לא נעים שבוע שעבר הבאתי לו שטר של 50 ש"ח כי ממש ריחמתי עליו

יש לך 2 ₪ כדי שאגיע הביתה???