תועלתנות אתית

[רון סי]

המוח איננו מחשב אלקטרוני

מה הוא המוח בדיוק, אף אחד לא יודע. אבל דבר אחד די ברור כבר: הוא לא פועל כמו מחשב. אין במוח חלוקה ל"חומרה" ו"תוכנה".

 

[שייח ספיר]

יופי נחמה.

שוב אתה מתווכח עם המטאפורה במקום עם מה שמאחוריה. ברור שמוח איננו מחשב. אבל יש בהחלט אספקטים בפעילות המוח שקשורים למבנה הפיסי שלו (כלומר ה"חומרה"), כפי שנקבע על ידי הגנים ולפעמים גם כתוצאה מהשפעות גופניות מסויימות (כגון תזונה, בעיקר בילדות), ולעומתם אספקטים שקשורים בגירויים השונים היוצרים במוח זכרונות, כישורים, השקפות וכו' (כלומר ה"תוכנה"). הדרך בה מקודדת במוח אינפורמציה נרכשת ידועה בעיקרה: חיזוק והחלשה של הקשרים הסינפטיים ברשת הנוירונית (שינוי בסף הגירוי הנקלט הדרוש כדי לגרום לנוירון לשלוח פולס חשמלי). מאידך, עצם המבנה של הרשת והקישוריות שלה נקבעים בעיקרם גנטית ואינם משתנים כמעט מעל גיל מסויים. אם עקרונות מוסריים היו רק ערכים נרכשים מהסביבה הרי הם היו מקודדים כאינפורמציה בקשרים הסינפטיים. מאידך, אם מדובר בחלק מהמבנה הפיסיולוגי של המוח (המשותף למרבית בני האדם וטבוע בגנום האנושי) אז יש בסיס ביולוגי למוסריות אוניברסלית. מחקרים מדעיים מוכיחים שהאפשרות השניה היא הנכונה.

 

[רון סי]

אם אתה רוצה לדבר במטאפורות

אז תבהיר שאתה עושה את זה. למשל, אם תקיף את המילים "חומרה" ו"תוכנה" במרכאות, יהיה אפשר להבין שאין כוונתך שיש במוח חלוקה למרכיבים כאלה. מחקרים מדעיים מוכיחים: לא נכון. המחקר היחיד שאתה הבאת בודאי לא עושה זאת, ולא משום שהוא לבדו לא עושה זאת, אלא משום שהידע האנושי בפעולת המוח רחוק מלהספיק לקביעת מסקנות מרחיקות לכת כמו שלך. כל מה שהמחקר הזה עושה, כאמור, זה להראות שהעיבוד של שיקולים מוסריים (פעולה שלא הוגדרה כיאות ע"י החוקרים, לפחות ממה שעולה מהטקסט הלקוי שהובא) מתבצע במוח. האם זה נעשה בכישורים המולדים של המוח, או שזה כושר נלמד, ומה החלוקה בין השניים האלה בכלל, לא המחקר הזה יגיד. לעומת זאת אפשר בקלות, בטכניקת התצפיות, לגלות אם שיקולים מוסריים זה יכולת נלמדת, או מולדת. מסתכלים סביב, ורואים כמה דברים ברורים: 1. השיקולים המוסריים משתנים בין תרבויות וזמנים. 2. ילדים קטנים אינם נולדים עם יכולת לשיקולים מוסריים, ואינם מבצעים אותם במשך שנים רבות אף שהם לומדים אותם. 3. כל אדם נורמלי פועל קודם כל, ברמת היסוד, על פי שיקולים שלא רק שאינם מוסריים, אלא אפילו נוגדים את המוסר, ורק באופן תבוני ומבוקר, משהתמלאו כל צרכיו היסודיים, הוא מבצע את השיקולים המוסריים.

 

[שייח ספיר]

כאשר פגיעה מוחית

גורמת לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד ספציפי של המוח, אות וסימן הוא לכך שמדובר בתפקוד שתלוי ב"חומרה". כאשר מזהים שפגיעה במקום ספציפי גורמת תמיד לאותה הפרעה אות וסימן הוא לכך שאותו אזור מוחי אחראי לפעילות הקשורה בכך. אין פגיעה מוחית שגורמת לאדם לא להיות מסוגל ללמוד יפנית אבל להיות מסוגל ללמוד עברית. השפה הספציפית היא עניין של "תוכנה" ושל לימוד תלוי קלט סביבתי. אבל פגיעה עשויה להרוס לחלוטין את הכישורים הלשוניים, משום שבסיס השפה, התחביר האוניברסלי, הוא עניין של "חומרה". הפגיעה המוחית המתוארת במאמר שיתקה את היכולת להפנים ערכים, אבל לא פגעה בזכרון (ולכן גם לא ביכולת לשינון סתמי של חוקים). לכן כושר להפנמת ערך מוסרי היא עניין של "חומרה" ולפיכך טבוע גנטית, בניגוד לידיעה של תקנות ספציפיות אותן רוכשים מהסביבה. ולשאר הנקודות: 1) "השיקולים המוסריים משתנים בין תרבויות וזמנים" - לא. מה שמשתנה זה הנורמות החברתיות. מוסר עשוי להשתנות רק עקב התפתחות אבולוציונית ופיסיולוגית. 2) "ילדים קטנים אינם נולדים עם יכולת לשיקולים מוסריים" - ילדים קטנים גם אינם דוברים שפה. יש צורך ללמוד שפה, אלא שהיכולת ללמוד זאת טבועה בהם (ואינה טבועה בחתולים למשל). יש אילוצים כבדים על השפה שניתן לרכוש, אילוצים הנובעים מהתחביר האוניברסלי (כלומר, מה"חומרה"). גזרה שווה - יש אילוצים כבדים על העקרונות המוסריים שניתן לרכוש אשר נובעים מהמוסריות האוניברסלית. 3) "כל אדם נורמלי פועל קודם כל, ברמת היסוד, על פי שיקולים שלא רק שאינם מוסריים, אלא אפילו נוגדים את המוסר, ורק באופן תבוני ומבוקר, משהתמלאו כל צרכיו היסודיים, הוא מבצע את השיקולים המוסריים. " - זו תיאוריה ללא סימוכין שאין לה כל אחיזה במציאות. אנשים פועלים ממניעים מוסריים כמעט כל הזמן, לעתים במובהק על חשבון האינטרסים שלהם עצמם. ומאיפה נובעים בכלל השיקולים המוסריים? מדוע, לשיטתך, יש אותם בכלל?

 

[רון סי]

אמירות חסרות ביסוס

תפקוד שאובד בגלל פגיעה בלתי הפיכה הוא "חומרתי": שטויות. אין לך שום יכולת, על פי הידע על המוח כיום, לומר דבר כזה. אין לך (ולאף אחד) ידע רציני על איך המוח פועל, מה בו מולד ומה נרכש, ואיך חלקים אלה מנוהלים בו. אין פגיעה מוחית שמונעת מאדם ללמוד שפה מסויימת ולא אחרת: אינך יודע זאת, ואיש לא יודע. מאד יכול להיות שאפשר לפגוע במוח ככה שרק מידע מסויים לא יקלט בו, או לא יעובד על ידיו, או לא יפלט על ידו, וכולי וכולי. אני באמת ממליץ שתפסיק להמציא "אמיתות" מחקר המוח. אתה הולך ונעשה דומה לגרועים בבמחב"תים. היכולת להפנים ערכים: אינך מסוגל, ואיש לא מסוגל, לאפיין מה היא בדיוק יכולת זו מבחינת פעולתו של המוח, אי לכך אני ממליץ בפירוש להמתין עד שחוקרי המוח יבררו סוגיה זו לפני שעוסקים בה. בינתיים, כהמלצה נוספת, הייתי אומר שלא כדאי שתעצור את נשימתך בזמן ההמתנה. השיקולים המוסריים לא משתנים בין תרבויות וזמנים: הם כן. מה שמשתנה זה נורמות חברתיות: שזה חופף למדי למוסר. היכולת ללמוד שפה היא מולדת. אינך צריך לעשות דבר כדי שילד ילמד לדבר, מלבד פשוט לדבר לידו (אפילו לא אליו). הילד ילמד לדבר אם ירצה בכך ואם לא. לעומת זאת עליך ללמד את הילד מוסר בפירוש, ואף להלחם בהתנגדותו, בהתחלה בהצלחה מעטה ביותר. לימוד המוסר הוא במסגרת יכולות הלימוד הכלליות של המוח, כמו ללמוד הסטוריה או פיזיקה. התאוריה שאנשים פועלים בניגוד למוסר אינה מציאותית: יש לנו כנראה הבנה שונה של המונח "מציאות". כשאני אומר "מציאות" אני מתכוון למה שיש מסביב, שאני רואה בעיני, שומע באוזני, ומקבל אישור לו מהסובבים אותי. אצלך, ככל הנראה, "מציאות" זה "מה שייח ספיר רוצה שיהיה".

 

[שייח ספיר]

ביסוסים חסרי אמירה

"תפקוד שאובד בגלל פגיעה בלתי הפיכה הוא 'חומרתי': שטויות" - סילפת את דברי. כל פגיעה מוחית היא בלתי הפיכה. אלא שאני דיברתי על אובדן תפקוד בלתי הפיך. נניח שפגיעה מוחית מחקה את זכרונך וידיעותיך בהיסטוריה של יוון העתיקה. אם מנגנון הזכרון עצמו לא נפגע אתה מסוגל ללמוד זאת מחדש. מכאן שידע בהיסטוריה הוא "תוכנה". מאידך יש פגיעה מוחית מוכרת הגורמת לאנשים לאבד את יכולת ההבנה של מילות יחס בשפה, ללא יכולת לרכוש הבנה זו פעם נוספת. מכאן שהבנת יחסים תחביריים טמונה ב"חומרה". "אין לך (ולאף אחד) ידע רציני על איך המוח פועל" - זהו תחום נחקר ביותר, ולמרות שעוד ארוכה הדרך להבנת מלאה של פעילות המוח כבר הצטברה כמות רבה מאד של ידע. אינני מומחה בתחום אבל אני מכיר את היסודות וקראתי לא מעט מאמרים. כבר יודעים הרבה יותר ממה שאתה חושב. "מאד יכול להיות שאפשר לפגוע במוח ככה שרק מידע מסויים לא יקלט בו, או לא יעובד על ידיו, או לא יפלט על ידו, וכולי וכולי" - כמובן! זו בדיוק הנקודה שלי! זה יקרה אם אזור מוחי בנוי באופן ספציפי המותאם למידע מסוג מסויים. אבל מסתבר שאין אזור המותאם לשפה ספציפית למשל. מי שלא מבין מילות יחס בעברית לא יבין אותן גם ביפנית. "אני באמת ממליץ שתפסיק להמציא 'אמיתות' מחקר המוח. אתה הולך ונעשה דומה לגרועים בבמחב"תים" - כל דברי מעוגנים במחקר המדעי. לא כל מה שחורג מידיעותיך המועטות הוא המצאה. חוץ מלדחות באופן כללי ומעורפל את הראיות שהצגתי לא הבאת שום אסמכתא מדעית לטיעוניך. "מה שמשתנה זה נורמות חברתיות: שזה חופף למדי למוסר" - נורמות חברתיות אינן מוסר. זו הטעות המרכזית והחמורה ביתר בתפיסתך. "עליך ללמד את הילד מוסר בפירוש, ואף להלחם בהתנגדותו" - שוב, יש ללמד ילד נורמות (אם כי אף זאת לא תמיד במפורש). אין לך שמץ הוכחה שצריך ללמד מפורשות עקרונות מוסריים. מנסיוני האישי זה פשוט לא נכון. "אצלך, ככל הנראה, 'מציאות' זה "מה שייח ספיר רוצה שיהיה" - דמגוגיה נבובה. תפיסת מציאות איננה מתבססת על הכרזות שחצניות. היא מתבססת על עובדות, וכאלו לא הצגת.

 

[רון סי]

לא הבנתי

הטענה היא שתורת המטא-משחקים תצליח להתמודד עם מצבי חיים אמיתיים אם יוגדר כלל זהב אבסולוטי מסויים? מה הוא כלל הזהב הזה? יש לך דוגמה?